המניה הטובה של השנה: אשטרום זינקה ב-225% ויצחק סוארי פיספס 450 מיליון שקל

מאז ההנפקה עברה על מניית אשטרום תקופה לא קלה, אבל בשנה האחרונה היא עלתה על הגל ונהפכה למניה הטובה ביותר של מדד ת"א 125 ■ אשטרום זינקה ב-2019 ב-225% לשווי של 4.3 מיליארד שקל ■ מי שמכר רגע לפני הזינוק הוא פרופ' ורו"ח יצחק סוארי, שמוביל את קבוצת אלייד

מיכאל רוכוורגר
פרופסור יצחק סוארי
פרופסור יצחק סואריצילום: עופר וקנין

2019 היתה שנה מוצלחת במיוחד למשקיעים בבורסה, דבר שבא לידי ביטוי בין השאר בכך שמדד ת"א 125 עלה ב–21%. אבל יש מי שהרוויח יותר: המניה הטובה ביותר במדד 125 החברות הגדולות בתל אביב היתה של קבוצת אשטרום, שעלתה ב–225% והשלימה זינוק של 508% בשלוש השנים האחרונות.

בעקבות הזינוק, אשטרום נסחרת בשווי גבוה במיוחד של 4.3 מיליארד שקל. אשטרום, מקבוצות הבנייה והתשתיות הגדולות במשק, פועלת בישראל, בארה"ב, באירופה ובאפריקה. ראשי אשטרום מתרחקים מחשיפה תקשורתית ובעלת השליטה בה היא חברת יודנקו הפרטית, שמוחזקת בידי משפחות נוסבאום (33.33%), גירון (33.33%), משורר (15.31%), רובין (10.93%) ומשפחות מור־ליפשיץ (7.1%).

ההחמצה של סוארי

חברת אלייד השקעות, בראשות יצחק סוארי, יכולה להרגיש תחושת החמצה מהזינוק, מכיוון שלאחר שותפות ארוכה של 55 שנה — היא יצאה בספטמבר 2018 מגרעין השליטה. אלייד מכרה לבעלי השליטה הנוכחיים 14.5% מהמניות בכ–200 מיליון שקל ומאז מניית אשטרום קפצה פי שלושה.

אם מוסיפים לכך את הדיווידנדים שאשטרום חילקה, אם אלייד היתה נשארת עם האחזקה היא היתה שווה כיום כ–640 מיליון שקל. כלומר, אלייד שכבר חיסלה את כל אחזקותיה באשטרום, השאירה על השולחן בגין השקעה זו כ–450 מיליון שקל.

שדה התעופה רמון
שדה התעופה רמון. אשטרום זכתה לנתח בפרויקטצילום: אייל טואג

ההחלטה של אלייד לצאת מאשטרום נבעה בין השאר מכך ששתי הקבוצות גדלו מאוד — דבר שהיה מקשה עליהן להשתתף במכרזים בתחומי התשתיות. בעקבות זאת הקימה אלייד פעילות תשתיות עצמאית, שמנוהלת על ידי עמי לנדאו, אך בינתיים היא לא התרוממה. ייתכן שבאלייד גם חששו מההשלכות של פעילותה של אשטרום באפריקה.

בהתחלה היה קשה

הגאות הנוכחית שמאפיינת את אשטרום באה לאחר חבלי לידה לא פשוטים שעברו עליה לקראת הפיכתה לציבורית ובשנתיים הראשונות לאחר ההנפקה. במאי 2014 השלימה אשטרום הנפקה ראשונית של מניותיה בבורסה כשגייסה מניות ואג"ח ב–1.5 מיליארד שקל. ההנפקה לא עברה בקלות, והחברה נאלצה להפחית את שווייה בכמה מאות מיליוני שקלים. מרבית החתמים שהשתתפו בהנפקה נאלצו להזרים חמישית מהיקף הגיוס, והגופים המוסדיים דרשו הנחה.

מי שנשמו לרווחה בעקבות השלמת ההנפקה היו הבנקים וחלק מהמוסדיים, שמימנו את פעילותה של אשטרום באותן השנים שהחברה רשמה בהן הפסד מצטבר של כ–400 מיליון שקל, עקב עיכוב בהשלמת עבודות קבלניות ברכבת הקלה בירושלים. הבנקים שלחצו על אשטרום לפרוע חובות, קיבלו לאחר ההנפקה כ–700 מיליון שקל, והמוסדיים קיבלו כ–130 מיליון שקל — וצימצמו בכך את החשיפה לאשטרום בצורה ניכרת.

ההנפקה איפשרה לאשטרום להוריד את הסיכון של הבנקים, אך הגדילה את הסיכון של בעלי המניות ובעלי האג"ח. זאת מכיוון שמלבד פירעון חובות לבנקים, התמורה שהתקבלה מההנפקה נועדה לשמש את אשטרום לפירעון הלוואות בעלים, ולסייע לה לרכוש 27.5% ממניות חברת סיטי פס, הזכיינית והמפעילה של הרכבת הקלה בירושלים, תמורת 95 מיליון שקל.

וכך בשנתיים הראשונות לאחר ההנפקה מניית אשטרום דישדשה במקום. בתקופות מסוימות היא אף הסבה למשקיעים שרכשו את המניה בהנפקה הפסדים של כ–20%.

ואולם בשלוש השנים האחרונות הפכה אשטרום אחת המניות החביבות על המשקיעים. היא זינקה מאז ההנפקה בכ–270% בזכות הגאות בנדל"ן למגורים ובנדל"ן מניב בישראל וכן לאור הביקושים הגוברים לפרויקטים בתשתיות, לצד ריביות ברמות שפל שמאפשרות למחזר חוב יקר בחוב זול.

ההכנסות של אשטרום בינואר־ספטמבר 2019 עלו בכ–33% לעומת התקופה המקבילה — לכ–3.6 מיליארד שקל. בינואר־ספטמבר 2019 מכרה החברה הבת אשדר 708 דירות — צמיחה של 82% לעומת התקופה המקבילה. אשדר, שנהפכה לחברה פרטית, בונה ומשווקת כיום 2,257 דירות ב–51 בניינים, לעומת 1,806 דירות שהיו בבנייה ושיווק בתקופה המקבילה.

גם בתחום קבלנות בנייה ותשתיות הציגה אשטרום צמיחה של 13% בהכנסות לכ–1.8 מיליארד שקל, וכן צמיחה של 68% בהכנסות מקבלנות בנייה ותשתיות בחו"ל ל–360 מיליון שקל. הרווח הנקי של אשטרום הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של השנה ב–306 מיליון שקל — עלייה של 57%.

אשטרום גם מקדמת פרויקטים בתחום דיור להשכרה. היא נכנסה לפעילות נדל"ן מניב בבריטניה והיא מקדמת פרויקטי תשתיות ובנייה באפריקה. בנוסף, היא הקימה קניון ומלון בבלגרד, סרביה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker