לובי 99: המתווה של ברקת יעזור רק למקצת החברות בשוק

הממונה על שוק ההון פירסם מתווה שנועד להקל על הנזילות של חברות בבורסה המקומית. אולם מבדיקה שביצעו לובי 99 וצדק פיננסי עולה: "56% מהחברות שייהנו, נעדרות כל זיקה למשק הישראלי" ■ "המתווה - פגיעה באינטרס הציבורי ובציבור החוסכים"

אסא ששון
הממונה על שוק ההון, משה ברקת
הממונה על שוק ההון, משה ברקתצילום: דוברות משרד האוצר

הממונה על שוק ההון, משה ברקת, פירסם בסוף מארס מתווה שנועד להקל על חברות שמתמודדות עם קושי להחזיר הלוואות בשל משבר הקורונה. אולם מבדיקה שביצעו לובי 99 וצדק פיננסי נראה כי המתווה לא משיג את המטרה.

"מבדיקה שערכנו עולה כי על פי הגדרות המתווה המוצע ל'תאגיד זכאי' ול'איגרות חוב מזכות', קיימות 30 סדרות אג"ח שהונפקו על ידי 16 חברות שונות - שיוכלו לזכות על פי המתווה המוצע להחלפה ודחייה של לוחות סילוקין של הלוואות ואיגרות חוב", כתבו לובי 99 וצדק פיננסי.

"מתוך 16 החברות המדוברות, שבע הן חברות נדל"ן זרות, שתי חברות - בעלות פעילות של בתי מלון באירופה וחברה אחת עוסקת בחכירת מטוסים. כלומר, 56% מהחברות שייהנו מהמתווה המוצע, נעדרות כל זיקה למשק הישראלי", כתבו שני הגופים במכתב לברקת והוסיפו: "בהסתכלות על סך החוב של החברות שאין להן זיקה למשק הישראלי מתוך סך החוב הזכאי (במונחי ע.נ) שיעור זה עומד על 45%. בנוסף, שתי חברות הינן חברות ליסינג רכב כאשר החוב הינו תחת מבנה של SPC (כדי לאגח תזרים מזומנים, הישות המאגחת מקימה חברת בת המכונה "חברה למטרה מיוחדת". באנגלית: Special purpose company), המגובה בביטחונות מלאים על צי הרכבים, כך שפוטנציאל ה'הדבקות' בחוב שכזה שואף לאפס". 

אין מצוקת נזילות

שני הגופים קובעים כי אין כרגע משבר נזילות בשוק החוב בישראל. "על רקע האינדיקטורים המתקבלים משוק החוב הסחיר, קיים סימן שאלה גדול באשר לנחיצות המתווה המוצע. מרווחי האשראי, סלקטיביות המכירות ותפקוד השוק המשני מלמדים כי מצוקת הנזילות המשמעותית שעמה מתמודדים חלק המגופים במשק, אינה מקבלת ביטוי לא בשוק הראשוני ולא בשוק המשני של החוב הקונצרני בישראל".

להערכתם, פרמיות הסיכון (מרווחי התשואות לפדיון מהעקום הממשלתי) בשוק החוב הסחיר, אינן מגלמות תרחיש של מצוקת נזילות – הן מבחינה אבסולוטית והן בהשוואה היסטורית. לדבריהם, העלייה במרווחי האשראי באמצע מארס 2020 נבעה עקב היקף פדיונות גדול של קרנות נאמנות. עכשיו במדדים המובילים בשוק האג"ח הקונצרני נרשמת מגמת ירידה רציפה במרווחים – עובדה המלמדת על חזרה של השוק לפעילות תקינה.

הבורסה בתל אביב
הבורסה בתל אביבצילום: אייל טואג

מאז ירידות השערים באמצע מארס, שנבעו ממכירה גורפת של אג"ח בשוק החוב, ניכר כי המשקיעים עברו למכירה סלקטיבית של סדרות אג“ח. גם כאשר בוחנים את שלב גיוסי ההון, עולה כי בשלושת השבועות האחרונים גויסו כ-2.2 מיליארד שקל דרך הרחבות סדרה על ידי 11 חברות שונות, מענפי פעילות שונים ובדירוג שונה. גיוסי חוב אלו התבצעו בפרמיית סיכון ממוצעת של 2.7% מהעקום הממשלתי. קצב ההנפקות איננו נופל מהיקף הגיוסים במהלך השנתיים האחרונות (2018-2019), שעמד בממוצע על כ-3.1 מיליארד שקל בחודש", הם מסבירים.  

"עיוות בשוק"

הם ממשיכים וכותבים, "המתווה המוצע חושף את כספי החוסכים לסיכון של העדפת נושים, במקרה בו הגוף המוסדי מקבל את הסדר החלפת האג"ח באיגרת חדשה הכוללת דחיית תשלומים, אולם שאר ציבור המשקיעים המחזיקים באג"ח בוחר שלא להיענות למתווה להישאר עם האג"ח המקורי. המתווה המוצע יוצר ארביטראז' רגולטורי עבור תאגידים עם גיוון במקורות המימון ומטיל על ציבור החוסכים בלבד את הצורך במתן מענה ל'משבר נזילות זמני באופיו' אליו נקלעו המלווים. כלומר, עצם קיום המתווה המוצע עלול ליצור לחץ על האג"חים הכלולים במסגרתו ביחס לאג"חים אחרים ו/או ביחס להלוואות בנקאיות ובכך ליצור עיוות בשוק. לפיכך, על אף הרציונל העומד מאחורי הרצון למנוע החרפה ופגיעה במצב המשק, נראה כי המתווה המוצע מטפל ברובו בחברות בעלות קשר רופף למשק הישראל".

בשוק חוב מתפקד, לווים סולבנטיים שנקלעו ל'משבר נזילות זמני באופיו', אינם בהגדרה סובלים מחוסר נגישות למקורות מימון ויכולים להסדיר את תנאי הלוואת הגישור או את גלגול החוב דרך השוק הראשוני – הן באמצעות הנפקת סדרת אג"ח חדשה כנגד מזומן והן בדרך הצעה של החלפת אגרת (מכרז החלף). לפיכך, הצגת מתווה המהווה מסלול מוגדר להחלפה ודחייה זמנית של לוחות הסילוקין עשוי לשמש פלטפורמה עבור לווים לא סולבנטיים נטולי נגישות למקורות מימון במטרה 'להרוויח זמן'. פעולה שעלולה לפגוע באינטרס של החוסכים בטווח הקצר והבינוני. "לפיכך, ההתערבות שבמתווה המוצע הינה בגדר עיוות הפוגע באינטרס הציבורי בכלל ובציבור החוסכים בפרט", מסכמים השניים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker