ההכנסות ממסים צללו במארס ב-21%; "העלייה החדה בגירעון תימשך"

הכנסות הממשלה ממסים ואגרות צללו במארס 2020 ל-22.7 מיליארד שקל בלבד, לעומת 28.9 מיליארד שקל במארס אשתקד ■ הגירעון בתקציב המדינה זינק ל-4% מהתמ"ג ■ הנתונים אינם משקפים את עומק הפגיעה במלואו

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ראש הממשלה, בנימין נתניהו
ראש הממשלה, בנימין נתניהוצילום: אמיל סלמן

נתונים כלכליים רשמיים ראשונים שמפרסם משרד האוצר על מארס 2020 חושפים את הפגיעה של משבר הקורונה במצבה הפיננסי של הממשלה בחודש החוקף - שצפויה להיות רק המנה הראשונה. הנתונים פורסמו בשעת ערב מאוחרת (22:32) ביום שלישי, אור לערב החג, כפי שמשרד האוצר נהג בעבר כשנתוני ביצוע התקציב היו לא מחמיאים.

גם הפעם הנתונים אינם מזהירים, כפי שאפשר היה לצפות בעקבות משבר הקורונה. הכנסות הממשלה ממסים ואגרות צללו במארס 2020 בכ-21.5% במונחים נומינליים, ל-22.7 מיליארד שקל בלבד, לעומת 28.9 מיליארד שקל במארס אשתקד, ו-24.9 מיליארד שקל בפברואר 2020.

הירידה בגביית המסים צפויה להעמיק בחודשים הבאים - בייחוד ככל שיתמשכו ההגבלות שהטילה הממשלה על הפעילות הכלכלית במשק. הנתונים על מארס אינם משקפים את עומק הפגיעה בגביית המסים במלואו - מפני שחלק ניכר מהגבייה נעשה באיחור, בגין פעילות בחודשים קודמים, וגם מפני שהגבלות הפעילות הוטלו בהדרגה במשך מארס.

הגירעון בתקציב המדינה זינק ל-4% מהתמ"ג (גירעון מצטבר ב-12 החודשים האחרונים), לעומת 3.1% בפברואר  ו-3.2% בינואר. ב-2019 הסתכם הגירעון ב-3.7%, ובחודשיים הראשונים של 2020 הוא ירד בעקבות הריסון התקציבי שנכפה על הממשלה בגלל מנגנון התקציב ההמשכי, ונוכח העובדה שהכנסות המדינה ממסים דווקא צמחו בתחילת השנה. בפברואר, הגירעון ירד לרמתו הנמוכה ביותר מאז דצמבר 2018. 

במארס 2020 לבדו הסתכם הגירעון התקציבי ב-15.9 מיליארד שקל, לעומת גירעון של 3.6 מיליארד שקל במארס אשתקד. "בחודשים הבאים תימשך העלייה החדה בגירעון כתוצאה מהמשבר", אומרים במשרד האוצר.

הממשלה הגדילה את הוצאותיה במארס, לאחר שבינואר ובמארס דווקא הצליחה לצמצם אותן אפילו יותר מהצמצום הנדרש בגלל התקציב ההמשכי. עיקר העלייה אינו נובע מההוצאות על משבר הקורונה, שהוגבלו במארס בעיקר לכמה מאות מיליוני שקלים שהוציאו משרד הבריאות ומשרדים אחרים. הוצאות הענק הצפויות עקב המשבר התחילו להתבצע בפועל באפריל. הסיבה העיקרית לטיפוס בהוצאות היא החזרי חובות גדולים שביצעה הממשלה במארס - בסכום מצטבר של כ-15 מיליארד שקל (ריבית וקרן).

סך ההוצאה במארס היה 44.2 מיליארד שקל. מכסת ההוצאות החודשית הנגזרת מהתקציב ההמשכי ל-2020 היא 40.2 מיליארד שקל (1/12 מתוך 482.5 מיליארד שקל - שהם סך תקציב 2019 בצירוף החזר החובות ובהצמדה למדד). הממשלה יכלה לחרוג ממנה במארס בזכות סכומים שנחסכו לעומת מכסה זו בחודשים הקודמים: הממשלה "שמרה בצד" כ-3.9 מיליארד שקל בינואר ועוד כ-5.8 מיליארד שקל בפברואר. הכנסת אישרה אמש (שני) בקריאה שלישית תיקון לחוק יסוד: משק המדינה, שפרץ את מנגנון התקציב ההמשכי, כדי לאפשר את ההוצאות הנדרשות להתמודדות עם משבר הקורונה ועם השלכותיו הכלכליות. 

ברבעון הראשון של 2020, ההוצאות של משרדי הממשלה ירדו ב-3.4% לעומת התקופה המקבילה ב-2019 על רקע התקציב ההמשכי. ההוצאות של מערכת הביטחון צללו ב-11.3%, וההוצאות של המשרדים האזרחיים ירדו ב-1.2%. במשרד האוצר מציינים כי  בעוד במארס 2019 הועבר תשלום בסך 1.7 מיליארד שקל לקרנות הפנסיה הוותיקות, ב-2020 עדיין לא נעשו תשלומים לקרנות. "ללא הבדל זה במועד התשלום, הקיטון בהוצאות המשרדים היה נמוך יותר", אומרים במשרד האוצר.

במשרד  מסבירים כי במארס "התחילו להתבטא ההשפעות של משבר הקורונה על המשק הישראלי ועל הפעילות התקציבית. בשלב זה ההשפעה המהותית היא על צד ההכנסות, המתבטאת בירידה חדה בהכנסות ממסים, שחלקה יזומה, כמו דחיית תשלומי מע"מ, ובכך שהביטוח הלאומי אינו מפקיד עודף הכנסות על הוצאות שנוצר מפעילותו עד לסוף חודש מארס, כדי לשמור יתרות לחודשים הבאים, שאותם צפוי הביטוח הלאומי לסיים בגירעון תזרימי".

סך הכנסות הממשלה ירדו ברבעון הראשון ב-8.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות ממסים ואגרות ברבעון הראשון כולו הסתכמו ב-80.9 מיליארד שקל, לעומת 82.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגבייה בפועל ברבעון הראשון של 2020 נמוכה מהתחזית בכ-4.8 מיליארד שקל - וחלק מהפער נובע מצעדים שנעשו להתמודדות עם המשבר - דחייה של תשלומי מע"מ והאצת החזרים במס הכנסה ובמע"מ.

במשרד האוצר מציינים: "נתוני המגמה הצביעו על גידול בגביית המסים בשיעור של 5% מתחילת 2019 ועד פברואר 2020. מגמה זו נקטעה במארס עם פרוץ משבר הקורונה, אך מוקדם להעריך את גודל השינוי". 

הירידה בגביית המסים ברבעון הראשון מוסברת בחלקה בכך שבמארס 2019 ההכנסות ממסים עקיפים היו גבוהות, ערב עדכון נוסחת המס על כלי רכב באפריל אשתקד; בדחייה של תשלומי מע"מ לעוסקים המדווחים למע"מ על בסיס דו-חודשי, שנעשתה עקב משבר הקורונה, ומוערכת בכ-800 מיליון שקל (שאמורים להיות משולמים ב-27 באפריל, אם לא תינתן דחייה נוספת); ובהאצת החזרי המס, המוערכת בכ-1.8 מיליארד שקל. 

כמו כן, אומרים במשרד האוצר, במארס 2020 ניתנה הנחיה לפינוי של מחסני רישוי בנמלים, כדי לאפשר קליטה של סחורה חיונית - ובעקבות זאת שולם המס על כלי רכב רבים שאוחסנו בהם. מנגד, היבוא של כלי רכב היברידיים היה נמוך, לאחר שיבוא של מכוניות היברידיות רבות הוקדם לדצמבר 2019, ערב העלאת מס הקנייה עליהם. ההשפעה של שני המהלכים יחד הביאה לתוספת הכנסות מיבוא בסך כ-400 מיליארד שקל, מעריכים במשרד האוצר.

בניכוי האינפלציה, שינויים בשיעורי המס ו"רעשים אחרים", גביית המסים והאגרות במארס לבדו ירדה ב-6.6% לעומת מארס אשתקד. גביית האגרות צללה ב-25% על רקע השבתה של שירותים ממשלתיים רבים. ברכיבים רבים של גביית המס, דווקא נרשמה במארס עלייה - שצפויה להימחק בחודשים הקרובים. למשל, גביית הניכויים  (ניכויי מס הכנסה משכירים וניכויים במקור אחרים, כולל משוק ההון) זינקה ב-13%, הגבייה משוק ההון קפצה ב-175%, והגבייה של מסי מקרקעין טיפסה ב-2%. עם זאת, גם ההחזרים ממס הכנסה ומניכויים זינקו - ב-33% במונחים ריאליים.

גביית המע"מ צללה במארס ב-14%, ובמשרד האוצר תולים זאת בכך שייתכן כי דחיית תשלומי המע"מ נוטרלה בחסר; בכך שחלה ירידה בתשלומי מע"מ של העוסקים המדווחים למע"מ בדיווח חד-חודשי; וכן בירידה שחלה ביבוא. עם זאת, גביית המס על יבוא של סיגריות וטבק זינקה במארס.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker