בנק ישראל: "סוחרים בנקאיים נוטים למסור ללקוחותיהם מידע שעלול להיות חסוי"

מסקירה שפירסם היום הפיקוח על הבנקים עולה כי מצא ליקויים בפעולות של הסוחרים בחדרי המסחר של הבנקים, ודרש מהבנקים להסדיר כללי התנהגות מפורטים ■ "בהיעדר כללים, הסוחרים נשארים תכופות ללא הכוונה"

ג'ניה וולינסקי
ג'ניה וולינסקי
חדר עסקאות בבית השקעות
חדר עסקאות בבית השקעותצילום: דן קינן
ג'ניה וולינסקי
ג'ניה וולינסקי

מסקירה שפירסם היום (שני) הפיקוח על הבנקים עולה כי בביקורות שערך מצא ליקויים שונים בפעולות של הסוחרים בחדרי המסחר של הבנקים, ודרש מהבנקים להסדיר כללי התנהגות מפורטים לסוחרים ולשפר את הניטור אחר התנהגות הסוחרים באמצעי התקשורת השונים.

הסקירה של הפיקוח נערכה על רקע שערוריות פיננסיות מהשנים האחרונות, שנבעו מהתנהלות לקויה של סוחרים בחדרי עסקות של בנקים גדולים בעולם. הכשלים המרכזיים שנחשפו כללו מניפולציות ותיאום דרכים כדי להשפיע על שערי חליפין ועל שערי ריבית וכן מקרים שבהם סוחרים ביצעו פעילות לא מורשית - תוך הסתרת עסקות שביצעו ופוזיציות להפסד.

בפיקוח מציינים כדוגמה את האירוע שכונה Forex Scandal, שבו סוחרים במספר בנקים מובילים בעולם תיאמו ביניהם במשך שנים ביצוע מניפולציות בשערי החליפין באופן שהיטיב עם הבנקים, על חשבון הלקוחות. ההערכות היו שההפסדים לקרנות הפנסיה בבריטניה בלבד הגיעו ל-11.5 מיליארד דולר בשנה.

חדווה בר
המפקחת על הבנקים, חדוה ברצילום: מגד גוזני

כתוצאה מכך, ב-2014 נקנסו 7 בנקים על ידי הרשויות בארה"ב ובבריטניה ב-10 מיליארד דולר. אמנם במערכת הבנקאית הישראלית לא התרחשו אירועים מסוג זה, אבל לפי הפיקוח, מדובר בפעילות בעלת פוטנציאל סיכון גבוה.

"בישראל, הבנקים המקומיים הם פעילים מרכזיים בשוק המט"ח. במסגרת זו הם מספקים שירותים לחברות עסקיות במשק ולגופים מוסדיים, המעוניינים לרכוש ולמכור מט"ח", נכתב בסקירה. "כרגיל, העסקות נסגרות בין הסוחרים במהירות רבה ותוך אינטראקציה בלתי פוסקת עם התנודות במחירים, והן נעשות בהיקפים גדולים מאוד". למשל, נפח המסחר במט"ח ברבע האחרון של 2018 בבנקים בישראל היה בממוצע 8 מיליארד דולר ליום.

בסקירה מציין הפיקוח כי מנגנון התגמול של סוחרים שנהוג בישראל שמרני יותר מזה שנהוג במדינות מפותחות רבות, כך שהתמריץ להשיג ולדווח על רווחים קטן יותר. עוד נכתב כי הבנקים בישראל צריכים לעבות ולהרחיב את הכללים לגבי ההתנהגות המצופה מסוחרים מול לקוחות בחדרי העסקות.

סוחר בריטי יוצא משימוע בבית הדין לעבודה ב-2014. קרנות הפנסיה בבריטניה הפסידו בעקבות הסקנדל 11.5 מיליון דולר בשנה
סוחר בריטי יוצא משימוע בבית הדין לעבודה ב-2014. קרנות הפנסיה בבריטניה הפסידו בעקבות הסקנדל 11.5 מיליון דולר בשנהצילום: בלומברג

"בהיעדר כללים, הסוחרים נשארים תכופות ללא הכוונה אל מול מצבים ודילמות שבהם הם נתקלים בחיי היום-יום", נכתב בסקירה. כך למשל, על הבנק להגדיר את המותר והאסור לסוחרים במצבים שבהם הם נחשפים למידע מוקדם, למשל על רכישות מט"ח צפויות בהיקפים גדולים של לקוחות כמו יבואנים, שצפויים להשפיע על שערי החליפין.

כך נקבע גם כי ראוי לקבוע כללים להגינות מרווחי מכירה או קנייה, לרבות שיקוף המרווח וסיוע ללקוחות להבין את האופן שבו הוא נקבע, כך שהלקוחות יוכלו לבצע השוואות מחירים ולקבל מחיר תחרותי. עוד נכתב בסקירה כי "סוחרים נוטים במקרים רבים למסור ללקוחותיהם תובנות ומידע שרלוונטי להם, על מנת לתת להם שירות בנקאי אפקטיבי וליצור יתרון יחסי על פני המתחרים. מתן מידע כאמור מטבעו עלול להביא לשיתוף לקוח במידע חסוי".

עוד העלתה הסקירה כי בניגוד לחקיקה בארה"ב ובאירופה, שמחייבת את חדרי העסקות לנהל תקשורת מול הלקוחות רק באמצעים מנוטרים, בבנקים בישראל לא כל ערוצי התקשורת של הסוחרים מול הלקוחות מנוטרים. כך לדוגמה, אין ניטור שוטף של תקשורת באמצעות טלפונים ניידים, זירות צ'אט או דואר אלקטרוני. גם אמצעי הניטור דורשים עדכון, שכן הניטור שמתבצע כיום נעשה באמצעים לא מתוחכמים, ואינו אפקטיבי דיו.

בביקורות משלימות שבוצעו על ידי הפיקוח, עלו ליקויים נוספים. "במקרה מסוים בנק ביצע לבקשת לקוח עסקות הפוכות בנגזרים בהיקפים גדולים, למרות שעלה ספק לגבי ההיגיון הכלכלי בהן", נכתב בסקירה. "במקרה אחר דרג מבצע בבנק מנע דיווח על חריגה של לקוח ממסגרת, מכיוון שזו נחשבה לזמנית, על ידי הזרמת עסקות דמה בנגזרים לחשבון הלקוח".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker