המניה קפצה: "המצאנו בדיקת קורונה מהירה. הנגיף מפחד מאקונומיקה"

ד"ר צבי מרום, מנכ"ל ובעל השליטה בבאטם שהודיעה כי פיתחה ערכה לאבחון קורונה: "גם אם בישראל יש נדבקים, לא צריך להיבהל. לא כל מי שנדבק בווירוס מת" ■ עם זאת, אומר מרום, "החשש הוא שהנגיף יעבור מוטציה קטלנית"

שלי אפלברג
שלי אפלברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
צבי מרום
ד"ר צבי מרום, מנכ"ל ובעל השליטה בבאטםצילום: אייל טואג

שעות לפני שמשרד הבריאות דיווח כי חולה קורונה מאומת ראשון התגלה בישראל, באטם הנסחרת בתל אביב ובלונדון הודיעה כי פיתחה ערכת אבחנה לווירוס קורונה. בעקבות הדיווח זינקה מניית החברה בכ-25%, אך את יום המסחר סיימה בעלייה של 9%.

לדברי ד"ר צבי מרום, מנכ"ל ובעל השליטה בבאטם, "התחלנו לייצר את ערכת האבחנה במעבדה באיטליה. בשלב הראשון אנו עומדים לייצר כ-1,000 ערכות. התוכנית שלנו היא להגיע למצב שבו יש מספיק ערכות אבחון עבור אנשים הנמצאים תחת סגר. אין לנו תוכניות להתפרנס על גב קורונה. המטרה שלנו היא שיהיה אפשר לבדוק כמה שיותר אנשים ושאף אחד לא ימות".

מתי לדעתך המגפה תיפסק?

"לא הייתי קורא לזה מגפה. הייתי מכנה את הקורונה התפרצות. סך הכל לא מדובר באבולה. לדעתי ההתפרצות תדעך עד פסח, אולי נגלה שמצות הורגות את הנגיף. גם אם בישראל יש נדבקים, לא צריך להיבהל. לא כל מי שנדבק בווירוס מת. צריך לדאוג לשוטף ידיים טוב, לנגב משטחים שלא יודעים מי נגע בהם ולעבור עליהם עם אקונומיקה. הנגיף שונא אקונומיקה, אם מישהו מספר לכם שהוא חזר מסין, אל תנשקו אותו. מעבר לזה אין הרבה מה לעשות". 

>> האם הקורונה תפגע בבחירות? | האזינו לאינטרסנטים

0:00
-- : --

נתניהו שימש יועץ

באטם, שהונפקה ב-1998 בבורסת לונדון, זינקה תחילה לשווי של כ-7 מיליארד דולר, אבל לאחר התפוצצות בועת הדוט.קום צנחה ונמחקה מהבורסה בישראל. 
החברה חזרה להיסחר בתל אביב ביולי 2019, וכיום שווייה מיליארד שקל.

התגוננות מפני וירוס קורונה בוונציה, איטליה
התגוננות מפני וירוס הקורונה בוונציה, איטליהצילום: אוהד צויגנברג

במחצית הראשונה של 2019, הרוויחה החברה 565 אלף דולר, במחזור של 56 מיליון דולר. ב-2018 הרוויחה 358 אלף דולר במחזור הכנסות של 120 מיליון דולר. אחד מיועציה בעבר היה ראש הממשלה בנימין נתניהו. 

בשיחה עם TheMarker הסביר מרום: "פגשנו לראשונה את נגיף קורונה בטרם נודע כי המגפה התפרצה בסין. שמענו על הנגיף מהקולגות. באטם מתעסקת עם מחלות זיהומיות כבר תשע שנים, והקולגות שלנו בסין התחילו לספר לנו על וירוס חדש, שבהתחלה הם חשבו שדומה לנגיף הסארס. אחר כך הבנו שזה לא סארס. לאחר שקיבלנו מהסינים ערכה לבדיקה ואבחון הווירוס, התחלנו לייצר ערכות כך שישראל תוכל להתכונן לייצור נוסף".

איך מבצעים את הבדיקה?

"זאת בדיקה לא כואבת של משטח גרון. את הערכה ייצרנו כך שכעת ניתן יהיה להתאים אותה לכל המכשירים הנפוצים בשוק. אפשר יהיה לאתר את החולה בבתי חולים ובמרפאות. במקביל אנו נמצאים בהליך פיתוח של בדיקה עצמית שתימכר בסופר. אני עדיין לא יודע אם הניסוי יצליח. אנו גם עובדים על כך שזמן האבחון יירד משעתיים ל-25 דקות".

מתי אתה חוזה שנראה את הסוף?

עובדי מעבדה בצרפת עובדים על חיסון נגד קורונה
למצולמים אין קשר לכתבה. עובדי מעבדה בצרפת עובדים על חיסון נגד קורונהצילום: Francois Mori/אי־פי

"למרות גלי ההתפרצות שאנו רואים במקומות שונים בעולם, אנו בסוף של ההתחלה. הנגיף מאוד מדבק, אבל לא הורג בשיעורים גבוהים".

מדוע כולם לחוצים ואנו רואים אזורים שלמים נמצאים תחת סגר במקומות שונים בעולם?

מניית באטם

"החשש הוא שהנגיף יעבור מוטציה קטלנית והעולם לא התארגן אליה מספיק טוב. כל אפידמיה יוצרת הרבה חוסר ודאות ואי שקט. הצעד שהחליטו לשים אנשים בבידוד הוא צעד טוב. משרדי הבריאות ברחבי העולם לא רוצים שהמגפה תתפשט, והדרך היחידה היא לשים חלק מהאנשים בבידוד ולבדוק מי בריא ומי חולה, מהסיבה הפשוטה שכיום אין חיסון ומכאן נובע הפחד. לשפעת - שאחוזי התמותה בה גבוהים יותר והמידע עליה רב יותר - יש כיום חיסון, על נגיף הקורונה אנחנו עדיין לא יודעים הרבה".

האם באטם תיהנה מצמיחה בהכנסות בעקבות הקורונה?

"אנו נראה צמיחה בהכנסות, אבל אנחנו לא נמצאים שם בגלל זה. פיתחנו קונספט של טיפול במחלות זיהומים בדרך מהירה. יש לנו 40 פטנטים בארה"ב ואנו נמצאים בהליכי אישור למספר מחלות. הקורונה נתקעה לנו באמצע, ונטפל גם בה. למזלנו, המגפה הובילה לכך שממשלות, שהיו עסוקות יותר במחלות כמו סרטן, התחילו לשים לב למחלות זיהומיות ולהבין שלא מדובר בעסק של עניים.

לא רק מנקה, גם הורג קורונה. כלור
לא רק מנקה, גם הורג קורונה. כלורצילום: Rogelio V. Solis/אי־פי

"בתשע השנים האחרונות עבדנו בצורה שתאפשר לנו לעבוד במהירות מול מוסדות שונים ברחבי העולם של מחקר, כך שנאבחן במהירות ובמחיר נמוך מחלות זיהומיות. האסטרטגיה שלנו היתה שהזיהוי יהיה בקליניקה של הרופא, והתפרצות הקורונה מוכיחה שלא טעינו. אין כיום טעם לשלוח את החולים למעבדות מרכזיות של בתי חולים, מכיוון שזה לא עובד טוב".

מדברים כיום על 14 יום דגירה ו-37 יום. מה הנתון הנכון?

"אין נתון נכון לגבי הדגירה. כפי שיש בחורות שמתחנות בגיל 24 ויש שמתחתנות בגיל 35 אז עושים ממוצע. כך גם לגבי הסימפטומים של גילוי מחלת הקורונה. ברוב המכריע של המקרים נראה אותם בתוך שבועיים. אבל שוב, אנו עדיין לא מכירים את הנגיף מספיק טוב בשביל שאגיד עליו דברים נחרצים. זאת מערכת ביולוגית מאוד מתוחכמת ומוזרה. המטרה שלי שנשתכלל כך שניתן יהיה לאבחן אנשים כמה שיותר מהר".

מה שיעור הטעות שלכם?

"אנו מאבחנים אנשים שמודבקים בווירוס, אבל לא את כולם. בכל בדיקה יש פולס נגטיב, אנו עומדים בסטנדרטים שקבע מרכז המחלות באטלנטה. אנחנו גם לא יודעים להגיד מתי נשא יהפוך לחולה, אבל כן יודעים לאבחן משהו בטרם המחלה התפרצה אצלו בעוז. אם מישהו יביא נשא שלא הראה סימפטומים לבדיקה, אני מאמין שנצליח לאבחן גם אותו". 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker