כמה כסף נשאר בפנסיה? עבור מי שקרוב לפרישה, הקורונה עלול לפגוע בקצבה - ולתמיד

כמה כסף יש בקרן הפנסיה שלנו, עכשיו כשהשווקים נופלים? ■ "לצעירים מומלץ פשוט לא להסתכל ביתרות", אומר נדב טסלר, סמנכ"ל מקצועי בהלמן אלדובי ■ הנפגעים העיקריים הם החוסכים מעל גיל 65, שקצבתם תיקבע ביום פרישתם — מה האפשרויות שלהם כעת?

ג'ניה וולינסקי
ג'ניה וולינסקי
אשה עם מסכה בבוגוטה, קולומביה
אשה עם מסכה בבוגוטה, קולומביהצילום: AFP

"כל עוד החוסכים הצעירים שיש להם עוד עשרות שנים עד הפרישה מצליחים להימנע מלהסתכל ביתרות שנותרו להם בחיסכון הפנסיוני, המשבר הנוכחי בשווקים לא צריך להיות מטרד כל כך גדול", אומר נדב טסלר, סמנכ"ל מקצועי בהלמן אלדובי. הבעיה היא עם מי שנמצא היום קרוב לגיל פרישה.

"הירידות הקיצוניות בשוקי ההון מובילות לפגיעה ישירה בשווי החיסכון הפנסיוני המקומי. פגיעה ודאית תיגרם לעובדים הפורשים לפנסיה בימים אלו ובזמן הקרוב. הירידות בשווקים עלולות להביא גם להפחתת הקצבאות לגמלאים פעילים", כך כתב יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד השבוע בפנייתו לממונה על התקציבים באוצר, שאול מרידור, ולממונה על שוק ההון, משה ברקת.

בר־דוד ביקש שהמדינה תדאג לרשת ביטחון לחסכונות הפנסיוניים של תושבי ישראל, בהם הגמלאים, בדומה לרשת הביטחון שנקבעה במשבר של 2008 — שכוללת הבטחת השלמה של המדינה במידה ושוקי ההון ימשיכו לרדת.

לא כל מי שמתקרב לגיל פרישה נפגע מהירידות בשוק ההון. מי שחוסך בקרנות פנסיה ותיקות (שניתן היה להצטרף אליהן עד 1995) או בפוליסות ביטוח מנהלים מבטיחות תשואה (שהיו קיימות עד 1991 וכמות החוסכים בהן זניחה), כמו גם פנסיונרים שמקבלים קצבאות במסגרת מוצרים אלו — לא מושפעים מהתנודות של שוק ההון. לפי הערכות בשוק, כ–70 אלף איש מעל גיל 65 חוסכים בקרנות הפנסיה החדשות (וטרם פרשו) ויש גם כמות לא מבוטלת של חוסכים בגילים אלו בביטוחי מנהלים שצויים להיםגע מהמשבר. ברשות שוק ההון סירבו לחשוף את המספרים המדויקים של החוסכים בגילים הללו ומה מתוכנן כדי להגן עליהם.

ההשפעה על הקצבה

הקצבה החודשית שיקבל מי שפורש לפנסיה, נקבעת בעת הפרישה על בסיס הסכום שנצבר בקרן הפנסיה או בביטוח המנהלים שמחולק במקדם קצבה. הירידות שאירעו במשבר הנוכחי הקטינו את סך הצבירה ואת הקצבה החודשית בהתאם. כך למשל, מציין טסלר, במסלול החיסכון בקרנות פנסיה שמיועד לחוסכים מעל גיל 60 — שם החשיפה המנייתית היא כ–20% מהתיק — הירידות בשוק ההון עד כה הפחיתו כ–10% מהצבירה. על צבירה לדוגמה של מיליון שקל, המשמעות של הירידה הזו היא קצבה חודשית נמוכה יותר בכ–500 שקל.

מי צריך לדאוג

לחלק גדול מהציבור הפגיעה משמעותית יותר, שכן הם לא נמצאים במסלולים המתאימים לגילם. מודל מותאם גיל (המודל הצ'יליאני) בקרנות הפנסיה הוחל ב–2016, אז נפתחו מסלולי השקעה חדשים שמקטינים את הסיכון ככל שמתקרבים לגיל הפרישה. מאז, ברירת המחדל היא מסלול מותאם גיל. רוב כספי החיסכון הפנסיוני בקרנות הפנסיה החדשות הוא במסלולים הכלליים (שהיו קיימים כברירת מחדל עד 2016) ושם החשיפה למניות היא בין 35% ל–38% מהתיק, תלוי בגוף המנהל. כך שההפסדים שלהם, וגם הסיכונים להפסדים עתידיים במידה והשוק ימשיך לרדת, גדולים יותר.

פרט למסלול החיסכון, נתון נוסף שמשפיע על מידת הפגיעה הוא המוצר הפנסיוני — קרן פנסיה או ביטוח מנהלים. נכון להיום, כ–27% מקרן הפנסיה מורכבת מאג"ח מיועדות — אג"ח בהנפקת הממשלה, שנותנות תשואה מובטחת של 4.86% — שמקטינות את החשיפה לשוק ההון. אלה אינן קיימות בביטוחי המנהלים. על אף הירידות הדרמטיות בשוק ההון, מדגיש טסלר שהמצב אינו כה גרוע. "בהנחה והשקעתם בקרן החשופה ל–25% מניות, היא ירדה בכ–13% מתחילת השנה. זה כואב אבל לא כל כך נורא, כי בעצם חזרתם לנקודת הפתיחה של 2019".

כדאי לפרוש?

העצה הראשונה והעיקרית עבור כל המתקרבים לגיל פרישה (ואף החל מגיל 60) היא להתייעץ באופן אישי ופרטני עם מומחה לתכנון פרישה, שיוכל להמליץ על דרך הפעולה המיטבית בהתאם לנתונים האישיים. עצה זו נכונה תמיד, ונכונה שבעתיים בעת משבר. אחת ההחלטות אותן נדרש לקבל מי שנמצא קרוב לגיל פרישה היא מתי לפרוש, כשהשיקול הראשון בהקשר זה הוא האם בכלל יש אפשרות לדחות את הפרישה. כך למשל, מי שמגיע לגיל 67, יצא לחל"ת, אינו זכאי לדמי אבטלה ואין לו מקורות הכנסה אחרים — ייתכן שאין לו ברירה אלא לספוג את ההפסדים ולפרוש. לעומת זאת, מי שממשיך לעבוד או שיש לו מקורות הכנסה אחרים, יכול לבחון שיקולים נוספים.

שיקול נוסף הוא האם לפרוש ולקבע את ההפסדים או שמא לדחות את קבלת הקצבה עד לתום המשבר. לדברי טסלר, אם המשבר יסתיים בחודשים הקרובים והשוק יחזור ויעלה, ייתכן וכדאי לדחות את הפרישה כדי להחזיר חלק מההפסדים שנצברו. מהצד השני, במידה והמשבר יימשך והירידות בשוק ההון יחריפו, פרישה יכולה להקטין את הסיכון.

נדב טסלר, סמנכ"ל מקצועי
בהלמן אלדובי
נדב טסלר, סמנכ"ל מקצועי בהלמן אלדובי

בקרן הפנסיה, שיעור האג"ח המיועדות מוכפל לכ–60% מהתיק, כך שהתיק של הפנסיונר חשוף פחות לתנודתיות בשוק ההון — מה שפועל גם לטובה וגם לרעה. אותם השיקולים נכונים גם לגבי שינוי מסלול. "במידה ותעברו עכשיו לקופה שקלית, ללא מניות, תישארו עם אותו הפסד שכבר נגרם. אם יש לכם עוד שנה או שנתיים עד לפרישה — המעבר ימנע הפסדים נוספים אך גם לא יאפשר לכם ליהנות אם וכשתהיה התאוששות בשוק ההון", אומר טסלר.

בקרן הפנסיה אין קצבאות רטרואקטיביות, כך שאם אדם הגיע לגיל פרישה במארס אבל מחליט להמתין עם קבלת הקצבה כמה חודשים, הוא לא יקבל רטרואקטיבית את הקצבה בגין אותם חודשים. אך אם תהיה התאוששות בשוק ההון, יכול להיות שסך החיסכון שלו יגדל והוא יקבל קצבה יותר גבוהה על אף הוויתור.

גם מי שחסך במהלך עבודתו במסגרת ביטוח מנהלים, יכול לקבל את הקצבה מקרן הפנסיה. "ביום הפרישה אפשר לראות מה המקדם המוצע בקרן הפנסיה ולהשוות אותו למקדם בביטוח המנהלים ולהחליט מה כדאי יותר", מציין טסלר.

לקבוע מסלול

אדם בשוק מחנה יהודה בירושלים
אדם בשוק מחנה יהודה בירושליםצילום: אוהד צויגנברג

החלטות רבות שמבצעים בפרישה הן קריטיות משום שאינן הפיכות, כמו למשל בחירת מסלול שיקבע את מידת ההשפעה העתידית של שוק ההון על הקצבה. בחירת המסלול קריטית בעיקר בביטוח המנהלים, כי ברוב קרנות הפנסיה יש מסלול אחיד לפנסיונרים ש–60% ממנו מושקע באג"ח מיועדות והיתרה מושקעת בשוק ההון בהתאם למדיניות הקרן. בביטוחי המנהלים, לעומת זאת, יש מגוון רחב של מסלולי השקעה לפורשים.

לדברי טסלר, ברירת המחדל היא מסלול הכולל 25% מניות (החל מ–2017). "לאחר הבחירה במסלול השקעה בפרישה לא ניתן עוד לשנותו", אומר טסלר ומפרט את היתרונות והחסרונות העיקריים של האפשרויות. בחירה כעת במסלול עם חשיפה נמוכה למניות כמו מסלול אג"ח מבטיח קצבה יציבה יותר, אך החסרון בו הוא שהוא לא רק יקבע את ההפסד, אלא גם קצבת הזקנה במסלול זה תלך ותרד כל חודש לאורך שנות הפרישה (אם חברת הביטוח לא תשיג תשואה של 4%). מסלול עם חשיפה למניות, לעומת זאת, הוא תנודתי יותר כך שהקצבה עשויה להשתנות מדי חודש, לטוב ולרע. למעשה, אם החוסך בביטוח המנהלים בוחר להישאר באותו מסלול בו היה לפני הפרישה, גם לאחריה — ותהיה התאוששות בשוק ההון — הוא ייהנה ממנה באותה מידה גם לאחר הפרישה. עם זאת, הוא יהיה כבול למסלול שבחר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker