משרד האוצר דחה את בקשת הסיוע של אל על - גורלה ייקבע על ידי נתניהו

באוצר סירבו להגדיל את הערבות שייתנו לבנק דיסקונט על הלוואה של 250 מיליון דולר שהתכוונו להעניק לאל על, אם תהליך החזרה לפעילות וההתאוששות יתארך מעבר לתחזיות

יורם גביזון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
הדרימליינר של אל על
מטוס דרימליינר של אל עלצילום: מגד גוזני

סיכוייה של אל על להגיע לפירוק גדלו משמעותית, לאחר שצוות של משרד האוצר דחה את בקשת הסיוע של החברה. הצוות, בראשות מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, החשב הכללי רוני חזקיהו, ראש אגף התקציבים באוצר שאול מרידור ונציגי רשות המסים, הודיע לחברה כי המשרד לא יעמיד ערבויות להלוואה של 250 מיליון דולר שביקשה לקבל מבנק דיסקונט.

כמו כן, הצוות הודיע כי המשרד לא יעמיד ערבויות בסכום נוסף של 150 מיליון דולר לבנקים ולחברות החכרת מטוסים על תשלומי קרן, ריבית ודמי חכירה וכן על תשלומים נוספים, כמו החזר כסף לרוכשי כרטיסי טיסה שטיסתם התבטלה.

אל על

בעקבות החלטת הצוות תועבר ההחלטה לאישורו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ואם תאומץ, נראה שכניסתה של אל על להליך פירוק כמעט בלתי נמנעת. הפיצוץ במו"מ התרחש לאחר שמשרד האוצר סירב להתחייב לבקשת בנק דיסקונט להגדיל את הערבות שיתן לבנק, במקרה שתקופת הדימום - כלומר התקופה שבה טיסות החברה מושבתות - תתארך, ותקופת ההתאוששות - החזרה ההדרגתית לטיסות - לא תחל בסוף יוני אלא מאוחר יותר.

החלטת הצוות התקבלה בתום חודש של דיונים, שכחלק מהם, הגישה אל על תוכנית התייעלות שהוכנה בשיתוף BDO, במטרה להקטין את הוצאות התפעול של החברה ב-200 מיליון דולר לשנה. המטרה היא שאל על תוכל לפרוע את ההלוואות הנוספות שתיקח מעבר להלוואות ודמי החכירה הקיימים שרובצים עליה בסכום של 1.8 מיליארד דולר.

התוכנית הוכנה לבקשת משרד האוצר, בהתבסס על היערכות ל-3 תקופות: תקופת דימום, שבה החברה מושבתת כמעט לחלוטין ונדרשת להמשיך לספוג את הוצאותיה הקבועות; תקופת התאוששות, שתחל על פי תחזיות האוצר, ביולי 2020; ותקופת צמיחה, שבה תגיע אל על לשיעורי התפוסה והיקפי הפעילות שאיפיינו אותה לפני משבר הקורונה.

אל על סיפקה לאוצר תוכנית שמבוססת על הקטנת הוצאות השכר של החברה ב-150 מיליון דולר לשנה ועוד 50 מיליון דולר לשנה בהוצאות אחרות ואושרה על ידי BDO. הקיצוץ בהוצאות השכר תוכנן להתבצע באמצעות פיטורי 1,500 מעובדי החברה, כולל 550 עובדים קבועים ושינוי הסכמי העבודה הקיבוציים בחברה כך שניתן יהיה לייעל את פעילותה. תוכנית זו לא היתה מקובלת על ועד העובדים של החברה, שהתנגד למספר העובדים שיפוטרו, דרש פיצויים מוגדלים למפוטרים והתנגד לשינוי בהסכמי העבודה הקיבוציים בחברה.

אי יכולתה של אל על להציג חזית מאוחדת עם עובדיה פגע בסיכוייה של החברה לקבל את חבילת הסיוע הנדרשת. ואולם נראה כי הצוות סבור שמוטב לארגן את אל על מחדש לאחר תהליך של פירוק, אף שבכירי החברה הבהירו לצוות כי תהליך כזה כרוך במימוש השעבודים על 16 מטוסים ואובדן נכסים אחרים של החברה כמו זכויות נחיתה בנמלי תעופה מרכזיים.

על פי ההערכות, קופת המזומנים של החברה תספיק לשלם את משכורות מארס, אבל ספק אם תוכל לממן את המשכורות של 300 עובדי החברה שעדיין עובדים בה, לאחר ש-6,200 עובדים הוצאו לחופשה ללא תשלום וקצב שריפת המזומנים בחברה ירד מ-100 מיליון דולר ל-40 מיליון דולר. אל על אמורה לפרוע ב-2020 תשלומי קרן וריבית ולשלם דמי חכירה בסכום כולל של 320 מיליון דולר על 16 מטוסי דרימליינר שרכשה וחכרה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker