30% בשנה בקופת גמל: כמה הרוויח מי שהשקיע במסלול המנייתי - ומי בראש?

המסלולים המנייתיים בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות הניבו עד פי 2.5 לעומת המסלולים הכלליים ■ סמנכ"ל השקעות באנליסט: "בישראל יש שמרנות יתר. מתייחסים לחיסכון שאמור להיות לטווח ארוך כטווח קצר־בינוני"

ג'ניה וולינסקי
ג'ניה וולינסקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
כסף
כסףצילום: אוליבייה פיטוסי

ביצועי שוק ההון ב–2019 הדגימו היטב את הביטוי "מי שלוקח סיכונים — מרוויח". כמובן שזה לא קורה תמיד, אבל השנה זה הצליח. התשואות של קרנות ההשתלמות וקופות הגמל במסלולים הכלליים ב–2019 היו 12% בממוצע, אבל המשקיעים שלקחו סיכון והפקידו את כספם במסלולים המנייתיים, הרוויחו עד פי 2.5.

בהשוואה של מסלולי קרנות ההשתלמות המנייתיים, מוביל בית ההשקעות אנליסט עם תשואה של 30.21% ב–2019, אחריו בית ההשקעות אלטשולר שחם עם תשואה של 25.66%. יתר הגופים נותרו הרחק מאחור עם תשואות של 23%–20%, כשבתחתית נמצאת חברת הביטוח מגדל, שגם מופיעה בתחתית טבלת התשואות בשנים האחרונות במסלול הכללי. בית ההשקעות מור — שמשלים שנה ראשונה של פעילות בתחום הגמל — השיג תשואה מרשימה של 50.6% במסלול המנייתי. הקופה שהתחילה מאפס בתחילת השנה, נהנתה גם מיתרון לקוטן וגם חלק מהתשואה מיוחסת למספר רב של עסקות פרטיות שבוצעו.

נועם רוקח, סמנכ"ל השקעות באנליסט, ציין כי "מה שעזר לנו להצטיין במסלול המנייתי ב–2019 הוא משקל היתר שלנו בארבעה מגזרים: הטכנולוגיה בארה"ב ובישראל, הנדל"ן המניב, טכנולוגיית המידע והאנרגיה הירוקה. אלו ארבעת המגזרים שהכו שוק על ירך את המדדים ב–2019".

בתי השקעות
צילום:

כשבוחנים טווח של שלוש שנים, המוביל הוא בית ההשקעות אלטשולר שחם עם תשואה של 43.97%, ואחריו אנליסט עם תשואה של 41.13%.

דני ירדני, סמנכ"ל ההשקעות באלטשולר שחם, אמר כי "בישראל איננו מחזיקים את המדד אלא מניות ספציפיות.

מה שעבד טוב בשלוש השנים האחרונות הוא שלא היינו חשופים לפארמה ולתקשורת — כך שזה חסך מאתנו הרבה עוגמת נפש. מנגד, היינו חשופים לנדל"ן ולבנקים בישראל, שעבדו מצוין מ–2017, אך ב–2019 התשואה שלהם היתה פחות טובה. בחו"ל רוב החשיפה שלנו היא בארה"ב בדגש על טכנולוגיה ופיננסים, כשבקדנציה של דונלד טראמפ כנשיא ארה"ב השוק האמריקאי עשה מהלך אדיר. בשנה האחרונה עזרה לנו גם החשיפה לסין".

אלטשולר שחם

התשואות ביתר בתי ההשקעות וחברות הביטוח הן סביב 30% בשלוש השנים האחרונות, כשמגדל נמצאת בתחתית הטבלה. גם בטווח של חמש שנים, המוביל הוא אלטשולר שחם עם תשואה של 61.56%, בפער מהמתחרים. בית ההשקעות הלמן אלדובי בתחתית הטבלה עם תשואה של 36.03% בלבד.

מעטים משנים את ברירת המחדל

שיעור נכסי המסלולים המנייתיים הוא כ–4% מנכסי שוק הגמל, שנכון לסוף נובמבר הורכב מ–247 מיליארד בקרנות השתלמות ו–246 מיליארד בקופות גמל. ברירת המחדל היא המסלול הכללי בקרנות ההשתלמות, ומשקיעים מעטים בוחרים לשנות את ברירת המחדל ולקחת סיכון גדול יותר.

נועם רוקח
נועם רוקחצילום: אנליסט

המסלול המנייתי מוגדר בכל גופי ההשקעה כמסלול ש–75% לפחות ממנו מושקעים במניות. ואכן, מספר הנכסים במסלולים המנייתיים אינו גדול. באלטשולר שחם בולט מספר הנכסים במסלול ההשתלמות המנייתי לעומת יתר הקרנות — שמחזיקות בכמחצית מהנכסים בשוק.

לדברי צפריר זנזורי, סמנכ"ל המכירות באלטשולר שחם, משום שמחזור השוק עולה, רמת הביטחון של החוסכים עולה, וגם של המפיצים היא הולכת ועולה. לכן, לדבריו, יחד עם הבנה גדולה יותר של המוצרים הפיננסיים והיתרונות שבמסלול המנייתי בחיסכון ארוך טווח, יש מעבר למסלולים מנייתיים. זנזורי ציין כי זה בולט אצלם כי הם מגייסים לקוחות חדשים, כשאנשים נוטים לשנות מסלול עם המעבר.

"שמרנות יתר בחיסכון ארוך טווח"

הפרשי תשואות

לטענת רוקח, בישראל יש שמרנות יתר בחיסכון לטווח ארוך, שמתבטאת לא רק במיעוט החוסכים במסלול המנייתי, אלא גם בהרכב המסלולים הכלליים: "רוב הגופים בשוק במסלולים הכלליים מחזיקים ב–35%–40% מניות, כשבעבר היו גופים שהחזיקו גם 20% במניות. בחיסכון ארוך הטווח האמריקאי, למשל, יש 50%–60% חשיפה למניות. גם בישראל אני מניח שעם השנים המסלולים הכלליים יעלו ל–50%, אבל זה לא יקרה בקרוב".

לדברי רוקח, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות הן מוצרי השקעה לטווח ארוך, אך ההתייחסות אליהן היא לטווח הבינוני, או אף הקצר. זאת על אף שלאורך זמן שוק המניות מניב תשואה גבוהה יותר. רוקח הוסיף כי כל אחד מנהל את החשיפה המנייתית גם בהקשר של הסביבה התחרותית: "איש לא רוצה שתהיה לו תנודתיות גבוהה בהרבה מהמתחרים. אינך יכול להיות שונה ב–15% מהסביבה של שאר חסכונות הציבור". לדבריו, השמרנות מתבטאת גם במכשירי חיסכון אחרים: "ניתן לראות את זה גם בקרנות הנאמנות ובניהול תיקים, שבהם הציבור הישראלי מוטה לאג"ח, אף שתוחלת התשואה במניות על פני שנים גבוהה יותר".

עם זאת, רוקח אומר כי "לא בהכרח הייתי מגדיל דרמטית את החשיפה למניות עכשיו מפני שכל אפיקי ההשקעה התייקרו. בגלל היעדר האלטרנטיבות בעולם של ריבית נמוכה, אנשים מוכנים לשלם יותר על מניות ולהסתפק בתשואה עתידית נמוכה יותר. למשל, בדצמבר 2018, כשהשוק ירד, היה צריך לפעול נגד האינסטינקט ודווקא אז לעבור למסלולים המנייתיים. כשיש ירידה בשוק, אפשר לנצל אותה כי אז המחירים נמוכים יותר".

לכן, רוקח ממליץ לבחון אפשרות של שילוב בין מסלולים בתוך אותו מוצר השקעה. למשל, בקרן השתלמות ניתן לבקש מבית ההשקעות לפצל את ההפקדות בין מסלול מנייתי למסלול כללי.

רוקח מסכם ואמר כי "התשואה של מניות אינה ליניארית. יכולה להיות שנה נהדרת כמו 2019, ויכולה להיות שנה של ירידות משמעותיות כמו 2008 או 2011. לכן, מה שחשוב זה לא להגיע לשנה האחרונה שלפני משיכת החיסכון כשכל הסכום מושקע במניות".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker