שלי אפלברג
שלי אפלברג

חברת בבילון מבקשת לאשר ביום ראשון הקרוב חבילת שכר לשי אוזון, מנכ"ל חברת IT שנמצאת בראשית דרכה ועדיין לא הציגה הכנסות או רווחים. אסיפת בעלי המניות של החברה תידרש להצביע אם לאשר את חבילת השכר בהיקף של עד 3 מיליון שקל בשנה, אשר עשויה להגיע לעד 5 מיליון שקל בשנים לאחר מכן.

לפי תנאי החבילה, אוזון יהיה זכאי לשכר ברוטו בשנה הראשונה ורכב צמוד בעלות חודשית של 101 אלף שקל, שיעלה עד לכ-154 אלף שקל בחודש בשנים לאחר מכן. בשיחות רקע הסבירה החברה כי עלות השכר בשנה הראשונה תגיע רק ל-75 אלף שקל בחודש, המשקפת עלות שנתית של כ-1.2 מיליון שקל בלבד ללא מענקים. לדברי מקורבים לחברה, שאר הרכיבים בשלוש השנים הקרובות הם רק מדיניות תגמול שתצטרך לקבל את אישור הדירקטוריון.

בנוסף, אוזון יהיה זכאי לקבל בונוס של עד 12 משכורות, כש-50% ממנו רשאי יהיה לאשר הדירקטוריון כמקדמה שתשולם לו על חשבון הבונוס. התנאי לקבלת הבונוס הוא שבמועד הבדיקה החברה תציג רווח תפעולי של 5 מיליון שקל, ורווח של יותר מ-10 מיליון שקל. כל רווח יותר מ-10 מיליון שקל ועד 15 מיליון שקל - יקנה לאוזון זכות לקבל 2.5% על כל שקל תוספת.

מקורבים לבבילון טוענים כי "אם המנכ"ל לוקח חברה שעד כה מפסידה כסף, ראוי לתת לו 50 אלף שקל מענק אם הוא יוביל אותה לכך שתציג בעתיד רווח תפעולי של כ-10 מיליון שקל". עוד גורסים אותם מקורבים כי "כל הדיון במענק הוא מגוחך כיום, שכן הסיכוי לחלק את הבונוס בימי הקורונה אינו גבוה, ואם אוזון אכן יוביל את החברה להציג רווח תפעולי של כ-30 מיליון שקל - אז ראוי שיקבל את הבונוס של כ-725 אלף שקל".

נעם לניר
נעם לנירצילום: עופר וקנין

לדבריהם, עלות השכר שהחברה שילמה עד כה לשנית פאר-צפוני היתה כ-1.48 מיליון שקל בשנה האחרונה - כ-30% יותר מהשכר הבסיסי שמבקש כעת לקבל אוזון. עוד הם מדגישים כי האופציות שיינתנו לו הן הרחק מחוץ לכסף. האופציות שאותן יהיה זכאי לקבל אוזון הן כ-7.65% מההון לחמש שנים במחיר של 2.59 שקלים למניה.

המתנגדים לעלות השכר של אוזון מצביעים על כך שבשנתיים האחרונות בחברת וואן הוא נהנה משכר של כ-120 אלף שקל בחודש ובונוס מקסימלי של כ-1.8 מיליון שקל מבוסס יעדי רווח. סך עלות שכרו בוואן היתה כ-3 מיליון שקל. ואולם מדובר בחברה שונה לחלוטין, שכן וואן נהנתה ממחזור מכירות בהיקף של 1.5 מיליארד שקל, רווח נקי של כ-70 מיליון שקל ושווייה הוא כ-1 מיליארד שקל. מקורבים לבבילון שוללים הטענה הזאת: "כדי שאוזון יהיה מוכן לבנות את וואן החדשה, היה צריך לתת לו חבילת שכר מכובדת - אחרת הוא היה הולך לנהל חברה אחרת".

בין בעלי המניות שיידרשו להכריע בסוגיה, שכבר יצרה סכסוך בין חלקם, ניתן למצוא גם את פועלים אי.בי.אי, שבאחרונה - לנוכח התפשטות נגיף קורונה והשפעתו על שוק ההון ועל שוק ההנפקות בכלל - החליטה לבצע קיבוץ בשכר העובדים, שהיה בתוקף ברבעון השני של השנה, שבמסגרתו תחול הפחתה של 50%-25% בשכרם של מרבית עובדי החברה. מעניין יהיה לראות אם החלטה זו תכריע גם בנוגע להצבעה על חבילת השכר של אוזון.

נועם לניר, שבאחרונה מכר את השליטה בחברה ונותר עם אחזקה של כ-10%, מסר בתגובה: "כולנו נדרשים לצניעות והתאמת התנהלות אל מול המציאות החדשה שנוצרה בחטף. יש לי הערכה גבוהה מאוד לבעלי השליטה החדשים. אני בטוח שהם יקדישו לעניין מחשבה נוספת ויפעלו בהתאם".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker