גיל בפמן: "צריך להפעיל קופסה תקציבית ייעודית למשבר קורונה"

בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, סבור כי על הממשלה להגמיש את יעדי הגירעון כדי לטפל במשבר ולאפשר למשק לחזור לפעילות שגרתית ■ לצד התמיכה באזרחים ובאנשים הוא מציע להשקיע בתשתיות שיאפשרו למשק להתמודד הם משברי העתיד

אסא ששון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
גיל בפמן, בנק לאומי
ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומיצילום: מוטי מילרוד

"דרושה תוכנית הרחבה תקציבית מקיפה כדי להתמודד עם ההשלכות הכלכליות החמורות של משבר קורונה. יש להתמקד בהכלה ובספיגה של ההשלכות המיידיות של הסגר באופן שיאפשר חזרה מהירה ככל שניתן לשגרה כלכלית בתום המשבר״, כך אומר הבוקר  ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי.

בפמן מעריך שלשם כך יש ״להגמיש את יעדי הגירעון לטווח הקצר ולהפעיל ׳קופסה תקציבית׳ ייעודית לטיפול בהשלכות הכלכליות של משבר הקורונה״. לדבריו חשוב לעשות זאת כדי לאותת לשווקים שהתקציב נמצא תחת שליטה, שהממשלה פועלת באופן אקטיבי לטיפול במצב, ושהחריגה הזמנית מיעד הגירעון מיועדת כולה לטיפול יעיל במשבר״.

השימוש ב"קופסה תקציבית", בדומה למצב ב-2006, יאפשר את הגדלת הוצאות במידה ניכרת, בלי שהגידול ייכנס לבסיס התקציב. ״הגישה הזו הצליחה בכמה משברים בעבר ובהתחשב בכך שרמת החוב ביחס לתוצר של ישראל נמוכה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות ניתן ואף רצוי להשתמש בגישה זו. בבנק ישראל המליצו להפעיל בעיקר את המייצבים האוטומטיים (ירידת ההכנסות ממסים ועלייה בתשלום דמי אבטלה) גם במחיר של עליית הגירעון ב-2020 ל-7% תוצר ועלייה של רמת החוב ל-70% מהתוצר, אשר גם אם תבוצע המיקום של ישראל בהשוואה בינלאומית צפוי להישמר. לטעמנו, יש מקום גם להרחבת צד ההוצאה באופן אקטיבי וממוקד, התלויה גם בהקמת ממשלה, ולא רק לשימוש בירידת ההכנסות ועלייה בתשלומי ההעברה כגורם המביא להרחבה תקציבית תוך כדי גידול הגירעון״, מסביר בפמן.

בפמן מזהה במשבר הזדמנויות, למשל בכל הנוגע להשקע בתשתיות. השקעות אלה, הוא סובר, ״יניבו פירות בעתיד ויסייעו למשק להתמודד טוב יותר עם משברים מסוג זה״. בין התשתיות שיש לפתח, כפי שנלמד מלקחי הטיפול במשבר, הוא מונה פיתוח של ״מערכות לימוד מרחוק והסתייעות בעזרים טכנולוגיים להוראה; עידוד חברות למעבר לעבודה מרחוק, צעד שיאפשר הפחתה של העומס על התחבורה הציבורית והפחתה של הלחץ על מחירי הדיור באזורי ביקוש בסמיכות למרכזי תעסוקה; והתייעלות של מערכת הבריאות, ובפרט בתי החולים, תוך ניהול התקנים של אחיות ברמת הניהול הכללי של בית החולים תוך אפשרות לניוד בין-מחלקתי, מהמחלקות הפנויות למחלקות העמוסות״.

טראמפ נואם בעניין הצעדים שיינקטו לבלום את התפשטות הקורונה בארה"ב, השבוע
טראמפ נואם בעניין הצעדים שיינקטו לבלום את התפשטות הקורונה בארה"ב, השבועצילום: בלומברג

את היקף הסיוע צריך ללמוד מן העולם, אומר בפמן, שכן מספר לא מבוטל של מדינות כבר הכריזו על צעדי תמיכה בסדר גודל של 3%-2% מהתוצר ויותר. ״ארה״ב העמידה חבילת חילוץ בסך 2 טריליון דולר שאושרה על ידי הקונגרס ותכלול, בין היתר, הרחבה פיסקאלית קבועה בשווי עד 5% מהתוצר. מדובר, אם כן, בחבילה תקציבית כוללת בשיעור של 10% מהתוצר - יותר מכפליים מההרחבה בעת המשבר של 2009, בתקופת הנשיא אובמה. מחצית מהסכום מיועד להעברות למשקי בית ולחברות, שתספק תמיכה מיידית לביקושים בשווי של כ-5% מהתוצר. אחד הצעדים הוא תשלום בסך 1,200 דולר לכל אזרח במזומן, זאת לצד מענקים לעסקים קטנים שלא יפטרו עובדים. יש לציין שבחודשים הקרובים ייתכן שממשלות יינקטו באמצעים נוספים להרחבה פיסקאלית, ככל שיתברר היקף הנזק הכלכלי״.

בהתייחס למצב בארץ הוא אומר כי ״יש לחזק מאוד את אופן ההתמודדות עם קשיים מיידים של עסקים קטנים ובינוניים שפעילותם הושבתה. מדובר בחלק חשוב בתשתית הכלכלית של ישראל וככל שתשתית זו תישמר, ותזכה להגנה, כך שלב ההתאוששות שלאחר המשבר יהיה מהיר יותר. תהיה לכך גם השפעה חיובית על ציפיות העסקים, ולכן גם על משקי הבית, שבעת הנוכחית מצויות בשפל. כפי שמקובל בעולם, יש צורך בישראל בתמריצים ממשלתיים לבעלי עסקים להמשיך להעסיק עובדים חרף הוצאתם לחל"ת. נדרש מנגנון של דמי אבטלה לעצמאים, כיסוי דמי אבטלה גם לעובדים בגיל פרישה שאין להם פנסיה משמעותית, אנשים שבשגרה אינם זכאים לדמי אבטלה״.

באשר למימון הגדלת הגירעון, בפמן מציע להגדיל את גיוסי ההון בחו״ל: ״אפשר לשלב מרכיב גדול יותר מאשר בעבר של אג"ח בחו"ל. זאת בשל רמת הריביות הנמוכה בעולם, פרמיית הסיכון של ישראל שאיננה גבוהה, והיקף החוב החיצון נטו שהוא שלילי במכשירי חוב – כל אלה מאפשרים הסטה של חלק מהמימון לחו"ל ובכך יוקל על המימון המקומי. ההמרה מדולרים לשקלים נעשית מחוץ לשוק המט"ח (בין האוצר לבין בנק ישראל; א״ש) ולא תשפיע על שער החליפין של השקל. ככל שהממשלה תקדים להכריז על תכנית ההרחבה התקציבית כך ייטב״.

בנוגע למצב בעולם מציין בפמן כי "ההתמודדות של סין עם מגיפת הקורונה הייתה הטלת סגר כללי מלא על מוקדי ההתפשטות, שכולל סגירה של מוקדי תעסוקה ומסחר והגבלות על תנועה של אזרחים. לאור ההצלחה של צעד זה בסין, ובהיעדר תרופה או חיסון לנגיף, וכן עקב החשש שהדבקה המונית תוך פרק זמן קצר תביא לקריסה של מערכות הבריאות במדינות השונות - מדינות רבות הטילו סגר והשבתה של חלקים נרחבים מהפעילות המשקית לפרקי זמן שונים. למעשה כיום הוטל סגר במדינות רבות בעולם, מאירופה וארה"ב ועד מדינות אמריקה הלטינית, דרום אפריקה והודו. לצד החשיבות של צעד זה בהגבלת התפשטות המגפה, ישנן השלכות שליליות משמעותיות על הפעילות הכלכלית הריאלית, ובהן פגיעה אנושה ומיידית בהכנסות של עסקים ומשקי בית רבים, עלייה חדה בתביעות לדמי אבטלה וצניחה בהכנסות המדינה ממסים עקב אובדן פעילות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker