פתאל הוציאה 5,500 עובדים בישראל לחל"ת; סגרה 160 מתוך 182 בתי מלון

ביתר בתי המלון, שיעורי התפוסה נמוכים ביותר - 5%-30% ■ שלושת בניו של בעל השליטה, דוד פתאל, הוצאו לחל"ת, ופתאל ויתר על המענק ל-2019 ועל דמי הניהול ■ טרם משבר הקורונה, 2019 היתה שנת שיא לפתאל

ערן אזרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
סוויטה במלון הרודס ויטאליס באילת
סוויטה במלון הרודס ויטאליס אילת של פתאל צילום: איה בן עזרי

קבוצת המלונות פתאל הוציאה 5,500 עובדים בישראל לחופשה ללא תשלום (חל"ת) עקב משבר הקורונה והשפעותיו הקטלניות על ענף התיירות. בין העובדים שהוצאו לחל"ת נמנים גם אסף, נדב, ויובל פתאל, שלושת בניו של בעל השליטה, דוד פתאל. פתאל עצמו הודיע שהוא מוותר על המענק בגין תוצאות החברה ל-2019, וכן על דמי הניהול עד לתום הרבעון השני של 2020.

פתאל פירסמה אתמול (ב') את התוצאות הכספיות ל-2019. לפי הדו"ח, החברה סגרה כ-160 מלונות מתוך 182 מלונות הקבוצה הפעילים בישראל ובאירופה, כתוצאה ממשבר הקורונה. ביתרת המלונות של הקבוצה, שיעורי התפוסה נמוכים ביותר – 5%-30% בלבד. בכוונת החברה לסגור מלונות נוספים, בהתאם להתפתחויות המשבר.

"תחום התיירות תמיד היה הראשון שנפגע בעת משבר וגם יהיה הראשון להתאושש ממנו", אמר פתאל עם פרסום הדו"חות. "הדו"חות המצוינים של 2019 אינם משקפים את המצב כיום, אבל הם בהחלט משקפים את הצמיחה של  החברה ורווחיותה במצב של שגרה, אליה נחזור במוקדם או במאוחר. עברנו ב-20 שנות פעילותינו מלחמות, האטות, מיתון עולמי ואינתיפאדה, ולמדנו כיצד להתגבר על הקשיים ואף לצמוח בהם".

שחר עקה, סמנכ"ל הכספים, הוסיף: "חוסר הוודאות בשוק, שהחל במארס 2020 בעקבות מגפת הקורונה, הביא את החברה ליישם תוכנית קיצוצים רחבה בהוצאות התפעוליות של הרשת כבר בתחילת התפשטות המגפה, ופתרונות להגדלת קופת המזומנים של החברה במידת הצורך. להערכת החברה, קופת המזומנים והפעולות הננקטות בימים אלה לצמצום ההוצאות, יאפשרו לה לעמוד בכל מחויבויותיה בשנה הקרובה.

"חוזקתה של הרשת נבע תמיד מהערבות ההדדית, וככזאת בין עובדי החברה שיצאו לחל"ת נמנים גם שלושת בניו של דוד פתאל. בנוסף, הוחלט על קיצוץ של 50% מהבונוס השנתי של הנהלת החברה הבכירה, קיצוץ של עד 45% מהשכר של העובדים שלא יצאו לחל"ת, ואילו דוד פתאל ויתר על הבונוס השנתי ועל שכרו עד שיתבהר המצב".

דוד פתאל
דוד פתאל, הבעלים של רשת פתאלצילום: עופר וקנין

לפני המשבר: המשך מגמת צמיחה ב-2019

קבוצת פתאל נכנסה בשבועות האחרונים לסחרור בעקבות מגפת הקורונה, שבלמה באבחה אחת את תנועת התיירות העולמית. מניית פתאל צנחה ב-80% מתחילת השנה, ושווי הקבוצה ירד ל-1.5 מיליארד שקל, ביחס לשווי של 8 מיליארד שקל בתחילת השנה. גם סדרות האג"ח של פתאל, שחייבת למחזיקים 2.1 מיליארד שקל, נפלו בשיעורים של עד 47%, והן נסחרות בתשואות זבל של 15%–25%, המגלמות חשש שהחברה תתקשה בפירעון חובותיה.

פתאל פירטה בדו"ח הכספי על צעדים שהיא מתכוונת לבצע, מיד עם תום המשבר, במטרה לשפר את נזילותה. החברה בוחנת אפשרות להכניס שותפים לחלק מהמלונות שבבעלותה באירופה בשיעור של עד 50%; מכירת חלק מהמלונות באירופה בעסקות של Sale and lease back (מכירה והשכרה מחדש על ידי פתאל) או Sale and manage back (מכירה והשארת זכויות ניהול המלון בידי פתאל); וכן מימון מחדש לנכסים לא משועבדים או עם יחס חוב נמוך.

נכון לסוף 2019 לפתאל היו יתרות נזילות בסך 1.1 מיליארד שקל (מאוחד), המאפשרות לה לעמוד בהתחייבויותיה לפחות לשנה הקרובה. חלק מהמזומנים נמצא בחברות הבנות, אך אותם יכולה הקבוצה להעביר. פתאל החזקות נדרשת השנה לתשלומי קרן וריבית של 90 מיליון שקל למחזיקי האג"ח, והחל ב-2021 תשלומים של 150 מיליון שקל בשנה. החברה הבת, פתאל אירופה, נדרשת לפרוע השנה תשלומים בסך 106 מיליון שקל, ובשנים הקרובות - 140–160 מיליון שקל בשנה.

2019 היתה שנת שיא עבור פתאל, שהתאפיינה בהמשך מגמת הצמיחה. הכנסות הרשת גדלו בכ-41% ל-5.35 מיליארד שקל, לעומת 3.77 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2018. הגידול נבע בעיקר מתוספת הכנסות ממלונות שנוספו לפורטפוליו במהלך המחצית השנייה של 2018 ותחילת 2019, הכוללים בין השאר את השלמת עסקות לרכישת בתי מלון בבריטניה.

הרווח התפעולי לפני שכירות, פחת והוצאות אחרות (EBITDAR) ל-2019 עלה בכ-37% ל-1.81 מיליארד שקל, לעומת 1.32 מיליארד שקל בתקופה המקבילה  ב-2018. הגידול קוזז בחלקו בירידה בשער החליפין של השקל מול המטבעות באירופה, שגרעה כ-40 מיליון שקל. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת שולש לכ-973 מיליון שקל, בעוד הרווח הנקי התזרימי (FFO ריאלי) עלה ב-16% ל-543 מיליון שקל, בהשוואה ל-467 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2018.

יישום התקן החשבונאי IFRS 16, במסגרתו חוזי החכירה של המלונות נרשמים כנכס במאזן ודמי השכירות במלונות מסווגים כהוצאות פחת וכהוצאות מימון, הפחית את הרווח השנתי ל-38 מיליון שקל, לעומת 238 מיליון שקל ב-2018. בנטרול התקן – הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ב-2019 הסתכם בכ-225 מיליון שקל. הונה העצמי של הקבוצה הסתכם בסוף 2019 בכ-3.1 מיליארד שקל. יישום IFRS 16 גרע 400 מיליון שקל מההון, בעוד ירידת שערי המטבעות מול השקל גרעה 300 מיליון שקל.

מהדו"ח עולה כי עלות שכרו של בעל השליטה פתאל, בניכוי המענק ל-2019, הסתכמה ב-3.1 מיליון שקל. עלות שכרו של דניאל רוג'ר, מנכ"ל הפעילות באירופה, הסתכמה בכ-3 מיליון שקל. עלות שכרו של עופר רפיח, מנהל מיזוגים ורכישות, הסתכמה ב-3.5 מיליון שקל. עלות שכרו של סמנכ"ל הכספים, עקה, הסתכמה ב-2.5 מיליון שקל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker