ג'ניה וולינסקי
ג'ניה וולינסקי

התקנות שמחזירות לפעילות חלקים מהמשק אינן ברורות - כך טוענים באיגוד נותני השירותים הפיננסיים במכתב שנשלח היום (ג') לשר הבריאות, השר לביטחון פנים, יו"ר ועדת הקורונה ומנכ"ל משרד הבריאות.

"אף שעולה מהתקנות שפורסמו ב-19 באפריל כי העסקים מעניקים שירותים פיננסיים ואשראי רשאים לחזור לפעילות, שוטרים הורו לסגור עסקים שנפתחו ואף קנסו את בעליהם עקב פתיחתם בלבד", טוענים באיגוד ומבקשים לפרסם הבהרה דחופה לפיה יוכלו 1,600 נותני השירותים הפיננסיים - רבים מהם צ'יינג'ים - להפעיל את עסקיהם בכפוף להנחיות.

צ'יינג' במודיעין עלית, ארכיון. למצולמים אין קשר לכתבה
צ'יינג' במודיעין עלית. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: גיל כהן מגן

"מלכתחילה לא היה ברור מדוע רשות הדואר - המעניקה חלק מהשירותים שמעניקים נותני השירותים הפיננסיים - רשאית לפעול, ואילו נותני השירותים לא", כתבו בשם האיגוד עו"ד יוסי כהן ועו״ד אוהד מחרז ממשרדו. בהתאם לתקנות לשעת חירום מתחילת המשבר, רק נותני שירותים פיננסיים גדולים, עם תיק אשראי גבוה מ-200 מיליון שקל, הוגדרו כמפעל חיוני ופעלו. בסוף מארס פנה פורום היועצים לנותני שירותים פיננסיים לממונה על שוק ההון, משה ברקת, בבקשה להגדיר גם נותני שירותים פיננסיים ואשראי קטנים כמפעל חיוני בעת חירום.

הם ציינו כי הגופים הפיננסיים הקטנים מספקים שירות שכולל "תשלום משכורת לשכירים ישראלים וזרים שאינם מנהלים חשבונות בנק; העברות כספים לחו"ל לעובדים זרים שאינם מנהלים חשבון בנק; והעברת מט"ח לישראלים השוהים בחו"ל". כל עוד הצ'יינג'ים היו סגורים, הדרך היחידה להעברת כספים לחו"ל, שלא דרך בנק, היא באמצעות פלטפורמה דיגיטלית, כמו GMT.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker