פז חוששת מעתיד ירוק - ותנסה למכור את בית הזיקוק באשדוד במיליארד דולר

המכירה היא במסגרת השינוי המבני והניהולי שמוביל היו"ר אברהם ביגר - שלפיו פז צריכה לממש את הפוטנציאל הנדל"ני שלה ולהתמקד ברשת Yellow ובתחנות התדלוק ■ הלחץ למכור הוא גם בגלל האיומים העתידיים על תעשיית הזיקוק העולמית

יורם גביזון
בית הזיקוק של פז באשדוד. 28% מהכנסותיו הם מיצוא
בית הזיקוק של פז באשדוד. 28% מהכנסותיו הם מיצואצילום: אילן אסייג

בנק ההשקעות לאומי פרטנרס התבקש על ידי חברת פז לחפש רוכש לבית הזיקוק באשדוד. מכירת בית הזיקוק היא חלק מהמגמה של יו"ר פז, אברהם ביגר, להתמקד בתחנות תדלוק וברשת Yellow ולממש את הפוטנציאל הנדל"ני הגדול של החברה. זאת במקביל להיפרדות מנכסים תעשייתיים, שמרתקים הון רב ומייצרים תשואה נמוכה לבעלי המניות שלוחצים על מדיניות דיווידנדים נדיבה יותר.

כחלק ממגמה זו חתמה פז בשבוע שעבר על מזכר כוונות למכירת פזקר, יצרנית חומרי איטום מבוססי ביטומן, לידי אינרום, תמורת 135 מיליון שקל. על פי הערכות, גם חברת פז שמנים - שמייצרת שמנים לתחבורה ולתעשייה, ונמצאת תחת איום של הגברת הרגולציה וגידול בנתח של רכבים חשמליים - עומדת למכירה.

מנכ"ל פז לשעבר יונה פוגל והיו"ר ביגר היו חלוקים בדעתם לגבי פיצול בית הזיקוק. המחלוקת הועברה לבדיקה של חברת הייעוץ מקינזי, שהגיעה בקיץ 2019 למסקנה כי פיצול לא ייצר ערך לבעלי המניות של החברה. מקינזי מכינה בשבועות האחרונים תוכנית אסטרטגית חדשה לפז, בעקבות השינויים בהנהלת החברה, שכללו את מינויו של ביגר ליו"ר במקום יצחק עזר, סיום כהונתו של המנכ"ל פוגל ומינויו של ניר שטרן במקומו.

מניית פז

תשואה נמוכה מאז רכישת בית הזיקוק

בית הזיקוק נרכש על ידי פז מהמדינה ב-2006 וייצר מאז רכישתו תשואה נמוכה יחסית של 3% על ההון שהושקע בו. התשואה הנמוכה של בית הזיקוק גרמה ליו"ר הקודם, עזר, ללחוץ לבדוק חלופות למימושו על ידי פיצולו או מכירתו. ואולם המחלוקת הקשה בינו לפוגל בנושא זה ובנושאים אחרים של ממשל תאגידי הביאו להתפטרותו של עזר.

יו"ר פז, אברהם ביגר
יו"ר פז, אברהם ביגרצילום: ללא קרדיט

הלחץ של ביגר ועזר למכור את בית הזיקוק נובע לא רק מתשואות העבר, אלא גם מהאיומים העתידים על תעשיית הזיקוק בישראל ובעולם - בין היתר בשל הכוונה להגיע בישראל ל-20% מצריכת האנרגיה של המשק מאנרגיות מתחדשות עד 2030, והכוונה ש-100% מכלי הרכב הפרטיים החדשים שיימכרו בישראל ב-2030 יהיו חשמליים.

תידרש השקעה נוספת - של 300 מיליון דולר

מכירת בית הזיקוק באשדוד צפויה להיתקל בקשיים רגולטוריים, סביבתיים ופיננסיים. אחזקה בחברת פז זיקוק אשדוד כפופה לצו האינטרסים שנקבע בצו החברות הממשלתיות, משום שבית זיקוק נחשב נכס אסטרטגי. צו זה מחייב אישור של רשות החברות הממשלתיות לשליטה או אחזקה במניות החברה בשיעור של 24% או יותר. הפיקוח הסביבתי ההדוק על בית הזיקוק, למשל בנושא פליטת גזים רעילים, הופך אותו נכס אטרקטיבי פחות לרכישה.

השווי של חברת פז זיקוק אשדוד במאזניה של פז הוא 2.8 מיליארד שקל, נכון לסוף 2018. ואולם על פי הערכות שווי לבית הזיקוק, שמבוצעות באופן תקופתי על ידי חברות ייעוץ בינלאומי כמו IGS ו-Argus Consultin, שוויו של בית הזיקוק באשדוד הוא מיליארד דולר, בהתבסס על מרווחי הזיקוק הצפויים עד 2040 ומכפילי EBITDA של 8-5.

המגמה של יו"ר פז היא להתמקד בחנויות הנוחות ובפוטנציאל הנדל"ני של החברה
המגמה של יו"ר פז היא להתמקד בחנויות הנוחות ובפוטנציאל הנדל"ני של החברהצילום: ללא קרדיט

מלבד ההשקעה ברכישת בית הזיקוק, יידרש הרוכש להשקעה נוספת בסכום של 300-250 מיליון דולר במלאי. על פי הערכת חברת ייעוץ מסוף 2019, פז זיקוק אשדוד צפויה ליהנות בשלוש השנים הקרובות ממרווחי זיקוק משופרים, הודות לכניסתו של תקן IMO 2020, שכופה על אוניות להשתמש במזוט שתכולתו עד 0.5% - במקום מזוט שתכולתו 3.0% גופרית. השקעות שביצעה פז - למשל במתקן מצנן קטליסט, שמאפשר להקטין עד 70% את כמות המזוט שמיוצרת כיום - צפויות להגדיל את רווחיה ב-4.5 דולרים לחבית בשנים הראשונות לאחר כניסת התקן לתוקפו.

פז זיקוק אשדוד רשמה רווח תפעולי תזרימי מתואם (Adjusted EBITDA) של 136 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2019, ירידה של 47% לעומת התקופה המקבילה ב-2018. ב-2018 כולה רשמה החברה רווח תפעולי תזרימי מתואם של 130 מיליון שקל. פז דיווחה בשבוע שעבר כי פז זיקוק אשדוד צפויה לדווח על הפסד תפעולי של 65-55 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2019 והפסד תפעולי מתואם של 25 מיליון שקל ברבעון השלישי.

בית הזיקוק באשדוד הוא בעל כושר ייצור של 5.4 מיליון טונה נפט גולמי בשנה, אבל ב-2018 הוא זיקק 4.6 מיליון טונה ובינואר-ספטמבר 2019 הוא זיקק 3.5 מיליון טונה. פז מעריכה כי נתח השוק שלה בשוק תזקיקי הנפט בישראל הוא 33%.

ניר שטרן
ניר שטרןצילום: דרור ארצי

הלקוחות העיקריים של פז זיקוק אשדוד הם תחנות הדלק שבבעלותה ובתפעולה של פז עצמה, שרוכשות 47% מהתפוקה של בית הזיקוק באשדוד וכן חברת דור אלון - הלקוחה השנייה בגודלה. 28% מהכנסותיה של פז נובעות מיצוא. תמהיל הייצור של פז נשען בעיקר על בנזין ונפטא (37%) סולר (30%), דלק סילוני (12%) ומזוט (17%).

הנכסים החשובים - שתי תחנות כוח

נכסים חשובים של פז זיקוק אשדוד הם שתי תחנות כוח בשיטת קוגנרציה - תחנת כוח שמשתמשת בחום שנפלט משריפת גז בטורבינות לייצור חשמל, כדי לייצר קיטור שמניע טורבינה נוספת לייצור חשמל. תחנות הכוח הללו מייצרות חשמל הן לצורכי בית הזיקוק והן למכירה ללקוחות פרטיים ולחברת החשמל.

תחנה אחת, שהוקמה ב-2009, מייצרת חשמל בהיקף של 49 מגה-ואט שעה ו-60 טונה קיטור לשעה. התחנה השנייה, שהוקמה ב-2012, מייצרת חשמל בהיקף של 60 מגה-ואט שעה ו-60 טונה קיטור לשעה. דירקטוריון פז אישר בסוף 2018 לקדם את הקמת תחנת כוח שלישית בשטחו של בית הזיקוק שהספקה 700 מגה-ואט בעלות של 700 מיליון דולר. ואולם נוכח השינויים בהנהלת החברה - לא ברור מה יהיה עתידה של תוכנית זו.

בית הזיקוק העסיק 408 עובדים, נכון לסוף 2018. 352 עובדים מתוך סך העובדים מועסקים לפי הסכם עבודה קיבוצי.

מהנהלת פז נמסר כי "לא נעשתה פנייה לגורמים בשוק למכירת בית הזיקוק".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker