1.6 מיליארד שקל: המדינה רוכשת מאשטרום והראל את פרויקט הקו האדום בירושלים

בעקבות חתימת ההסכם, צפויה אשטרום נכסים לרשום רווח נקי של כ-200 מיליון שקל, וקבוצת אשטרום צפויה לרשום רווח נקי של כ-530 מיליון שקל ■ עמיתי הראל יקבלו במסגרת העסקה כ-280 מיליון שקל - ולתרום תשואה מוערכת של כ-0.6% לקרן י'

ערן אזרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הרכבת הקלה בירושלים
הרכבת הקלה בירושליםצילום: מירב מורן

נציגי משרדי התחבורה והאוצר חתמו על הסכם להשבת הזכויות בפרויקט הרכבת הקלה (הקו האדום) בירושלים (BuyBack). כמו כן, נחתמו הסכם גמר חשבון בנוגע להקמת הפרויקט והסכם העדר תביעות הדדי.

על פי ההסכם, תשלם המדינה 1.6 מיליארד שקל לזכיינית הקו האדום, סיטיפס, בכפוף לכמה תנאים. קבוצת אשטרום מחזיקה ישירות ב-29% ממניות סיטיפס וממניות חברת קונקט, קבלן התפעול של הפרויקט. אשטרום נכסים, חברה בת של אשטרום מחזיקה אף היא ב-21% ממניות סיטיפס וקונקט.

בשל חתימת ההסכם, אשטרום נכסים צפויה לרשום רווח נקי בסך 200 מיליון שקל. קבוצת אשטרום צפויה לרשום רווח נקי בסך 530 מיליון שקל (430 מיליון שקל מתוכם עבור בעלי המניות). שתי החברות ירשמו את הרווחים במועד ביצוע ה-BuyBack, ככל הנראה ברבעון השני של 2021. מניית קבוצת אשטרום, ומניית אשטרום נכסים מזנקות במסחר ב-6%.

העברת הזכויות בפרויקט הקו האדום למדינה נעשתה כחלק ממהלך מתוכנן של המדינה, שלא הייתה מרוצה מתפקודה של סיטיפס בהפעלת הקו, ופעלה להחלפתה, לקראת העברתה לזכיינית חדשה. בין משרד האוצר לסיטיפס היה סכסוך בנושאים כספיים, שהגיע לבית המשפט. שני הצדדים הגיעו להליך בוררות שנמשך שנים, בעקבות תביעות הדדיות שהסתכמו בלמעלה ממיליארד שקל.

לאחר שלא הצליחו להגיע לפיתרון מוסכם בעניין המחלוקות הכספיות, משרד האוצר החליט כי הקבוצה שתזכה במכרז החדש - מכרז לקו הירוק והארכות הקו האדום (מכרז ה-J-NET) - תקבל על עצמה גם את הפעלת הקו האדום. המהלך נעשה בין היתר בזכות פעילות של עמותת "15 דקות" שדחפה ליישום הסעיף בהסכם ההפעלה שמאפשר יציאה מהסכם הזכיינות הקיים. 

מנכ"ל אשטרום גיל גירון (ימין) והיו"ר רמי נוסבאום
מנכ"ל אשטרום גיל גירון (מימין) והיו"ר רמי נוסבאוםצילום: ישראל הדרי

המדינה לא מנעה מסיטיפס להתמודד במכרז החדש, וסיטיפס ניגשה לשלב ה-PQ (בחינת כשירות מוקדמת) ביחד עם אשטרום וסימנס. לבסוף הקבוצה לא הגישה הצעה סופית, לאחר שסיטיפס הודיעה על כוונתה שלא להתמודד מספר שבועות לפני תאריך ההגשה. לבסוף זכתה במכרז קבוצת TransJerusalem J-Net LTD, המורכבת מהחברות שפיר הנדסה וסופרבוס הישראליות ו-CAF הספרדית. הקבוצה תקבל לידיה בנוסף לקו הירוק, גם את הפעלת הקו האדום הקיים,ל-25 השנים הקרובות.

האקזיט של הראל

לצד קבוצת אשטרום ואשטרום נכסים, במניות סיטיפס וקונקט מחזיקות גם הראל חברה לביטוח (20%) קרן תשתיות ישראל (19%), וקרנות המורים והגננות (11%). הראל השקיעה 25 מיליון שקל בפרויקט עבור עמיתיה (קרן י'). לאורך השנים, נהנו עמיתי הראל מהכנסות שוטפות מהנכס בסך 46 מיליון שקל. הראל תרשום רווח בסך 280 מיליון שקל מהמכירה. בחברה ציינו כי להשקעה חזויה השפעה חיובית על התשואה של קרן י' המוערכת ב-0.6%.

באשטרום מעריכים כי המדינה תודיע על מימוש זכותה לביצוע הרכישה (BuyBack) במהלך הרבעון הרביעי של 2020, ומועד ביצועה בפועל צפוי להתקיים ברבעון השני של 2021. במסגרת ההסכם, יועברו לבעלות המדינה כל נכסי הרכבת הקלה, לרבות צי הרכבות, התשתיות והמערכות של הפרויקט. חברת סיטיפס תמשיך להפעיל תמורת תשלום את הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים, זאת עד למסירתו לידי המדינה.

עוד סוכם כי התשלום הכולל, בסך 1.6 מיליארד שקל, ישולם באופן הבא: סכום ראשוני של 200 מיליון שקל בינואר 2021, בכפוף לאישור תקציב המדינה ופירסום הודעה לגבי ביצוע ה-BuyBack; 600 מיליון שקל נוספים ישולמו במועד ביצוע ה-BuyBack בפועל ויתרת הסכום תשולם 9 חודשים אחרי מועד ה-BuyBack, ולא לפני ינואר 2022. במסגרת ההסכם, ויתרו הצדדים על טענות ותביעות האחד כלפי השני.

במקביל, נחתם הסכם בין סיטיפס לבין קבוצת אשטרום וחברת אלסטום הבינלאומית, מדובר בהסכם המשך לזה שנחתם בין הצדדים בעבר לגבי הקמת הפרויקט. על פי ההסכם הנוכחי, סוכמו תנאי גמר החשבון הכולל בין הצדדים, ונקבע כי סיטיפס תשלם לקבוצת אשטרום ולאלסטום 380 מיליון שקל. חלקה של קבוצת אשטרום הוא 285 מיליון שקל.

קבוצת אשטרום הכירה עד כה בדוחותיה הכספיים בהכנסה בסך 255 מיליון שקל בגין הקמת הפרויקט. על פי ההסכם האמור, צפויה סיטיפס לשלם לאשטרום ואלסטום 200 מיליון שקל בינואר 2021, והיתרה במועד ביצוע ה-BuyBack בפועל.

רמי נוסבאום, יו"ר דירקטוריון קבוצת אשטרום ואשטרום נכסים, מסר: "אנו שמחים על חתימת ההסכם עם מדינת ישראל ועל שיתוף הפעולה לאורך 8 שנות ההפעלה של פרויקט הרכבת הקלה בירושלים. קבוצת אשטרום רואה בפעילותה בתחום הזכיינות את אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים שלה לשנים הבאות, ובכוונתנו להמשיך ולהשתתף במכרזים של המדינה להקמת פרויקטי תשתיות לאומיים שונים, התואמים את מגוון ההתמחויות המקצועיות הקיים בקבוצה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker