הלוואות בימי קורונה: הבנקים צימצמו אשראי לצרכנים, הישראלים הסתערו על משכנתאות

בנק ישראל: בעקבות משבר הקורונה, הבנקים העמידו במארס אשראי של 24 מיליארד שקל. המשכנתאות זינקו לשיא של 9 מיליארד שקל במארס, והריביות על המשכנתאות עלו בכ-1.0%-0.7%. הריבית לעסקים קטנים עלתה במעט. נדחו תשלומים ל-200 אלף לקוחות בכ-3.3 מיליארד שקל

מיכאל רוכוורגר
שתפו בפייסבוק
הולכת רגל בירושלים
הולכת רגל בירושליםצילום: אמיל סלמן

על רקע הביקורת ההולכת וגוברת נגד הבנקים, מפרסם כעת בנק ישראל נתונים על היקף האשראי במשק, לפי מגזרים, וכן על הריביות שגובים הבנקים. בין היתר, כותב בנק ישראל כי "מאז החל המשבר, במהלך חודש מארס, העמידה מערכת הבנקאות אשראי בהיקף של כ-24 מיליארד שקל נטו, גידול חודשי ניכר של 2.3% (28% במונחים שנתיים), זאת לעומת ממוצע חודשי של כ-2 מיליארד שקל בלבד בינואר ופברואר 2020. הגידול איפיין את כל חמשת הבנקים הגדולים במערכת".

נתונם נוספים שמפרסם הבנק:

■ עיקר הגידול באשראי היה ללווים מסחריים ועסקיים בהיקף של 21 מיליארדי שקל (עלייה חודשית של 5.6%, שמשמעותה עלייה של כ-67% במונחים שנתיים). כ-30% מהאשראי החדש ללקוחות מסחריים ועסקיים הועמד על בסיס ניצול מסגרות אשראי שהועמדו לחברות אלו טרום המשבר. הגידול המהיר אפיין את כל חמשת הבנקים הגדולים במערכת.

הריבית על הלוואות

■ בפיקוח על הבנקים בראשות המפקחת על הבנקים חדווה בר, מסבירים כי עיקר הגידול באשראי היה ללווים מסחריים (עסקים בינוניים) ועסקיים (עסקים גדולים) בהיקף של 21 מיליארד שקל - עלייה חודשית של 5.6%, שמשמעותה עלייה של כ-67% במונחים שנתיים. כ-30% מהאשראי החדש ללקוחות מסחריים ועסקיים הועמד על בסיס ניצול מסגרות אשראי שהועמדו לחברות אלו טרום המשבר. הגידול המהיר איפיין את כל חמשת הבנקים הגדולים במערכת.

■ בתחום המשכנתאות מסבירים בפיקוח על הבנקים כי חל גידול בהיקף של כ-5 מיליארד שקל ביתרה נטו (לאחר פירעונות), כאשר סך המשכנתאות שניתנו במארס עמדו על כ- 9 מיליארדי שקל- הסכום הגבוה ביותר שהיה בעשורים האחרונים. אשראי זה כולל גם אשראי צרכני לכל מטרה, שניתן במשכון דירה, ובהתבסס על ההקלה שאיפשר הפיקוח על הבנקים בהוראת השעה לתקופת המשבר.

■ באשראי הצרכני חלה ירידה בהיקף של כ-1 מיליארד שקל - ירידה חודשית של 0.7%, שמשמעותה ירידה של כ-8% במונחים שנתיים. הירידה באשראי הצרכני לא איפיינה את כל הבנקים, ובחלקם נרשמה עליה בהיקף האשראי הצרכני. חלק לא מבוטל מהירידה נובעת מפירעונות של אשראי שהועמד בעבר, בתקופה שבה חלק מהבנקים הגדילו מאוד את היקפי האשראי למגזר הצרכני.

חדוה בר, המפקחת על הבנקים
חדוה בר, המפקחת על הבנקיםצילום: מגד גוזני

■ באשראי לעסקים קטנים מציינים בפיקוח על הבנקים כי חלה ירידה של כ-900 מיליון שקל - ירידה חודשית של 0.8%, שמשמעותה ירידה של כ-10% במונחים שנתיים. בהקשר הזה, העבירו בבנק ישראל העבירו ביקורת מרומזת על הערבות שהעמידה הממשלה בהלוואות לעסקים: "הממשלה הודיעה על תכנית כלכלית בהיקף של כ-80 מיליארד ששקל, סדר גודל דומה באחוזי תוצר לזה של תכניות הסיוע עליהן הכריזו ממשלות אחרות. כמעט מחציתה מורכבת מפתרונות מימון ודחיית תשלומים שמעניקים סיוע תזרימי לעסקים שנפגעו, על מנת להחליק על פני זמן את הפגיעה בהכנסות. עם זאת קיים הבדל ניכר בשיעור הערבות הממשלתית לקרנות האשראי לעסקים בישראל לעומת מדינות נבחרות בעולם. ערבות מדינה בשיעור גבוה יותר תאפשר למערכת הבנקאית להעמיד הלוואות בהיקף גבוה יותר ולאוכלוסייה רחבה יותר, ובפרט לעסקים קטנים, תוך שמירה על חיתום נאות.

■ בפיקוח על הבנקים אומרים כי "ככלל, ממוצע מחירי האשראי בשבוע האחרון של מארס (שיא המשבר עד עתה) נותר ללא שינוי לעומת המחירים בחודש פברואר 2020, שקדם למשבר", ומוסיפים כי: "הריבית הממוצעת על האשראי הצרכני בשבוע האחרון של חודש מארס ירדה בכ-0.1% לרמה של כ-4.9%. עם זאת נציין כי ניכרה שונות גבוהה בין הבנקים בתחום זה". על פי הנתונים, הריבית לעסקים קטנים עלתה מ-5.07% בפברואר 2020, ל-5.14% בשבוע האחרון של מארס. 

היקף תשלומים

■ בנוסף מציינים בפיקוח על הבנקים כי "הריבית השקלית הלא צמודה הממוצעת על האשראי לדיור (משכנתאות) בשבוע האחרון של חודש מארס נותרה ללא שינוי לעומת חודש פברואר (2.5%). עם זאת הריבית במגזר השקלי הצמוד עלתה בכ-0.2%, לרמה של 2.8%. נדגיש כי עיקר הביצועים בחודש מארס מקורם בשמירת ריבית ל-24 ימי עסקים מהתקופה שקדמה למשבר".

בהקשר הזה כותבים בפיקוח על הבנקים כי "בשל העלייה בעלות גיוס המקורות של המערכת הבנקאית, בפרט מקורות גיוס ארוכי טווח, ולנוכח עלית הסיכון במשק, המרווח של המערכת הבנקאית, בדגש על מקטע המשכנתאות - ירד (אל מול עלות גיוס המקורות שהתייקרו)."

■ הריבית הממוצעת על האשראי לעסקים קטנים עלתה במעט בשבוע האחרון של חודש מארס לעומת פברואר 2020 (5.07%), ועמדה על 5.14%. הריבית הממוצעת על האשראי לעסקים מסחריים וגדולים עלתה מעט בשבוע האחרון של מארס, לעומת חודש פברואר, ב-0.12% ועמדה על 2.5%.

שיעור הערבות הממשלתית

כמו כן טוענים בבנק ישראל כי "הפיקוח על הבנקים עודכן כי הלכה למעשה ניתנו לאחרונה הצעות להלוואות במחירים גבוהים יותר במגזרים השונים, שחלקם לא בוצעו בפועל ולכן לא מתבטאים בנתונים הממוצעים שמוצגים במסמך זה. כך למשל, הערכות על סמך נתוני הימים האחרונים מלמדות על עלייה של 0.7%-1.0% בריביות על משכנתאות".

■ בפיקוח על הבנקים מספקים גם נתונים על דחיית תשלומים ללווים (עקב משבר הקורונה). כך מהנתונים עולה כי במהלך מארס המערכת הבנקאית דחתה לכ-200 אלף מלקוחותיה תשלומים בסך של כ-3.3 מיליארד שקל וכי  יתרת התשלומים שנדחו בפועל לעסקים קטנים היתה בהיקף של כ-1.1 מיליארד שקל. מן הנתונים עולה עוד כי  יתרת התשלומים שנדחו בפועל לנוטלי המשכנתאות הם בהיקף של כ-1.1 מיליארד  שקל, יתרת התשלומים שנדחו בפועל ללווים העסקיים הינו בהיקף של כ-700 מיליון שקל, יתרת התשלומים שנדחו בפועל ללקוחות הצרכניים הינו בהיקף של כ-370 מיליון שקל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker