הבנקים מתגוננים: "הציבור מתנפל, חברי הכנסת תופסים עלינו טרמפ"

יותר מ-18 אלף פניות מבעלי עסקים התקבלו בקרן הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים מאז שהחלה לפעול בשבוע שעבר ■ בבנק ישראל ובמשרד האוצר קוראים לבנקים להקל במתן אשראי, והבנקים מתוסכלים: "אל תצפו שניתן אוויר לכל המשק"

מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
מעצבת שמלות כלה עם מסכה בעיצובה, בגרמניה
מעצבת שמלות כלה עם מסכה בעיצובה, בגרמניהצילום: AFP

החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, בישר בסוף השבוע כי מאז שהחלה לפעול קרן הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים, בהובלתו, התקבלו יותר מ-18 אלף פניות מבעלי עסקים. ואולם בכירים במערכת הבנקאות טוענים כי הבנקים לא יוכלו לשאת לבדם את הסיכון שבהענקת הלוואה לכל מי שמבקש - חרף הפצרותיה של המפקחת על הבנקים להקל במתן הלוואות. בתגובה באוצר מזכירים כי הסיכון לבנקים נמוך, לפחות בשנה הראשונה.

חזקיהו אמר בסוף השבוע כי "הפניות להלוואות מקן הסיוע נמצאות בטיפול של מערכת הבנקאות, וההערכה היא כי כבר בשבועיים הקרובים יועברו יותר מ-2 מיליארד שקל ישירות לעסקים". הוא הוסיף: "בתקופת משבר זו קיימת חשיבות עליונה למתן סיוע לעסקים קטנים ובינוניים,שהם נתח משמעותי מהעסקים במשק. אני שמח לראות כי יש היענות גבוהה מצד בעלי העסקים ומערכת הבנקאות, ומעריך כי כבר בימים הקרובים יאושרו אלפי בקשות".

רוני חזקיהו, החשב הכללי במשרד האוצרצילום: עופר וקנין

בשלב זה, הקרן מכילה כ-8 מיליארד שקל, וכל שמונת הבנקים בישראל צפויים להשתתף בה - שלא כמו הקרן הקודמת, שבה לא השתתפו בנקים גדולים כמו הפועלים ודיסקונט. ההלוואות בקרן יינתנו לתקופה של עד חמש שנים, ושוויין ינוע בין כמה מאות אלפי שקלים ל-20 מיליון שקל. לפחות מחצית מההלוואות יינתנו לעסקים קטנים שמחזור הכנסות שנתי שלהם נמוך מ-25 מיליון שקל, והשאר יגיעו לעסקים בינוניים עם מחזור שנתי של עד 400 מיליון שקל. לפי הערכות במערכת הפיננסית, יש בישראל בערך 300 אלף עסקים כאלה, ושלא כולם יקבלו הלוואות.

בשלב הראשון נקבעה לכל בנק מכסה מינימלית של אשראי שהם יכולים להעניק, שמסתכמת בכמה מאות מיליוני שקלים, אבל במשרד האוצר מעריכים כי לנוכח המספר  האדיר של הבקשות יהיה צורך להגדיל את הקרן.

חדוה בר: "קחו בחשבון את צורכי המשק"

בבנק ישראל לא מרוצים מהריביות שגובים הבנקים המסחריים על הלוואות. במכתב ששלחה ביום חמישי בערב המפקחת על הבנקים, חדוה בר, לראשי מערכת הבנקאות, היא כתבה: "בהמשך לשיחות שקיימנו עמכם מתחילת המשבר, מצאתי לנכון לחדד כי הציפייה שלנו היא שהבנקים ימשיכו לספק בתקופה זו אשראי ללווים בכלל המגזרים במשק - בדגש על לווים במגזר העסקים הקטנים והבינוניים ומשקי הבית. אנו מצפים כי הבנקים יימנעו מהקשחה מיותרת של תנאי החיתום, הגם שאין באמור כדי לגרוע מהצורך בחיתום אשראי אחראי".

המפקחת על הבנקים, חדוה ברצילום: מגד גוזני

המפקחת על הבנקים הוסיפה: "כידוע, וכפי שהוצג בניתוח שפירסם בנק ישראל ב-30 במארס, ההתפתחויות בשוקי ההון הגדילו את עלות המקורות למתן אשראי, וגדל הסיכון בחלקים ניכרים מתיק האשראי. עם זאת, בבואכם לתמחר את האשראי בעת הזו, יש מקום לנקוט ראייה כלכלית הוליסטית, ארוכת טווח, שלוקחת בחשבון את צורכי המשק והלקוחות, גם אם הדבר יביא לפגיעה בשולי הרווח של מערכת הבנקאות בטווח הקרוב. על רקע הדברים הללו, אני שבה וקוראת לכם לבחון מחדש את מדיניות התמחור של ההלוואות בעת הזו, ובפרט ללקוחות שערב המשבר עמדו בתשלומים כסדרם ואשר סביר להניח שהקושי שלהם הוא נזילותי באופיו".

"תופסים עלינו טרמפ"

באחרונה קיבלו הבנקים מבנק ישראל הקלות בדרישות ההון וכלים נוספים המאפשרים להם ללכת לקראת הלקוחות. אף על פי כן, בימים האחרונים הם הביעו חשש ותסכול מהאווירה בציבור ובכנסת, שלפיה עליהם לתת אשראי לכל משקי בית והעסקים - בלי שום הבדלה ביכולת ההחזר שלהם - ולמעשה יישאו בעצמם בחלק מהסיכון שמביא עמו המשבר הנוכחי.

"בשבועיים האחרונים יש מספר אדיר של פניות אלינו להגדלת קווי אשראי וניצול מסגרות אשראי - וזה קורה בקצב מטורף", מספר בכיר באחד הבנקים. "אם בתחילה היו ענפים שחשבו שזה לא נוגע להם, עכשיו כולם כבר יצאו מהשאננות והבינו כי המשבר נוגע לכולם, ולכן מספר בקשות גדל. זה התחיל מסוכני נסיעות ותיירות ומעסקים בתחומי התעופה והמלונאות, וברגע שסגרו את הקניונים והחנויות - זה הגיע לכולם", הוא אומר.

הבכיר מדגיש: "אל תצפו שניתן אוויר לכל המשק. לבנקים יהיו הרבה הפרשות והם יפסידו הרבה כסף. כשלי האשראי גדלים ומתרבים, הציבור מתנפל עלינו, וחברי כנסת תופסים עלינו טרמפ ומפנים לעברינו זעם ציבורי. הבנקים יכולים לתת אשראי, אנחנו היחידים שעושים זאת בשעה זו ואנחנו הולכים לקראת הלקוחות - אבל אנחנו לא יכולים להתנהל בחוסר אחריות".

עובדת מחטאת עגלות עבר לקוחות בסופרמרקט בווינהצילום: AFP

בכיר בבנק אחר אומר: "בימים האלה אנחנו לא יודעים לצפות מה יקרה ואיך לכמת ולתמחר את הסיכון, בעוד המציאות בשטח מושכת אותנו להגדיל את הסיכון. האחריות הציבורית כרגע צריכה להיות שלא מסתערים על הבנקים דווקא בשעה קשה זו. אנחנו לא יכולים לעזור לכולם, והבנקים הם היחידים שנותנים כיום אשראי כי שוק ההון סגור עבור עסקים קטנים ובינוניים, וגם בקרב החברות הגדולות רק בודדים מצליחים לגייס. המוסדיים מעדיפים לרכוש אג"ח קונצרניות במחירים אטרקטיביים ולא לתת אשראי, וחברות אשראי חוץ-בנקאי, שבהגדרה חשופות ללקוחות בעייתיים יותר, לא ממש פועלות במשק עכשיו".

"עם כל הרצון הטוב", מדגיש בכיר נוסף במערכת, "אנחנו לא ניתן אשראי לכל מי שיבקש - אלא למי שנראה שיוכל להחזיר אותו. לבנק ישראל ולפיקוח על הבנקים מגיע פרגון גדול על המהלכים שהם עשו עד כה. מן הראוי שגם הם יתערבו ויקנו איגרות חוב קונצרניות. המדינה צריכה להירתם ולהגדיל את שיעור הערבות שהיא מעניקה בקרן לעסקים קטנים ובינוניים.

"אמנם מדברים כבר על העלאת הערבות מ-70% ל-85% פר הלוואה, ועל העלאת הערבות על תיק כולל של כל בנק שיעניק אשראי מ-8% ל-15% - אך מכיוון שיש פה סיכון רוחבי, הבנקים רואים לנגד עיניהם ערבות אפקטיבית של 15%, וזה צריך לגדול. בגרמניה, למשל, הערבות של המדינה מגיעה ל-90%, ובארה"ב הזרימו את הסיוע הגדול ישירות לעסקים - ולא כמו אצלנו, שמחצית מהסיוע זה הלוואות".

"אוי ואבוי לבנקים אם שיעור חדלות הפירעון יגיע ל-15%"

במשרד האוצר דוחים את הטענות הללו של הבנקים. בכיר במשרד משיב: "בקרן הקודמת, שיעור חדלות הפירעון הממוצע בקרב עסקים קטנים ובינוניים היה כ-5%, ערבות המדינה על התיק כולו היתה 8% והכיסוי של הערבות בכל הלוואה היה 70% ובתיק כולו 8%. המצב הנוכחי שונה. כל המשבר נמשך בינתיים חודש, ובקרן הקורונה אנחנו לא מדברים על מתן הלוואות להשקעה, אלא על סיוע תזרימי לעסקים כדי לעבור את התקופה של החודשים הקרובים. ההלוואות הן לא הכלי היחיד - אנחנו עוזרים לעסקים גם באמצעות תשלומי ביטוח לאומי, ארנונה, מים ועוד.

יש פה הלוואות שמיועדות רק ללקוחות שבקשיים. נקודת הנחה שלנו היא שכל עסק פונה קודם כל לבנק שלו, שמכיר אותו, וכך רמת הסיכון עבור הבנקים יורדת כי לא מדובר בלקוחות זרים. צריך להבין שמשבר קורונה יצר בעיה של תזרימי מזומנים, שצריך לטפל בה".

הבכיר מוסיף כי "בשנה הראשונה, הריבית היא על חשבון המדינה (פריים ועוד 1.5%), ותשלומי הקרן מתחילים בעוד שנה-שנה וחצי. כלומר, בשנה הראשונה הסיכון לבנקים הוא אפסי. אנחנו מצפים שהבנקים יעשו פיזור גדול של ההלוואות, ואוי ואבוי להם אם הם יתנו הלוואות ששיעור חדלות הפירעון (כשל אשראי) בהם יגיע ל-15% או יותר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker