המחלוקת הגדולה לפני פירוק: כמה הון תזרים משפחת בורוביץ' להצלת אל על?

למרות הניסוח התוקפני של המכתב ששלח מנכ"ל אל על לנתניהו והניסיון לעקוף את הצוות המקצועי של משרד האוצר, נראה שהמחלוקת בין הצדדים ניתנת לגישור - ועיקר הפערים נוגעים לחלקם של בעלי השליטה בהזרמת ההון ולעומק הקיצוץ בשכר הבכירים

יורם גביזון
שתפו בפייסבוק
תמי מוזס בורוביץ
תמי מוזס בורוביץצילום: ניר קידר

המשא ומתן בין אל על לצוות הבכיר של משרד האוצר - על מתן ערבות מדינה להלוואה של 400 מיליון דולר - התחדש היום (ד') לאחר שהדיונים הגיעו הבוקר לנקודת רתיחה. הנהלת אל על החליטה לעקוף את צוות האוצר, ולפנות ישירות לראש הממשלה בנימין נתניהו, בבקשה שיכפה על משרד האוצר לסגת מהדרישות האחרונות שהועלו ביום ראשון.

במכתב לנתניהו כתב מנכ"ל אל על, גונן אוסישקין, כי האוצר הערים דרישות בלתי אפשריות, שהמטרה היחידה שלהן היא לשלוח את החברה לפירוק. בכך התייחס אוסישקין לדרישת האוצר להגדיל את היקף ההתייעלות בחברה ב-50 מיליון דולר נוספים, בהמשך לדיונים שנמשכים כמה שבועות, שבהם הועלה יעד ההתייעלות מ-200 מיליון דולר ל-400 מיליון. לדבריו, הסכמה לדרישה האחרונה כמוה כהחלטה על סגירת החברה.

אל על חייבת יותר ממיליארד שקל לרוכשי כרטיסי טיסה - באיזה תסריט הם יקבלו את כספם חזרה? || האזינו לאינטרסנטים

0:00
-- : --

דרישות נוספות שהועלו בסבב הדיונים האחרון כללו: הגעה להסכמים של אל על עם בעלי מטוסים וחברות שהחכירו לה מטוסים לדחות תשלומים ב-150 מיליון דולר מ-2020–2021 ל-2026 לפחות; הנפקת אופציות פנטום למדינה שיהיו תקפות עד לשנה ממועד פירעון ההלוואות שתקבל מהבנקים; והתחייבות אל על כחלק מתנאי האופציה לשלם למדינה במזומן את הפער שבין שווי מניותיה עם קבלת הערבות לשוויין בעת מימוש האופציה.

עוד דורשים באוצר הזרמה של 100 מיליון שקל על ידי חברת כנפיים, בעלת השליטה שמחזיקה 38% ממניות אל על; זאת בהנחה שבעלי המניות מקרב הציבור לא יסכימו לסכן עוד מכספם על השקעה באל על. האוצר גם דורש מחברי ההנהלה והדירקטוריון לקצץ 25% משכרם, לאחר שכבר הסכימו לקצץ 20%, ולוותר על הטבות כמו טיסות חינם וטיסות מוזלות - ולהימנע מעסקות בעלי עניין.

מטוס אל על
מטוס אל עלצילום: מוטי מילרוד

לסייע לאל על "כמו מרבית המדינות"

אוסישקין טוען כי הדרישות החדשות הן חלק מטקטיקה מכוונת של צוות האוצר - שכולל את המנכ"ל הפורש שי באב"ד; ראש אגף תקציבים, שאול מרידור; והחשב הכללי, רוני חזקיהו - להביא את החברה לפירוק. זאת, אף שהחברה הציגה תוכנית התייעלות לחיסכון של 350 מיליון דולר בשנה על פני שבע שנים, ובעלי השליטה הסכימו לשעבד את מניותיהם ולהזרים הון לחברה.

אוסישקין קובל במכתבו לנתניהו על כך שאל על הידרדרה למצבה הקשה בשל החלטת הממשלה להגביל את התנועה האווירית לישראל, וכופר בטענת האוצר שלפיה קשיי אל על נובעים מהתנהלותה הכושלת לפני המשבר. הטענה העיקרית של האוצר נוגעת להצטיידות במטוסי דרימליינר בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר, שמומנה כולה בחוב - מבלי שבעלי השליטה יזרימו אף לא שקל אחד ותוך הגדלת המינוף של החברה לרמה שחשפה אותה לסיכון של משבר בענף, שאכן התממש.

אוסישקין מפציר בנתניהו לא להיות מי שחתום על סיום דרכה של אל על לאחר 72 שנות פעילות, ומבקש ממנו להורות למשרד האוצר לתקן את המתווה. "משרד האוצר מסרב לחבר את אל על למכונת ההנשמה, כפי שעשו מרבית מדינות העולם. המלצות האוצר מייצרות מצג שווא של 'הצלת אל על', ואילו בפועל מדובר בחתימה על תעודת הפטירה. ללא החלטה מיידית, אל על תסיים את דרכה, וכפועל יוצא מדינת ישראל תאבד את היכולת בתחום התעופה המסחרית וההשלכות הנלוות, עד כדי הגעה למצב של אי במצור בעתות משבר", מתרה אוסישקין.

החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו
החשב הכללי באוצר רוני חזקיהוצילום: אמיל סלמן

170 מיליון דולר ללקוחות - במזומן

אל על צפויה לפרסם מחר בבוקר את דו"חותיה הכספיים ל-2019, באיחור של חודש וחצי. זאת לאחר ארכה שקיבלה מרשות ניירות ערך, בטענה שהדיונים על תוכנית ההבראה והוצאת 85% מעובדיה לחל"ת מונעים ממנה להכין את הדו"ח. אם לא חלה בלילה תפנית יוצאת דופן בשיחות למתן ערבות מדינה, יצמידו רואי החשבון של החברה הערכת עסק חי לדו"חות. המשמעות היא שיש ספקות ניכרים בדבר יכולתה של החברה להמשיך ולהתקיים.

סעיף שלבטח מקשה על אל על לעמוד על הרגליים נחשף במכתבו של אוסישקין. לפי המכתב, חובה של החברה לרוכשי כרטיסים שטיסתם בוטלה בשל משבר הקורונה מגיע ל-330 מיליון דולר. אל על התחייבה בתוכנית העסקית שהוצגה לאוצר להשיב ללקוחות את שווי הכרטיסים במלואו. אוסישקין כותב לנתניהו שאחת ההשלכות של פירוק אל על הוא שהלקוחות יאבדו את כל כספם.

לפי הערכות, התוכנית העסקית מבוססת על הנחות עבודה של הצוות המקצועי של משרד האוצר. לפיהן, אל על תידרש לפרוע במזומן 50% מהחוב לפחות - כלומר, 170 מיליון דולר. פירוש הדבר הוא שכמעט מחצית מההלוואה שאל על מבקשת לקבל בערבות מדינה מיועדת לפירעון החוב ללקוחותיה.

גם גלגל הצלה עולה כסף

38 מיליון דולר - או 100 מיליון?

למרות הניסוח התוקפני של המכתב לנתניהו והניסיון לעקוף את הצוות המקצועי של משרד האוצר, נראה שהמחלוקת בין הצדדים ניתנת לגישור - ועיקר הפערים נוגעים לחלקם של בעלי השליטה בהזרמת ההון ולעומק הקיצוץ בשכר הבכירים.

אנשי האוצר דוחים את טענות אל על, ומציינים שהדרישות האחרונות נובעות מכך שההנהלה לא הצליחה לקבל את הסכמת הבנקים לאומי ודיסקונט להלוואה בסך 400 מיליון דולר בערבות מדינה של 75% על בסיס תוכנית ההתייעלות שהציגה. הצגת התביעות הנוספות ביום ראשון נבעה מבקשתה של אל על להגדיל את ערבות המדינה מ-75% ל-82.5%.

אל על

באוצר אומרים שהובהר להנהלת החברה כי תידרש לארגון מחדש של החובות לבנקים ולחברות ההחכרה. עוד מציינים במשרד כי אם המדינה תשפר מהותית את מצבם של המלווים, רק הגיוני לבקש מהמלווים לתרום את חלקם להבראת אל על. לדברי האוצר, הזרמת הבעלים נדרשת כדי לשפר את מבנה ההון בחברה, שהוא ממונף באופן שאינו תואם את רמות הסיכון בענף ואת רמות החוב. הדרישה מבעלי השליטה להזרים הון נועדה לגרום לכך שלא רק משלמי המסים יסכנו את כספם בניסיון להציל את אל על - אלא גם בעלי השליטה.

בשלב זה נראה שבין הצדדים קיימת מחלוקת על גודל ההזרמה של בעלי השליטה. כנפיים, שבשליטת תמי מוזס, מוכנה להזרים 38 מיליון שקל - סכום שמשקף את חלקה במניות החברה (38% כאמור), מול דרישת האוצר להזרים 100 מיליון שקל.

ממשרד האוצר נמסר: "הניסיון להלך אימים על הממשלה לא יהווה תחליף למשא ומתן ענייני ומקצועי. אנו קוראים לאל על לשוב לדיון מקצועי על מנת למצוא פתרונות לטובת התעופה הישראלית והמשק".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker