בקשה לייצוגית נגד דלק: "דו"ח התזרים הזוי - טוב שלא היה בא לעולם"

התובע, שמבקש פיצוי של 80 מיליון שקל, כתב: "אם חברה לא רוצה לספר את האמת על מצבה עדיף שתשתוק ולא תביא בפני הציבור מסמך מטעה ומקומם. לציבור יש נטייה מסוימת, להאמין ולהסתמך על מה שחברה מפרסמת"

ערן אזרן
שתפו בפייסבוק
יצחק תשובה
יצחק תשובהצילום: עופר וקנין

בקשה לתביעה ייצוגית הוגשה הבוקר (ב') לבית המשפט המחוזי בתל אביב. התביעה נוגעת לדו"ח התזרים הוולונטרי שפירסמה קבוצת דלק, בשליטתו של יצחק תשובה, במארס. המבקש טוען כי דו"ח התזרים של דלק כלל פרטים מטעים בשורה של סעיפים. בין היתר, ביחס לתחזית הדיווידנדים מהחברות הבנות, היכולת לבצע עסקת איגוח על התמלוגים ואי מתן גילוי ביחס ליתרות הנזילות האמיתיות. המבקש טוען לפיצוי של 80 מיליון שקל לקבוצה הנפגעת.

המבקש כתב בפתח התביעה כי "תזרים המזומנים החזוי, או יותר נכון תזרים המזומנים ההזוי, טוב שלא היה בא לעולם מאשר בא. אם חברה לא רוצה לספר את האמת על מצבה עדיף שתשתוק ולא תביא בפני הציבור מסמך מטעה ומקומם. שכן, לציבור יש נטייה מסוימת, להאמין ולהסתמך על מה שחברה מפרסמת, וכשחברה מפרסמת שמצבה טוב, הציבור מאמין. וכשהציבור מאמין - הוא קונה. ובמקרה הזה הוא האמין וקנה והפסיד כסף רב. הכל בעטיים של מעשי ומחדלי המשיבים".

מניית קבוצת דלק

המבקש, שמיוצג על ידי עורכי הדין יצחק אבירם ושחר בן מאיר, טוען כי דלק הסתמכה על דיווידנדים מהחברות הבנות למרות שהיתה מודעת לכך שקיימת אי ודאות מהותית ביחס לקבלת דיווידנדים. לפי המבקש, "הסתמכות דלק על המשך תשלום הדיווידנד, שהיה הבסיס העיקרי לתזרים, היתה לא סבירה נוכח העובדות הידועות באותה העת, ובשל כך, כל התזרים אינו סביר ואינו מציאותי". דלק צפתה כי תקבל דיווידנדים בסך 1.1 מיליארד שקל ב-2020 ועוד 1.4 מיליארד שקל ב-2021.

המבקש מתייחס בתביעה גם להנחה של דלק, לפיה תקבל 930 מיליון שקל מאיגוח התמלוגים של כריש ושל לווייתן, שהם כ-43% מסך המקורות התזרימיים שלה ב-2020. לפי המבקש, לא היה ברור באותה העת אם ניתן לבצע את האיגוח לאור מצב השוק והתמוטטות הביקושים לנפט. המבקש מדגיש: "את האמת ידעו בחברה אך בחרו להתעלם ממנה".

עוד טוען המבקש כי הנתונים בדבר המקורות הכספיים שפירטה דלק היו נכונים לתחילת ינואר 2020 ולא ליום פרסום התזרים. דלק הציגה בדו"ח התזרים יתרות נזילות של 977 מיליון שקל. המבקש מדגיש כי יתרות אלה היו נכונות לינואר, מבלי שהחברה ציינה שחל שינוי ביתרות, ואם חלק מהסכום שועבד לטובת הלוואות חדשות. המבקש גם טען ששווי הנכסים הפיננסים (ני"ע) שהציגה דלק, 302 מיליון שקל, היה רלוונטי לתחילת ינואר – ומאז נפלו מחירי הניירות ערך בשוק – מבלי שניתן גילוי.

"ההיצמדות (של דלק) ליום תחילת השנה היא הטעיה והסתרה מכוונת. אין ענייננו בכל כלל חשבונאי לעניין דיווחים או לגבי מועדים. לא היה כל מקום להתייחס ליתרות הפתיחה של ה-1 בינואר 2020, שנדמה שלאור המפולת והסחרחרה של השווקים מבדיל בינן לבין נתוני ה-3 במארס 2020 תהום פעורה", מדגיש המבקש.

עוד נטען כי דלק נמנעה מלהתייחס לחוב מס חלוט שעליה היה לפרוע באופן מיידי בסך 213 מיליון שקל לטובת מס הכנסה. לפי המבקש, "החברה בחרה להימנע במפורש מהתייחסות להתחייבות חלוטה שזמן פירעונה הגיעה בסכום מהותי מאוד". מדובר במס בגין עסקה שהחברה הבת דלק הונגריה ביצעה ב-2013-2012.

המבקש סיכם: "מתי חברה ציבורית אמורה לדווח לנושיה שכלו כל הקיצין ושכדאי להתרחק מניירות הערך של החברה. אם מיד כשהיא יודעת זאת, או שמא מותר לה לדחות ההודעה. אך בענייננו שאלה זו יחסית קלה, שכן כאן הייתה הודעה וולונטרית אך הפוכה. ברור מעצם המעשה המפורש ולא רק המחדל, שהמשיבים בחרו להטעות ולא לומר את האמת עד לרגע האחרון. כאן, המשיבים בחרו להסתיר את האסון שכבר אירע, ולהפיג את חששות המשקיעים".

מקבוצת דלק נמסר: "מדובר בתובעים סדרתיים אשר בינם לבין טובת הציבור אין כל קשר ואנו דוחים על הסף את הטענות המועלות במסגרת הכתבה. אין לנו ספק כי דינה של הבקשה, כמו יתר הבקשות שהגישו - להידחות. החברה פועלת באחריות ודיווחיה נעשים בשקיפות מלאה ובהתאם לדין. כל ניסיון לטעון אחרת הוא שקרי ונעשה מתוך רצון של התובעים להתעשר שלא כדין על חשבון החברה ועל חשבון מחזיקי אגרות החוב".

תגובות