הנגיד: הממשלה צריכה להקצות 15 מיליארד שקל להתמודדות עם משבר הקורונה

בכירי בנק ישראל הסבירו כיצד ייאבקו במשבר הקורונה ■ באירוע השתתפו בין היתר הנגיד, פרופ' אמיר ירון; המשנה לנגיד, אנדרו אביר; והמפקחת על הבנקים חדוה בר

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו בפייסבוק
נגיד בנק ישראל אמיר ירון, והמפקחת על הבנקים חדוה בר
נגיד בנק ישראל אמיר ירון, והמפקחת על הבנקים חדוה ברצילום: דוברות בנק ישראל

בנק ישראל ערך היום (שלישי) אירוע שבו הציג את צעדי המדיניות שעליהם החליט עד כה להתמודדות עם משבר הקורונה, ואת תחזיותיו והמלצותיו לממשלה. האירוע שודר בשידור חי. בבנק הדגישו כי לא יוכרז באירוע על צעדים חדשים – לאחר שאתמול הודיע הבנק על הרחבת רכישות האג"ח הממשלתיות שבהן פתח ל-50 מיליארד שקל.

>> צפו באירוע:

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר כי על הממשלה להקצות כ-15 מיליארד שקל, שהם כ-1% מהתמ"ג, ל"רשת ביטחון תקציבית משמעותית" שתסייע למי שנפגעו ממשבר הקורונה, ולתיכה בהישרדות של עסקים קטנים בינוניים. "כנגיד אני נותן את הגיבוי המלא לממשלה ולכנסת לנקוט צעדים כאלה", אמר ירון באירוע.

"אני קורא לחברי הכנסת ולמקבלי ההחלטות לאשר את התוכנית שיציגו ראש הממשלה ומשרד האוצר", אמר ירון. עלינו לפעול בנחישות ובמהירות תוך הפגנת מנהיגות".

לדברי הנגיד, "עם כניסתי לתפקיד הדגשתי את ההכרח להפחית את הגירעון ואת החוב הציבורי - אבל אלה לא זמנים רגילים, ולכן אנחנו צריכים להתנער מהמוסכמות שהיו נכונות לזמנים אחרים. זה הזמן לתמוך באזרחים ועסקים כדי שהמשבר לא יעמיק וכדי שיוכלו לצאת ממנו במהירות כשהמגבלות הבריאותיות יוסרו. עלינו לסייע למי שהכנסותיהם נפגעו, ולסייע למי שפוטר או יצא לחל"ת, והכנסתו נפגעה דרמטית. זה מה שעושות ממשלות בכל העולם, ובהיקפים עצומים. אני מברך על צעדיו של משרד האוצר עד כה, אבל כדי להתמודד על המשבר יהיה עלינו להקצות משאבים בהיקפים גדולים יותר, גם במחיר הגדלת הגירעון". 

ירון הדגיש כי אף שמקורו של המשבר הנוכחי אינו כלכלי, הטיפול הכלכלי הכרחי ליציאה ממנו. "בלי בריאות אין כלכלה, אבל בלי כלכלה גם לא תהיה בריאות", אמר. "זהו עיקרון מפתח שיהיה עלינו לזכור". 

הנגיד מנה את הצעדים שביצע בנק ישראל עד כה להזרמת נזילות לשווקים הפיננסיים, והוסיף: "הכדור עובר כעת לידי הכנסת והממשלה. אני עומד בקשר הדוק ובשיתוף פעולה מלא ומסביב לשעון עם ראש הממשלה ושר האוצר, כדי לסייע לגבש את התוכנית הפיסקלית שהם יציגו בקרוב".

מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, אמר כי "לפי התחזיות של החטיבה, התמ"ג ב-2020 כולה יירד ב-2.5%, בהנחה שהשבתת המשק תימשך ברמתה הנוכחית, והסרת ההגבלות תתחיל בהדרגה מסוף אפריל. העלות של צעדי ההשבתה הממשלתיים מוערכת בתרחיש זה ב-50 מיליארד שקל - כ-3.5% מהתמ"ג. עם זאת, אם צעדי ההשבתה יוחרפו, ואם ההשבתה תתמשך עד סוף מאי, העלות של צעדי הממשלה תזנק ל-127 מיליארד שקל - כ-9% מהתמ"ג".

לפי תחזיות בנק ישראל, בתרחיש המתון יותר, האבטלה הממוצעת ב-2020 תוכפל לעומת השנה שעברה, ל-7%. בנתון זה, הכוונה היא לאנשים שיישארו מובטלים לאחר המשבר - ולא לעובדים בחל"ת שישובו למקום עבודתם. 

באירוע השתתפו הנגיד, פרופ' אמיר ירון; המשנה לנגיד, אנדרו אביר, שהציג את צעדי המדיניות המוניטרית והצעדים שננקטו בשווקים; המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, שהציגה תמונת המצב של מערכת הבנקאות; מנכ"ל בנק ישראל, חזי כאלו, שהציג את ההיערכות התפעולית בבנק ויתייחס לנושא מערכות התשלומים והמזומן; וראש חטיבת המחקר בבנק, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, שהציג תחזיות והמלצות של החטיבה.

בתשובה על השאלה כיצד מציעים בבנק ישראל לממן את ההוצאות הנדרשות של הממשלה, אמר סטרבצ'ינסקי: "הגדלת הגירעון היא מדיניות מקובלת במצבים מיוחדים כאלה - וזה יהיה אולי הערוץ המרכזי. אמנם הממשלה מצויה בגירעון מבני, אבל עכשיו אינו הזמן הנכון להסתכל עליו, וצריך יהיה לטפל בו כשהמשבר יחלוף. באשר לשאלה אם לנקוט צעדים למימון תוך כדי המשבר למימון (כגון צעדים לגביית מסים, במקומות שבהם הדבר יתאפשר; א"ו) - אפשר לשקול את זה, ואנחנו נהיה שם כיועץ כלכלי לממשלה. זה יכול לקרות".

מנכ"ל בנק ישראל, חזי כאלו, אמר כי בחודש האחרון חל גידול של כ-0.5% במחזור הכסך המזומן במשק, ועתה מסתכם המחזור ב-91.2 מיליארד שקל. "הגידול נובע בחלקו מביקוש של הציבור ובחלקו מגידול של היתרות בבנקים, במסגרת הגברת מוכנותן לביקוש של הציבור", אמר כאלו.

"ביומיים האחרונים אנו רואים ירידה בביקוש של הציבור, מה שעולה בקנה אחד עם הגבלות התנועה. אספקת המזומנים נמשכת כסדרה ואנו ערוכים לספק את הדרישה לשטרות ומעות", הוסיף.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker