"משבר הקורונה מחדד את הצורך של כלכלת ישראל להיות עצמאית"

כך אמר מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, איתי בן זאב, בוועידה הווירטואלית ליועצים ולמנהלי השקעות ■ יונתן כץ מלידר שוקי הון :"אני פסימי יחסית", ואילו רפי גוזלן מ-IBI צופה כי מחירי הדירות יירדו

שלי אפלברג
שלי אפלברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עובדת מחטאת עגלות עבר לקוחות בסופרמרקט בווינה
עובדת מחטאת עגלות עבר לקוחות בסופרמרקט בווינהצילום: AFP

"המוסדיים הישראלים הוציאו לחו"ל כ-500 מיליארד דולר, כעת משבר הקורונה מוכיח לנו טוב מתמיד שכשיורד גשם - כולם נרטבים. משבר הקורונה מחדד את הצורך של כלכלת ישראל בעצמאות. כך נדע לתפקד בצורה טובה ויעילה יותר". כך אמר היום מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, איתי בן זאב, בפתיחת הוועידה הווירטואלית של הבורסה בתל אביב. יניב פגוט הנחה אותה, והיא נועדה לסייע למנהלי ההשקעות וליועצים בבנקים לייעץ ללקוחות החרדים בעת המשבר.

לדברי בן זאב, מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית – מגזר ההיי־טק – הוביל באמצעות אקזיטים בחו"ל לאידוי של מיליארדי דולרים מהכלכלה המקומית. בן זאב קרא למוסדיים להשקיע "חלק ניכר מהכסף של החיסכון הפנסיוני בחברות ישראלית בצמיחה לחיזוק הכלכלה המקומית".

במשך שנים ניסתה הבורסה לניירות ערך למשוך חברות להנפיק את מרכולתן בישראל ללא הצלחה. בן זאב נשאל אם לדעתו, לא ראוי שחברות ישראליות יירשמו לאות סולידריות בבורסה הישראלית למסחר.

"ברגע שחברות גלובליות ישראליות הנסחרות בניו יורק יעשו עלייה, זה ייתן דוגמה לחברות היי־טק מקומיות שרוצות לבצע אקזיט – לעשות אותו דרך הבורסה הישראלית. זה טוב הן מבחינת יצירת מקומות עבודה והן עבור תשלומי מסים שישראל תקבל לתמוך ביציאה מהמשבר. כך גם נהיה ערוכים טוב יותר למשבר הבא".

מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב
איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסהצילום: ניר קידר

כל יום שמלווה בעליות שערים, המשקיעים שואלים את עצמם אם מדובר בהזדמנות כניסה. יונתן כץ, אסטרטג מקרו בלידר שוקי הון, נשאל אם לדעתו המשבר הגיע לנקודת רגיעה וראוי להגדיל אחזקה בנכסי סיכון.

כץ: "שאלות רבות – האם מזג האוויר החם ימגר את הקורונה, האם ימצאו חיסון, האם התוכניות הפיסקליות שננקטו יובילו להתאוששות – הן עדיין בגדר נעלם גדול. אני מתלבט בשאלה זו כל יום וכל דקה. לדעתי, ההתאוששות לא תהיה מהירה. אני פסימי יחסית לגבי ארה"ב, שנכנסה למשבר בשיא של רמת חוב, ולאור התחזית לכ-100 אלף מתים. עסקים רבים לא ישרדו את המשבר, והייתי מנצל כל עלייה בשווקים להקטנת החשיפה למניות. ההתלבטות בין הכלכלה לבין הבריאות תימשך, ואני צופה מיתון שיימשך אל תוך 2021, על רקע ההתלבטות אם וכיצד להסיר את הסגר ובאילו מדינות".

לאור הודעת הריבית הצפויה היום של נגיד בנק ישראל, נשאל כץ נשאל אם ריבית שלילית בישראל היא תרחיש ריאלי.

כץ: "לדעתי, הריבית תרד היום. כל תמיכה בכלכלה תוריד את עלויות המימון של החברות ושל משקי הבנקים. בנק ישראל לא שש להגיע למצב של ריבית שלילית. הוא יעדיף הרחבה כמותית, כשם שהבנק הפדרלי רוכש אג"ח בשוק כדי לספק לחברות אפשרות לגייס הון בריבית סבירה. פחות סביר שהבנק ירכוש מניות, ולהערכתי הוא ייכנס לשוק הקונצרני".

יונתן כץ
יונתן כץצילום: מוטי מילרוד

בעניין זה ציין רפי גוזלן, כלכלן ראשי ב-IBI: "אני לא חושב שזה התפקיד של בנק ישראל לקפוץ ולרכוש אג"ח קונצרניות. הבנק צריך לתת נזילות לשוק, והכסף המוסדי יודע לבצע רכישות טוב יותר טובה. לדעתי, בנק ישראל ירכוש בשלב הראשון 10% משווי השוק הממשלתי בשביל לייצב את השוק, ויוסיף לרכוש ככל שהגירעון יגדל".

וכעת: לתחזית

עם התמשכות המשבר, ממשלת ישראל נאלצת להכניס את היד עמוק לכיס בשביל לתמוך בעסקים ולמנוע קריסה של הכלכלה המקומית. כץ נשאל על התחזית שלו לגבי הגירעון הממשלתי והיחס חוב־תוצר.

"אם ההתאוששות תהיה אטית", השיב כץ, "נראה לא מעט פשיטות רגל והגירעון יגיע לכ-8% כתוצאה מהירידה בהכנסות ממסים והתמיכה הפיסקלית. החוב הממשלתי יעלה לאזור 75%-70%. הגירעון ירד בהדרגה לאזור ה-5%".

רפי גוזלן
רפי גוזלןצילום: ללא קרדיט

משרד האוצר החליט על תוכנית בהיקף של כ-80 מיליארד שקל לתמוך במשק, וכץ נשאל אם תוכנית התמיכה של משרד האוצר מספיקה להתמודד עם אתגרי המשבר.

כץ השיב: "כל מה שקשור לסקטור העסקי מאכזב מאוד. ארה"ב למשל העמידה אשראי לעסק קטן בהבטחה שתהפוך למענק, אם לא יפטר עובדים עד יוני. אם יפטר רק 50% מהעובדים, מחצית מההלוואה תהפוך למענק. אם הינו נוקטים כך בישראל, העובדים המפוטרים לא היו מהווים נטל כבד על הביטוח הלאומי. מהבדיקה שעשיתי, תוכנית התמיכה של משרד האוצר שמרנית ומהווה כ-2.4% תוצר בהשוואה ל-6% בגרמניה וארה"ב וזה יקשה על ההתאוששות מהמשבר".

כיצד משבר הקורונה ישפיע על האינפלציה?

כץ: "יש זעזוע בצד הביקוש שלא חווינו אף פעם. הנעלם הוא שער החליפין. סביר שנראה עוד פיחות בשקל. אני צופה אינפלציה שלילית של 0.3% שנה קדימה. בטווח הבינוני האינפלציה תישאר נמוכה. הקיפאון העולמי בענפים שלמים לא תומך בהמשך עליה במחירי הנפט. אם לפני המשבר דיברנו על העלאות מיסי מע"מ כעת ברור שהממשלה שתקום לא תמהר לעלות מסים".

לאורך השנים האחרונות ראינו שהיציאה מהמשברים היתה מהירה, וגוזלן נשאל אם לדעתו המשבר הכלכלי הנוכחי יהיה רב־שנתי, או שנצא ממנו מהר כפי שנכנסנו אליו.

"השוק התרגל בעשור האחרון ליציאה מהירה", השיב גוזלן, "אבל צריך למתן ציפיות. כולנו מבינים שזה לא משבר פיננסי אלא בריאותי. כל עוד אין שליטה על המצב הבריאותי, התוואי ארוך. בסין, בסינגפור ובדרום קוריאה אנו רואים שהחזרה הדרגתית בשל החשש שחזרה לשגרה תוביל אותנו לנקודת אפס. כולם מבינים שאת הסגר עושים כדי שמערכת הבריאות לא תקרוס. השאלה היא מה יהיה לאחר הסגר על מקומות כמו הקניונים, בתי הספר והגנים. החזרה אליהם תהיה הדרגתית, ולכן התקווה להתאוששות מהירה לא במקומה".

האם המערכת הפיננסית באירופה תשרוד בלי למחוק מכשירי חוב?

"זה תלוי באורך המשבר. הבנקים בעולם הגיעו במצב טוב למשבר עם כריות הון יותר גדולות מ- 2008. אם משבר הקורונה היה קורה לפני עשור במצב של הבנקים הוא היה קטסטרופלי. ככל שהמשבר מתמשך נתחיל לראות נגיסה בכריות ההון".

מחיר הנפט, שירד בשבועות האחרונים בחדות, החל בתיקון מעלה, וגוזלן נשאל אם לדעתו מדובר בהזדמנות רכישה לטווח הארוך.

"לדעתי לא", השיב גוזלן. "על פי עקום הנפט זה תקופה ארוכה, מחיר הנפט מוערך סביב 45 דולר. החוזים הארוכים לא השתנו, והירידה בביקוש היא זעזוע חריף מבחינת הביקושים לנפט, והיא השפיעה בינתיים על החוזים קצרי הטווח".

בשעה שהעולם המערבי נמצא בסגר והכלכלות משותקות, מדינות באסיה כמו סין, סינגפור וטייוואן חזרו לפעילות, גוזלן נשאל מה עמדתו לגבי הגדלת רכיב הסיכון (רכישת מניות) באסיה.

גוזלן השיב שלדעתו, בתיק מניות חו"ל צריכות המניות האסייתיות לקבל משקל עודף. "המדינות שעברו את הסארס בעשור האחרון הגיעו למשבר הקורונה עם מדיניות סדורה יותר. המכפילים הם חד־ספרתיים, והדאון סייד נמוך יותר מאשר במדינות המערב, שבהן הסיכון גבוה יותר. ועדיין, המניות באסיה תלויות גם בהתאוששות של יתר המדינות בעולם. האירוע הנוכחי מקשה לגבש תחזיות ומשאיר אותנו באי־ודאות גדולה. עד שלא נגיע למצב שבו אנו יכולים לעדכן תחזיות, יהיה קשה למצוא את התחתית".

לאור המשבר שהכה בכל הכלכלות בעולם, מה לדעתך צריכה להיות החשיפה לאלוקציה הגיאוגרפית בתיק המנייתי?

"לא הייתי מגיע למצב של חשיפה מלאה. הייתי נותן משקל עודף לאסיה על חשבון אירופה וארה"ב". גוזלן מציע להתמקד בענפים כגון ענף הבריאות, שכן לייצור תרופות וציוד רפואי יהיו ביקושים גדולים. "כחלק מלקחי המשבר, ממשלות ירצו לרכוש ציוד רפואי. ענף הטכנולוגיה יושפע לטובה מההתפתחות העבודה והלמידה מרחוק, וכך גם חברות מוצרי הצריכה וענף התשתיות. לדעתי, השקעה בענפים אלה יותר חשובה יותר מאשר אלוקציה".

מה הוא המח"מ המומלץ בתיק ההשקעות כעת?

גוזלן: "בגלל מעורבות הבנקים בשוק האג"ח הממשלתי הייתי ממליץ על מח"מ ארוך יותר. למרות הסקפטיות בישראל בגלל החשש מגירעון, ההתערבות הממשלתית בעולם הובילה לירידה תשואות באג"ח הארוכות. בישראל אנחנו מתנהגים כעת כמו איטליה, וזה מייצר הזדמנות. באג"ח הצמודות, הייתי ממליץ על מח"מ קצר, בגלל הציפיות לאינפלציה גבוהה יותר בשל אלמנט ההיצע. העולם עומד להיות סגור יותר ומבוסס על ייצור מקומי, וזה עשוי להעלות את האינפלציה".

מאז המשבר חל פיחות חד בשקל המקומי. האם המגמה תימשך, ואם כן, מה החשיפה הראויה של התיק למט"ח?

גוזלן: "לדעתי, השקל ימשיך להיחלש, הן כתוצאה מהמגמה העולמית. והן בשל ירידה ברכישת חברות טכנולוגיה ובהשקעות".

האם להערכתך משבר הקורונה יוביל לגל של שמיטת חובות?

"המשק הישראלי ממונף פחות. בניגוד לחברות בארה"ב, שהתמנפו לצורך חלוקת דיווידנד ורכישה חוזרת של מניות בשוק, הסיפור בישראל שונה. זה ברור שחלק מהחברות הממונפות ייכנסו להסדר חובות. מפתח הבדיקה צריך להיות חברה תזרימית שמעניקה שיעבודים ושאינה ממונפת. הייתי זהיר לגבי הנדל"ן המסחרי בישראל, שעוצמת הפגיעה בו גבוהה בהרבה".

היות שעד כה, מחירי הנדל"ן לא הציגו ירידה, נשאל גוזלן אם מחירי הדירות בישראל צפויים לרדת.

גוזלן השיב שלדעתו, צפויה מגמת ירידה במחירי הדיור: "הירידה במחירי הדיור לאחר עשור של עליות חזקות, תלויה באורך המשבר. ערב המשבר היינו עם 120 אלף דירות בבנייה פעילה. לדעתי נראה לחץ מצד הבנקים לשחרר חלק מהמלאי, וזה יוביל לירידות מחירים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker