חברות הסלולר נכשלו במאבקן מול משרד התקשורת על פרישת תדרי דור 5

סלקום, פרטנר, HOT ופלאפון טענו כי מכרז התדרים של משרד התקשורת כולל נוסחה שלא ניתנת לחיזוי ואינה מאפשרת להן לכלכל את צעדיהם ■ בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי המכרז היה מקצועי ואין צורך להתערב בשיקול הדעת של ועדת המכרזים

שלי אפלברג
שלי אפלברג
טכנאי פורש רשת דור 5 בשווייץ.
טכנאי פורש רשת דור 5 בשווייץצילום: בלומברג

הפסד נוסף לחברות הסלולר במלחמתם במכרז של משרד התקשורת לקידום פרישת תדרי דור 5: בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את עתירתן של החברות. השופט דוד גדעוני תמך בהליך שבו בחרה ועדת המכרזים את המודל במכרז, שכן לדבריו - זה התקבל לאחר הליך מקיף ועל יסוד המלצת מומחה בתחום תכנון המכרזים ותורת המשחקים. 

ביולי 2019 פירסם משרד התקשורת מכרז תדרים, שנועד לאפשר הטמעה של טכנולוגיות דור 5 ברשתות הסלולר בישראל. המכרז עוצב באופן שונה ממכרזי תדרים קודמים שפורסמו בישראל, שכן, הוא אימץ מודל מכרזי ממשפחת מכרזי השעון הקומבינטוריים.

במכרז הציע משרד התקשורת פסי תדרים בתחומי תדר שונים במקביל (בניגוד למכרזים קודמים, שבהם נכלל לרוב תחום תדר אחד, שלגביו הגישו חברות הסלולר את הצעותיהן). המכרז עוצב באופן שנועד לאפשר למשתתפים בו להתחרות במקביל בכל תחומי התדרים, ולהציע הצעות שיוכלו לשלב בין פסי תמחור מתחומים שונים תוך יצירת קומבינציות רבות, במטרה למקסם את תועלתם. 

המכרז כלל חלק סגור וחלק פתוח. בחלק הסגור נקבע כי בעלי רשת משותפת יתמודדו כמציע אחד ומפעיל ברשת משותפת לא יוכל להגיש הצעה נפרדת משותפיו, אלא אם הם אינם משתתפים במכרז.

כיום סלקום, גולן טלקום ואקספון מפעילות יחד רשת משותפת ופרטנר ו-HOT Mobile מפעילות יחד רשת משותפת. סלקום, פרטנר, HOT ופלאפון עתרו לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה להורות על ביטול המכרז, בטענה שאינו סביר ונוגד את עקרונות היסוד של משפט מינהלי ודיני מכרזים.

רשת דור 5 בסלולר
רשת דור 5 בסלולרצילום: KAI PFAFFENBACH/רויטרס

חברות הסלולר כפרו בעיקר בחלק של המכרז הסגור, בטענה שהמכרז כולל נוסחה שלא ניתנת לחיזוי ולא מאפשרת למשתתפים במכרז לכלכל את צעדיהם. נוסחה שעשויה להביא לתוצאה אבסורדית ולפערים עצומים של פי 100 בין דמי הרישיון שיידרשו ממצעים שונים. החברות הצביעו על אפשרות שהמציע של ההצעה הגבוהה ביותר ישלם את דמי הרישיון הנמוכים ביותר - מצב שיוביל, לטענתן, לתכסיסנות ולהעלאת מחיר עבור יתר המשתתפים, בלא שאותו מציע תכסיסן יישא בתוצאות. 

מנגד, המדינה הדגישה כי תכלית המכרז אינה להשיא את התמורה שתקבל בגין דמי הרישיון, אלא קידום והאצת פיתוח רשת התקשורת, ובכלל זה פרישת רשתות דור 5 לרווחת הציבור. בהקשר זה נכללו במכרז הוראות שונות, שנועדות לתמרץ את המשתתפים להפנות משאבים להשקעה בתשתיות הסלולר והקדמת פיתוח ופרישת רשתות דור 5. המודל כלל שילוב להפחתת אגרות תדרים ומענקים עבור פרישה מוקדמת. המדינה העריכה את ההפחתה המתוכננת בתשלומי אגרות בסכום כולל של 300 מיליון שקל.

עוד נקבעו מענקים שיוענקו לחברות הזוכות עבור פרישת מוקדי שידור בדור 5 בשיטת כל הקודם זוכה ביותר. המענק המצטבר הועמד על סך של 200 מיליון שקל. כך, החברה הזוכה שתעמוד ראשונה ביעד הפרישה תקבל עד 82 מיליון שקל, החברה השנייה - עד 66 מיליון שקל, והחברה השלישית - עד 52 מיליון שקל. סך התמריצים הוערך על ידי משרד התקשורת בסכום כולל של חצי מיליארד שקל. 

השופט קבע כי "החלטת ועדת המכרזים בעניין מודל המכרז מצויה בלב שיקול דעתה המקצועי... התקבלה בעקבות הליך יסודי ומקיף... אין בעצם קיומן של חוות דעת מומחה מטעם העותרות לתמיכה בטענות בדבר כשלים כדי להוציא את החלטת הוועדה מחזקת התקינות, או כדי להצדיק את התערבות בית המשפט".

עוד הבהיר השופט כי ניתן יהיה לזהות בקלות הצעות תכסיסניות וועדת המכרזים תהיה רשאית לפסול הצעה כזאת על הסף גם בדיעבד.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker