ערן אזרן

ברקע לטלטלת נגיף הקורונה, המשקיעים נוטשים את השקל - שהיה אחד מהמטבעות החזקים בעולם בשנים האחרונות. הדולר זינק היום (ה') ב-3.7% מול השקל, ושערו היציג נקבע על 3.63 שקלים - הגבוה מאז מאי 2019. היורו קפץ ב-2%, ושערו היציג נקבע על 4.08 שקלים - הגבוה מאז מארס 2019.

גם מטבעות נוספים התחזקו מול השקל. היין קפץ ב-2.1%, ושערו היציג נקבע על 3.5 שקלים ל-100 ין. הלירה שטרלינג עלתה ב-0.6% לשער של 4.61 שקלים. השקל נחלש ב-0.8% מול "סל המטבעות", הכולל את שותפות הסחר המרכזיות של המדינה. מתחילת השנה נחלש השקל ב-2.3% מול סל המטבעות. בשוק המט"ח חוששים כי נגיף הקורונה יביא להאטה חמורה בפעילות במשק ולהעמקת הגירעון - וכל זאת בשעה שאין ממשלה יציבה.

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, העריך שבתרחיש המרכזי השקל צפוי להיחלש במעט, ובתרחיש הפסימי החולשה שלו תצבור תאוצה. "עם זאת, לנוכח ירידת מחירי הסחורות בעולם, ונפט בפרט, וחולשת כוח הקנייה ואמון הצרכנים, ההשפעה של היחלשות השקל על האינפלציה צפויה להיות מתונה. ריבית בנק ישראל צפויה לרדת, ובתרחיש הפסימי עשויה לרדת אף לשיעור שלילי", אמר בפמן.

בפמן התייחס בסקירת המקרו השבועית לצעדים הכלכליים הנחוצים על רקע משבר הקורונה: "לדעתנו, ההתמודדות עם הפגיעה הכלכלית הניכרת צריכה להגיע דרך הרחבת התקציב. באופן מעשי, מדובר בצעדים כמו השעיה זמנית של תשלומי מקדמות מס, על מנת להקל על חברות ועסקים שתזרים המזומנים שלהם נפגע. יש מקום לסיוע ממוקד לענפי המשק שנפגעו במידה רבה והם חיוניים להמשך תפקוד תקין של המשק.

הולך רגל חובש מסכה מול שלט המקרין ירידות בבורסת טוקיו, יפן
הולך רגל חובש מסכה מול שלט המקרין ירידות בבורסת טוקיו, יפןצילום: בלומברג

"חשוב להגדיל מאוד את התקציבים המיידיים לצרכי בריאות וחברה, על מנת להתמודד עם ההיבטים האפשריים והצפויים של הווירוס. המשמעות הינה עלייה זמנית בגירעון התקציבי, אך זהו צו השעה ומצבה הכלכלי של ישראל מאפשר זאת (יחס חוב תוצר סביר, רמה גבוהה של יתרות מט"ח וחשבונות חוץ איתנים).

"אנו מעריכים כי בתרחיש של חזרה לשגרה בתוך מספר חודשים, הגירעון התקציבי צפוי להסתכם השנה בטווח של 4%-4.5% תוצר. גודל הגירעון יושפע בין היתר ממידת החומרה של השפעת משבר הקורונה על המשק המקומי, ובפרט מאורך המשבר, שאם ימשך במהלך כל 2020 - יבוא לידי ביטוי בגירעון תקציבי גדול יותר מהאמור לעיל ועלייה בחובות הממשלה".

בפמן מעריך כי "הליכי המיסוי שניתן היה לצפות כי ינקטו ע"י ממשלה חדשה לכשתקום, יידחו לאחר שתושג שליטה מלאה על וירוס הקורונה בישראל והפעילות הכלכלית תשוב לתפקוד תקין ומלא". ביחס למדיניות הריבית הנחוצה מעריך בפמן כי "מצד המדיניות המוניטארית, נראה שאין מקום רב להפחתת ריבית - שכן כבר כעת היא נמוכה וקרובה לאפס וגם לא ברור אם מהלך כזה יהיה בעל משמעות. לא מן הנמנע שהפחתת ריבית משמעותה יצירה של בעיות שונות, כמו ליבוי של אינפלציה של מחירי נכסים (נדל"ן, אג"ח), ולכן יתכן שהנזק יעלה על התועלת".

בפמן מעריך עוד כי צפויה "האטה ניכרת של הצמיחה ב-2020 כתוצאה ממשבר הקורונה, הן בתרחיש מרכזי (חזרה מהירה יחסית לשגרה, ברביע השלישי של 2020) והן בתרחיש פסימי (מתמשך תוך החזרת השליטה רק במהלך 2021), אך בתרחיש המתמשך מדובר בהאטה חריפה עד כדי צמיחה שלילית לנפש ועלייה ניכרת בשיעור האבטלה. בנוסף, צפויה האטה של ממש בקצב הבנייה (למגורים ושלא למגורים) ובהשקעות ריאליות אחרות, בפרט בתרחיש החמור. בתרחיש הפסימי צפויה פגיעה ניכרת ביצוא של המשק הישראלי (בעיקר בצד הסחורות), על רקע התכווצות של ממש בנפח הסחר העולמי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום