מיכאל רוכוורגר

לאחר יותר מ-7 שנים של טיפול כושל בסוגיה, הודיע הערב (חמישי) בנק הפועלים כי הגיע להסכמות עם הרגולטורים בארה"ב לגבי סיום חקירת המס שהתנהלה נגדו - בגין סיוע ללקוחות אמריקאים בהעלמת מסים בעיקר במהלך העשור הראשון של שנות ה-2000.

מדובר בהסדרים סופיים שהפועלים, המנוהל על ידי דב קוטלר, חתם מול משרד המשפטים האמריקאי (DOJ) וכן מול מחלקת השירותים הפיננסיים של מדינת ניו יורק (NYDFS). במסגרת ההסכמות עם הרגולטורים בארה"ב הפועלים חתם עם משרד המשפטים האמריקאי על הסדר מסוג Agreement Prosecution Deferred) DPA), כלומר כתב אישום נדחה שיתבטל בעוד כמה שנים אם הפועלים יגלה "התנהגות טובה".

בעוד בכל הקשור לפועלים שווייץ, נחתם הסדר טיעון מסוג Agreement Plea - הודאה באשמה פלילית המתייחסת לפעילות הפועלים שווייץ ועסקי הפועלים שוויץ מול לקוחותיו האמריקאים - עם המחלקה לשירותים פיננסיים של מדינת ניו יורק נחתם הסדר סטנדרטי שעליו חותמים גם שאר הבנקים המצויים בתהליך דומה. כל זאת בזמן שהפועלים עדיין לא סיים את הטיפול בסגירת בנק הפועלים שווייץ - דבר שלוקח זמן רב ועלול להתעכב בעקבות הודאה באישום פלילי.

בעקבות ההסכמות עלות החקירה להפועלים מגיעה ל-874.5 מיליון דולר – סכום עתק של כ-3.1 מיליארד שקל.

ציון קינןצילום: מוטי מילרוד

בנוסף, משרד המשפטים האמריקאי והמחלקה הפיננסית של מדינת ניו יורק חקרו חשד למעורבות של הפועלים ובנקים נוספים בפרשת השוחד ששולם לבכירי ארגון הכדורגל פיפ"א — תמורת הענקת זכויות שידור. בהקשר הזה עידכן הפועלים כי הבנק והפועלים שווייץ יחתמו עם משרד המשפטים האמריקאי על הסכם לגבי אי העמדה לדין או הרשעה פלילית (Non Prosecution Agreement). בעקבות ההסכם, הפועלים ישלם לממשלת ארה"ב כ-30 מיליון דולר נוספים (כ-103 מיליון שקל) שנכללו בדו"חותיו לרבעון הרביעי של 2019.

בהתאם לדרישת המפקחת על הבנקים היוצאת, חדוה בר, וכפי שנעשה גם בלאומי ומזרחי טפחות, הקים דירקטוריון הפועלים, בראשות עודד ערן, ועדה בלתי תלויה לבדיקת הפרשה, בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס פרופ' יורם דנציגר. זאת בזמן שכבר הוגשה בקשה לאישור תביעה נגזרת ובקשה לגילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת נגד הבנק בגין טיפול בחקירת המס.

הוועדה אמורה לבדוק את התהליכים הניהוליים ותהליכי הבקרה, שאיפשרו את המעשים הקשורים הפרשה האמריקאית בכללותה, תוך התייחסות להיבטי ממשל תאגידי והתנהלות ההנהלה הבכירה והדירקטוריון, ובהקשר זה תגבש לפי הצורך המלצות.

אם סוכמים את סך הקנסות שהושתו על הפועלים בפרשה, העלות הישירה של חקירת המס בארה"ב להפועלים מסתכמת בכ-900 מיליון דולר (כ-3.1 מיליארד שקל) - סכום הגבוה בכ-500 מיליון דולר מזה של  ששילם מתחרהו הגדול לאומי (393 מיליון דולר), שסיים את ההסדר עוד בסוף 2014, וכן סכום הגבוה בכ-700 מיליון דולר מזה ששילם לפני שנה מזרחי טפחות (195 מיליון דולר).

פיני רוביןצילום: אייל טואג

אם מוסיפים לקנסות את סכומי העתק של כ-1.5 מיליארד שקל שהפועלים שילם ומשלם לשורה של יועצים חיצוניים, רואי חשבון ועורכי דין, ובהם משרד עורכי דין גורניצקי ושות' בראשות פיני רובין (סכום מוערך של כ-250-200 מיליון שקל); לעורכי דין אמריקאים; ולבודקים שונים של מהימנות הנתונים והמתודולגיה שהוכנה וכן לגורמים הקשורים לסגירת הפעילות הבינלאומית בשווייץ - מגיעים לעלות כוללת של כ-4.5 מיליארד שקל (כ-1.3 מיליארד דולר) שספג הבנק - כ-11% מהונו העצמי הנוכחי של הבנק.

החקירה גם פגעה ביכולת הפועלים לחלק דיווידנדים והביאה לחוסר יעילות הונית בעקבות עודפי הון שנצברו. בסה"כ חקירת מס בארה"ב עלתה לשלושת הבנקים הישראליים כ-7 מיליארד שקל.

הסכום ששולם על ידי הפועלים בגין החקירה אף גבוה מהפסד הענק של כמיליארד דולר שספג הבנק בעת המשבר של 2008, בעקבות השקעה כושלת במכשירים פיננסיים מורכבים מגובי נדל"ן ומשכנתאות בארה"ב (ה-MBS). את הסכומים העצומים הללו שנובעים מהחלטות עסקיות גרועות - שהתקבלו בעיקר על ידי המנכ"ל לשעבר ציון קינן ועורך הדין רובין שליווה את הבנק בחקירה -  מממן להפועלים ציבור המשקיעים שלו וכן אותם משקי בית ועסקים קטנים שהבנק גובה מהם עמלות וריביות גבוהים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker