רשות התחרות: הקבוצות העסקיות הגדולות אינן שולטות יותר בפנסיה של הציבור

שש שנים לאחר החלת חוק הריכוזיות, הוועדה לצמצום הריכוזיות ברשות התחרות עידכנה כי ההפרדה בין תאגידים ריאליים משמעותיים וגופים פיננסיים משמעותיים הושלמה

ערן אזרן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מיכל הלפרין, הממונה על התחרות
מיכל הלפרין, הממונה על התחרותצילום: אוליבייה פיטוסי

הוועדה לצמצום הריכוזיות ברשות התחרות הודיעה הבוקר (א') כי הקבוצות העסקיות הגדולות במשק אינן שולטות יותר בגופים פיננסיים משמעותיים המנהלים את חסכונות הציבור. זאת, שש שנים לאחר החלת חוק הריכוזיות, שכפה על הקבוצות העסקיות הגדולות להיפרד מאחזקותיהן בגופים הפיננסיים.

הוועדה עידכנה על כמה שינויים שחלו מאז העדכון האחרון, בספטמבר 2019. במסגרת השינויים, מכרו קבוצות ורטהיים, אי.די.בי ודלק-תשובה את אחזקותיהן בגופים פיננסיים משמעותיים, ועמדו בחובת ההפרדה. "מהלכים אלה צימצמו באופן משמעותי את הריכוזיות הכלל-משקית של קבוצות אלה", הדגישו ברשות התחרות.

ביחס לקבוצת ורטהיים, שבשליטת דודי ורטהיים, הוועדה ציינה כי אלוני חץ, שהיתה בשליטה משותפת של המשפחות ורטהיים וחץ, נהפכה תאגיד ללא בעל שליטה, לאחר שמשפחת ורטהיים מכרה חלק מאחזקותיה (ירדה מתחת לרף 5%). "מכירת חלק מהזכויות באלוני חץ הוציאה את החברות שבשליטת ורטהיים מרשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים", צוין.

"יציאת משפחת ורטהיים מרשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים מאפשרת למשפחה להמשיך להחזיק בגרעין השליטה בבנק מזרחי טפחות, שהוא גוף פיננסי משמעותי. במסגרת המהלך, קבוצת אלוני-חץ (תאגיד ריאלי משמעותי) התנתקה מהקשר לבנק מזרחי טפחות (גוף פיננסי משמעותי) ומהקשר לשידורי קשת (גורם בעל השפעה בתחום השידורים)", נכתב. 

ביחס לקבוצת אי.די.בי צוין כי בעל השליטה, אדוארדו אלשטיין, מכר חלק מאחזקות הקבוצה בכלל ביטוח, והפסיק לשלוט בה, כך שכלל ביטוח נותרה ללא גרעין שליטה. איבוד השליטה בכלל ביטוח מאפשרת לקבוצת אלשטיין להמשיך ולהחזיק בתאגידים ריאליים משמעותיים, ובהם סלקום ושופרסל.

ביחס לקבוצת דלק, שבשליטת יצחק תשובה, נכתב כי הקבוצה השלימה באחרונה את מכירת אחזקותיה בחברת הביטוח הפניקס לקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט. המכירה מאפשרת לקבוצת דלק-תשובה להמשיך ולהחזיק בתאגידים ריאליים משמעותיים, שכוללים חברות מקבוצת דלק.

חוק הריכוזיות, שנכנס לתוקף בסוף 2013, קבע שיש להפריד בין בעלות על נכסים ריאליים (נדל"ן, טכנולוגיה סלולר וכו'), לבעלות על חברות פיננסיות (בנקים וחברות ביטוח). בנוסף, החוק אסר על מבנה בעלות פירמידאלי, שיצר עיוותי שליטה והביא לעושק המיעוט, והכשיר מבנה שליטה דו־קומתי בחברות הציבוריות (חברה אם וחברה בת). הסעיף השלישי בחוק הטיל הגבלות על חברות בהתמודדות על מכרזים וזיכיונות של המדינה, כך שיובאו בהם בחשבון שיקולים הקשורים לחלקה של הקבוצה בכלל הפעילות במשק.

עוד עידכנו ברשות התחרות כי קרן סרצ'לייט ודוד ומיכל פורר נכנסו לרשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים. זאת, לאחר שרכשו את בי קומיוניקיישנס, ששולטת בבזק. "בכך, הפכו סרצ'לייט ומשפחת פורר לבעלי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי (בזק) ולבעלי יותר ממחצית מהזכויות בתחומי תשתית חיונית בענף התקשורת. חברות רבות שבשליטת סרצ'לייט נכנסו בעקבות הרכישה לרשימת הגורמים הריכוזיים", נכתב.

לאחר התיקון האחרון שפורסם היום, רשימת הגורמים הריכוזיים במשק כוללת 75 קבוצות ו-4,687 גורמים ריכוזיים; רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים כוללת 20 קבוצות ו-2,059 תאגידים; ורשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים כוללת 18 קבוצות ו-517 גופים.

משמעות הופעת חברה ברשימת הגורמים הריכוזיים היא שמתן רישיונות או זיכיונות בתשתיות חיוניות, או הפרטה של חברות ממשלתיות על ידי המדינה לגורמים המנויים בה, מחייבים את המאסדר לשקול שיקולי ריכוזיות כלל-משקית ולהיוועץ בוועדה לצמצום הריכוזיות לגבי ההשלכות ההקצאה על הריכוזיות הכלל-משקית.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker