משה ברקת: "אני לא יכול להוריד לכולם את כל הצרות מהראש - רק את הרגולטור"

ברקת השיב לשאלה אם המתווה יפתור את האחריות של הדירקטוריון בגופים המוסדיים במקרים של תביעות ■ יאיר לפידות: "כל עוד קיימת דחייה בפירעונות, לא ייתכן שבעלי השליטה ימשיכו למשוך משכורת כרגיל - זה יפגע בבעלי החוב"

שלי אפלברג
שלי אפלברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
משה ברקת
.משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכוןצילום: אוליבייה פיטוסי

דיון ער התנהל היום במהלך פגישה של "פורום שווי הוגן", בנוגע למתווה שהציעה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שעוסק בדרכי הטיפול בחוב הקיים של חברות בזמן משבר הקורונה. החשש מכשל ואפקט דומינו של קריסת חברות הובילה את הרשות לפרסם עקרונות מנחים לגבי החלפה ודחייה זמנית של לוחות הסילוקין של הלוואות שניתנו על ידי המוסדיים לחברות ציבוריות.

הפורום, שמנוהל על ידי רו"ח שלומי שוב, ראש התוכנית בחשבונאות וסגן דיקן בית ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה, ועל ידי פרופ' אמיר ברנע, דן בהשלכות המתווה, שעקרונותיו כוללים דחייה זמנית של עד שנה, חלקית או מלאה, בהחזרי הקרן ו/או הריבית ללא ביצוע תספורת לכספי ציבור החוסכים.

המתווה מיועד לתאגידים שנחשבים סולבנטיים במובן הנכסי, ונהנים מדירוג גבוה, אך נקלעו לקשיי נזילות זמנית. התכנית מאפשרת הלוואות שניתנות בתנאים מגבילים על התאגיד הלווה - על מנת להגן על כספי הנושים שחובם נדחה, בין היתר מפני מצבים של העדפת נושים אחרים; וכמו כן, המתווה יכלול פיצוי למלווים בדמות ריבית נוספת, בשיעור הגבוה משיעור הריבית הנקובה, או מנגנון פיצוי אחר המביא לתוצאה כלכלית שקולה.

שלומי שוב
שלומי שובצילום: אייל טואג

בשיחה אמר ד"ר משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון: "אין לי שום ספק שאנו צפויים לראות הרבה הסדרי חוב בשוק, והמתווה שהצענו לא נועד להחליף את שיקול הדעת של המוסדיים". לדבריו, במהלך משבר הקורונה הועלו רעיונות של דחייה גורפת של חצי שנה רוחבית של כלל התשלומים לחברות עקב בעיית הנזילות - אך הוא בירך על כך שהם "נזנחו במהירות". הוא הוסיף כי "מדובר ברעיונות מסוכנים שהציע אליעזר פישמן ב-2008. רעיונות משפטיים מעין אלו הרבה יותר מסוכנים מאשר לאפשר לשוק לנהוג באופן טבעי, ולמנגנוני השוק להמשיך ולפעול".

ברקת הדגיש כי הרשות החליטה למעשה לתת כלי לחברות סולבנטיות שנתקלו בבעיית נזילות זמנית. "השוק לא צריך אותנו, כפי שהוא לא היה צריך את רשות ניירות ערך כדי לייצר מנגנון של הסדרים בשנת 2008, אך המטרה שלנו היתה שלא כל דחייה תחשב להסדר חוב. אם המוסדיים היו מתארגנים לבד היינו מוותרים על פרסום המתווה, אך העדפנו להציע אותו כדי שלא נגיע לנקודה לא רצויה בה כולם יפסידו. רצינו לתת אוויר נשימה לחברות".

יאיר לפידות
יאיר לפידותצילום: דודו בכר

ברקת גם אמר כי חשב שאין צורך שבנק ישראל יתערב בשוק החוב במהלך המשבר. "לדעתי השוק צריך לדעת להסתדר בעצמו, ולא כל פעם שהוא משהק הממשלה צריכה לעזור. המתווה שבנינו נועד לעזור גם לבנק ישראל להיכנס לתמונה ולרכוש אגרות חוב דרך המתווה. לכן רצינו שיהיו אגרות חוב מדורגות בדירוג גבוה, כדי שבנק ישראל לא יצטרך להצטרף למרוץ אחר הנושים. המתווה הוא רק יריית פתיחה. אם המשבר היה מעמיק היינו בוחנים את גבולות הגזרה. הציבור חייב להבין שאנחנו לא מתייחסים לכספים של המוסדיים ככספי חילוץ. מצד שני אנו לא רוצים להתגלגל לסיטואציה שיהיה קשה לצאת ממנה".

במענה לשאלתו של פרופסור אמיר ברנע - האם המתווה יפתור את האחריות של הדירקטוריון בגופים המוסדיים במקרים של תביעות - השיב ברקת: "אני לא יכול להוריד את הצרות של כולם מהראש. לכל הגורמים האחרים נותר שיקול דעת מלא. הורדתי לכם רק את הרגולטור מהראש, שאנו לא נבוא אליהם בטענות בעתיד".

יאיר לפידות, מייסד ובעלים משותף של בית ההשקעות ילין לפידות, שם דגש על הכשלים הקיימים במתווה. "היינו רוצים לראות דרישה מהחברה לבצע הנפקת זכויות ציבורית או פרטית", הוא אמר. לדבריו, "כל עוד קיימת דחייה בפירעונות, לא יכול להתקיים מצב שבעלי השליטה ימשיכו למשוך משכורת כרגיל, זה יפגע בבעלי החוב". הוא התייחס גם לכך שהמתווה מתחשב ב-NAV (שווי נכסי נקי) של החברה. "זה יוביל לאבסורד אם נשתמש ב-NAV חשבונאי - תסתכלו על בזק, יש לה NAV שלילי, אך היא נסחרת לפי שווי של כ-7 מיליארד שקל".

שמוליק ארבל.צילום: עופר וקנין

שמוליק ארבל, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, אמר כי "המוסדיים מהווים כיום מחצית מהאשראי העסקי במשק, ולכן יש להם אחריות. מתחילת המשבר מי שעשה מהלכים להקל על החברות להתמודד עם סיטואציית הקורונה היו הבנקים, והמוסדיים לא רק שלא סייעו, הם אף החמירו את המצב. ראינו אותם קוראים לפירעון ניירות ערך מסחריים מהיום למחר. ראינו איך הם זונחים עסקות מימון ורצים לשוק כי נפתחו המרווחים, וזונחים את אותה חברה שהיתה על סף חתימה לקבלת הכסף. על הגופים המוסדיים להיכנס תחת האלונקה ולעזור לחברות לצלוח את המשבר".

ארבל דיבר גם על המצב שבו חברות שצריכות לדחות תשלום חלויות בשישה חודשים בגלל הקורונה, יידרשו לשלם על כך ריבית כבדה. "אם אנחנו חושבים שהמתווה צריך לעזור, (אז) הדרישה המכבידה הזו לא במקום, והרבה גופים לא יוכלו לעמוד בה. צריך להסתכל מי החברה שמבקשת את הדחייה, איך היא נערכה למשבר ומתמודדת איתו, ואם חושבים שיש פרטנר צריך לדחות ולא להתעקש על הריבית או אמות המידה הפיננסיות". ךבסוף הוא העיר כי המתווה "יקל על הבנקים לצלוח את המשבר ולקבל החלטות".

פרופ' אסף חמדני אמר מצדו שהוא לא בטוח שנדרשת התערבות, בשל העובדה שנושים פיננסים מתוחכמים ימהרו לקחת חברה לחדלות פירעון, אם הם ידעו שכולם יפסידו מכך. "מה אם לא מדובר בקשיי נזילות, אלא בעסקים שהגיעו לסוף דרכם בזמן המשבר?", הוא אמר.

פרופ' אסף חמדני
פרופ' אסף חמדני צילום: אוליבייה פיטוסי

חמדני צופה כי הליכי חדלות פירעון יגיעו מחברות פרטיות, שלא יכולות להיעזר בשוק ההון כדי לגייס כסף. לדבריו, כל מה שצריך לעניין את הגוף המוסדי הוא להניב תשואה לעמיתים. "אם גוף מוסדי חושב שצריך להשתלט על החברה - זה התפקיד שלו", הוא קבע. הוא המשיך והסביר את ההבדלים הקיימים בין השחקנים: "לא ברור לי מדוע אם תבוא קרן שרוכשת ניירות בדיסרטס ותרצה להתנהג באופן אגרסיבי עלינו לעצור אותה. כל השחקנים בשוק יודעים שאחד הסיכונים בחוב סחיר הוא שאתה לא יודע מי יעמוד מולך לגבות את החוב ביום הדין".

שחר עקה, סמנכ"ל הכספים בקבוצת פתאל, אמר: "עד לפני שלושה חודשים היינו מחברות התיירות המובילות בשוק, ומשום מקום הגיע אלינו הקורונה והפסיקה כמעט לחלוטין את פעילות הקבוצה בכל העולם. עכשיו מתחילה ההתאוששות. למרות כל הפעולות שאנו עושים, וכמה מוכשרים שנהיה, את ה-EBITDA אנו לא יודעים לייצר אם אין לנו הכנסות. לכן אנו מעריכים כי נהיה בהפרת אמות המידה של החוב. הבעיה עם המתווה של הרשות שהוא וולונטרי ודורש מהחברה לנהל משא ומתן נפרד עם הגופים המוסדיים, ואנחנו העדפנו לא להתחיל. כמו כן, המתווה דוחה את התשלומים רק בשנה. מכיוון שאנו מעריכים שנוכל לשלם את התשלומים עם המוזמן בקופה, אבל מבינים כי ה-EBITDA ייפגע, בחרנו לבצע הנפקת זכויות כדי לחזק את החברה, וביקשנו שימחלו לנו על העמידה באמות המידה הפיננסיות ברבעון הנוכחי.

"הבנקים הבינו זאת ושיתפו פעולה, וברור לנו שלא ידרשו פירעון מידי. בקרב מחזיקים אגרות החוב הרוב מבינים זאת, אבל אנחנו מקבלים בקשות שונות כמו תוספת ריבית בשביל דחייה, אבל הם לא מבינים שזה יגרור אותנו למקום לא נכון לחברה, ולנזק. לכן העדפנו לא לדחות את התשלומים".

דן אבנון, מנכ"ל משותף של חברת הנאמנות הרמטיק, הסביר כי כיום נוצר מצב אבסורדי בו "לתקשורת יש השפעה גם על הדו"חות הכספיים, וגם על הסדרי החוב". כוונתו היתה שבעת כתיבת הדו"חות הכספיים, הדירקטוריון מתחשב בכותרות בעיתונים, ושישנם אזורים אפורים שניתן לשחק בהם עם סיווג והערכות. כשיש הפסדים קטנים, קל להפוך אותם לרווח קטן ולשנות את הכותרת. אבנון קרא למחוקק לשנות את החוק. "לנאמן אין כיום אפשרות לוותר על אמות מידה פיננסיות, ואם יש הפרה של קווננט, אין לו שיקול דעת והוא מחויב לכנס אספה של מחזיקי אגרות החוב", הוא אמר. "צריך כעת לתת לחברות פסק זמן להשתקם. אף אחד לא יודע אם משבר הנזילות יהיה קצר או ארוך - אבל אם הוא קצר חבל שהרבה חברות יקרסו בגלל זה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker