יורם גביזון

משבר הקורונה יעמיד את החשבונאות במבחן שכמותו לא עמדה בעשרות השנים האחרונות - כך סבור רו"ח שלומי שוב, מומחה IFRS וראש תוכנית חשבונאות בבית הספר אריסון למינהל עסקים וסגן דיקן במרכז הבינתחומי בהרצליה. שוב מציין כי בפני החשבונאות עומד אתגר אדיר שיתנקז לדו"חות הרבעון הראשון של 2020.

לדברי שוב, הסיבה לכך שרק בדו"חות הרבעון הראשון יבואו לידי ביטוי השלכות המשבר היא שבדו"חות 2019 ההתייחסות למשבר היא כאל אירוע שאינו מחייב התאמה - כלומר, התפרצות הנגיף בעוצמה שבה התרחשה לא היתה אירוע ניתן לצפייה באופן סביר נכון לסוף 2019.

לדברי שוב, דו"חות 2019 אינם רלוונטיים לאירועים האחרונים, שכבר היו ידועים כשהדירקטוריונים אישרו את הדו"חות. דוגמה בולטת לכך היא חברות הנדל"ן המניב, שדיווחו על שיערוכים חיוביים גבוהים - אך בעקבות המשבר יידרשו לבצע הפרשה לירידת ערך. בנוסף, לא ניתן להתעלם מהשפעת המרד המתגבש של השוכרים בקניונים על שוויים. לכן, הדו"חות יידרשו לבטא השלכות של המשבר נוכח התחזיות למיתון עולמי.

המשבר מייצר סוגיות חשבונאיות ייחודיות

שוב מציין כי הצונאמי החשבונאי יטלטל כמעט כל סעיף במאזנים. ני"ע סחירים שנמדדים על פי שוויים ההוגן יספגו ירידה כואבת, אף שההשפעה על דו"ח רווח והפסד תהיה, לפחות למראית עין, פחותה כשמדובר במניות שאינן מוחזקות לצורך מסחר שוטף. לכן, השינוי בערכן נרשם ברווח כולל אחר ברווח והפסד. הסתייגות זו אינה חלה על גופים פיננסיים שהמשקיעים במניותיהם ממילא מייחסים חשיבות לרווח הכולל ולהון שמביאים בחשבון את ההפסד מירידת הערך.

חשבון לא פשוט

שוב מציין כי המשבר מייצר סוגיות חשבונאיות ייחודיות שעד כה לא התמודדו עמן. למשל, אופן הטיפול במענקים ממשלתיים וההיבטים המשפטיים והחשבונאיים של הפרת חוזים. כך למשל עולה השאלה אם ניתן להכיר בהכנסה שנגבתה משוכרים בקניון סגור (גם אם מדובר בדחיית תשלומים) - אף שתיאורטית על פי חוק לא ניתן היה לפתוח את הקניון - או שזוהי הכנסה שיש לזקוף אותה ליתרת תקופת השכירות.

שוב מזכיר כי תקן ההכנסות החדש IFRS 15 חל על חוזה עם לקוח, שמוגדר הסכם הניתן לאכיפה, ואילו חוק החוזים קובע כי חוזה בלתי חוקי בטל ואינו ניתן לאכיפה.

סוגיה חשבונאית נוספת נוגעת להסתברות המימוש של אופציית הארכה של תקופת השכירות על ידי שוכרים. תקן IFRS 16 קובע כי תקופת החכירה - וכפועל יוצא השפעת החכירה על רמת המינוף הפיננסי של החוכר - תלויה בין היתר בשאלת הסבירות של מימוש אופציית ההארכה. התקן קובע כי יש לבחון מחדש את הסתברות המימוש רק בגין אירועים שבשליטת החוכר. אם למשל חברת אופנה אינה צופה שתממש את אופציית הארכת חוזה החכירה - האם במקרה זה ניתן להקטין את התחייבויות החכירה במאזנה ולשפר את רמת המינוף שלה, אף שהטריגר לשינוי בסבירות המימוש הוא אירוע שאינו בשליטתה?

האתגר המשמעותי: נכסים לא סחירים

שוב מעריך כי האתגר המשמעותי בדו"חות נוגע לנכסים הלא־סחירים שבמרבית החברות הם הרוב המכריע של נכסיהן. הקושי הוא למדוד אותם נוכח האי־ודאות שיצר המשבר. חברות הנדל"ן המניב, למשל, לא נוהגות לבצע שמאות לנכסיהן בדו"חות הרבעון הראשון, מתוך הערכה שלא חלו שינויים משמעותיים מאז הדו"חות השנתיים. אלא שהנחה זו כבר אינה תופסת נוכח הצורך של החברות לתת לשוכרים ויתורים, כמו שכר דירה על בסיס אחוזים מהפדיון או אף מו"מ מחודש על שכר הדירה.

הדרימליינר של אל על
מטוס דרימליינר של אל עלצילום: מגד גוזני

שינויים אלו עלולים להשפיע על השווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה באמצעות עדכון כלפי מעלה של שיעורי ההיוון. הצורך בבחינת ירידת ערך חל גם על קבוצות נכסים שנמדדות על פי מודל העלות כמו מלאי, חוב לקוחות, רכוש קבוע, נכס זכות שימוש אצל חוכר שנוצר בעקבות יישום תקן IFRS 16, השקעה בחברות כלולות, נכסים לא מוחשיים מזוהים ומוניטין. מדידת מלאי נעשית על פי הערך הנמוך שבין עלותו לשווי המימוש נטו שלו. כלומר, בכמה החברה צופה שתמכור אותו בניכוי עלויות מכירה. לכן, חברות אופנה שנתקעו עם מלאי גדול ערב המשבר עלולות להידרש לרשום בדו"חות הכספיים לרבעון הראשון הפרשות משמעותיות לירידת ערך המלאי.

שוב מזכיר כי בכל הנוגע לרכוש קבוע, השקעה בחברה כלולה, נכסים לא מוחשיים ומוניטין - יש לבחון את הצורך בהפרשה לירידת ערך בהתאם ל-IAS 36, לפי הסכום בר ההשבה שלהם. בחינה כזו תיעשה בנוסף לבדיקה השנתית לירידת ערך מוניטין שיש לבצע בכל מקרה.

משבר הקורונה ייצר לא רק סימנים חיצוניים לירידת ערך - כמו ירידה במחירי השוק - אלא גם סימנים פנימיים, כמו צמצום פעילות, הוצאות עובדים לחל"ת והפחתת שכר. לכן, חברות יידרשו לחשב שוב את הסכום בר ההשבה של המוניטין.

גם ירידת ערך בוצעה בדו"חות השנתיים בלי להביא בחשבון את השלכות המשבר, שטופל בדו"חות כאירוע שאינו מחייב התאמה. נוכח העלייה ברמת האי־ודאות והסיכון של חברות, נכון לסוף מארס עלולות להיות לבחינה מחודשת של הסכום בר ההשבה של המוניטין השפעה שלילית מהותית על חברות שכבר ערב המשבר החזיקו ביתרות מוניטין גדולות בעקבות רכישות עבר, והצדיקו את יתרות המוניטין באופן גבולי, וגם על חברות שפועלות בענפים עתירי הון, במיוחד בענפי התעופה והמלונאות.

שוב מציין למשל כי אל על, שהצדיקה עד כה את הערך המאזני של מטוסיה על בסיס שווי השימוש בהם (כלומר הערך המהוון של תזרימי המזומנים שהם מפיקים), תתקשה להמשיך להצדיק זאת גם בדו"חות הרבעון הראשון נוכח הפגיעה הדרמטית בפעילות, בהכנסות ובתזרים המזומנים שלה. גורל דומה עלול להיות לחברות מלונאות כמו פתאל, הן בהיבט של רכוש קבוע (מלונות שבבעלותן) והן בהיבט של נכסי זכות שימוש (מלונות שהן חוכרות).

פתרון זמני לחשש מהפרשות משמעותיות לירידת ערך נכסים מוחשיים מזוהים או מוניטין מצאו עשר חברות בורסאיות שהודיעו בתחילת מארס על החלטתן לאמץ את מתכונת הדיווח של תאגיד קטן, השמורה לחברה ששווי השוק שלה נמוך מ-300 מיליון שקל ואינה נכללת במדדי המניות המובילים. מתכונת זו מאפשרת לעבור לדיווח על בסיס חצי שנתי ולדחות את העיסוק המכאיב בבחינת הצורך בהפרשה לירידת ערך למועד הגשת הדו"חות לרבעון השני של 2020, מתוך תקווה שמצב הכלכלה והשווקים הפיננסיים ישתפר עד אז, ומתוך הבנה שלא ניתן לבטל הפרשה לירידת ערך מוניטין.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker