עושק הקשישים: היועמ"ש מתיר לחברות האשראי להפסיק לסלוק כשיש חשד להונאה

לפי עמדת היועץ המשפטי לממשלה, יש לאפשר לחברות האשראי לסרב לתת שירותי סליקה לחברה שיש חשש כי היא פועלת לא כדין ■ ח"כ מירב כהן: "מחובתן של חברות האשראי להפסיק סליקה לחברות שעליהן התקבלו תלונות על הונאות"

ג'ניה וולינסקי
ג'ניה וולינסקי
קשיש מחזיק כרטיס אשראי
קשיש רוכש באמצעות הטלפוןצילום: Getty Images IL

היועץ המשפטי לממשלה (היועמ"ש), אביחי מנדלבליט, הציג היום (א') את עמדתו, שלפיה יש לאפשר לחברות האשראי לסרב לתת שירותי סליקה לחברה שיש חשש ממשי כי היא פועלת לא כדין. עמדה זו הובעה על ידי היועמ"ש לאחר שבחר להתייצב בהליך המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

ההליך עוסק בהחלטת חברת כרטיסי האשראי מקס (לשעבר לאומי קארד) להפסיק לסלוק חברה בשם הלפ.פי.סי טכנולוגיות, שמכרה מוצרי ושירותי מחשוב. מכירות החברה התבצעו באמצעות שיווק מדלת לדלת לבתי לקוחות ובפניות טלפוניות יזומות. בעקבות תלונות של לקוחות, התעורר במקס החשד שהעסקות הן תוצאה של הטעיה, ושהן עומדות בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן. כתוצאה מכך, מקס הפסיקה את הסליקה. בעקבות הפסקת הסליקה, תבעה הלפ.פי.סי את חברת האשראי, כדי שזו תמשיך בשירותי הסליקה עבורה ושתעביר לה את התשלומים.

ממשרד המשפטים נמסר כי הליך זה הוא מקרה פרטי של תופעה כואבת ורחבה בשנים האחרונות, הנוגעת ללקוחות המשתייכים לאוכלוסיות מוחלשות, ובפרט קשישים, הנופלים קורבן למעשי הונאה מצד בתי עסק, בעיקר בעסקות טלפוניות. לדבריהם, זו תופעה מתרחבת והולכת של הטעיה והפעלת לחץ שיווקי, המסבים לצרכנים חיסרון כיס משמעותי שיכול להגיע למאות אלפי שקלים. עוד נמסר מהמשרד כי פעמים רבות לחברת הסליקה יש מידע בזמן אמת על אופן התנהלות בית העסק והיא עשויה להיות הגורם שבידיו הכלים המעשיים והמהירים ביותר להפסיק באופן מיידי את המשך חיוב הלקוחות בעסקות מסוג זה.

מירב כהן
מירב כהןצילום: אייל טואג

לפי משרד המשפטים, התייצבות היועמ"ש בהליך נועדה לבטא את החשיבות הרבה בצורך להגביר את ההגנה על אוכלוסיות מוחלשות וקשישים, מפני אלה המנצלים אותם תוך מסירת מידע שגוי ושיווק אגרסיבי לכרות עסקות שאינן כדאיות עבורם. לפיכך, סבור היועמ"ש כי יש לאפשר לחברות הסליקה שיקול דעת בכל הנוגע להחלטה לסרב לתת שירותי סליקה לבתי עסק שלגביהם עולה חשש ממשי לפגיעה וניצול לקוחות.

עמדת היועמ"ש, שהוגשה באמצעות עוה"ד אריאל אררט ושלמה כהן מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), גובשה בהובלת פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) ובסיוע היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, המחלקה למשפט אזרחי בייעוץ וחקיקה, בנק ישראל והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

ח"כ מירב כהן (כחול לבן), מייסדת מטה המאבק בעושק הקשישים, בירכה על הדברים וציינה כי חברות האשראי ידעו במשך שנים על ההונאות אך לא עשו דבר כדי למנוע אותן. לדבריה, "חברות האשראי לא רק יכולות אלא אף מחובתן להפסיק סליקה לחברות שעליהן התקבלו תלונות מסוג זה".

איציק שמולי
איציק שמוליצילום: מוטי מילרוד

ח"כ איציק שמולי (העבודה), יו"ר שדולת הגמלאים בכנסת: "אני מברך על החלטת היועץ המשפטי שלקח את הצעת החוק שיזמנו והכניס אותה לתוקף מיידי, גם מבלי שניאלץ להשלים את כל משוכת החקיקה. אין שום הצדקה שמרגע שזוהה מעשה רמייה - מסחטת הכספים מהצרכן תימשך והוא יעמוד חסר אונים. אמשיך להיות המגן של הקשישים, שבעיקר הם נפגעו כאן, ולא אתן לאף אחד לנצל את תמימותם ולהפוך אותם לכספומט הפרטי שלו".

הנושא של הפסקת הסליקה של חברות טלמרקטינג במקרה של חשד לעושק עמד על סדר היום עוד בסוף 2018. אז פירסמה המפקחת על הבנקים, חדוה בר, חוזר שלפיו במקרים שבהם קיים חשש ממשי שבית עסק מטעה את הציבור או משפיע השפעה בלתי-הוגנת - רשאית חברת הסליקה לסרב להמשיך את שירותי הסליקה. ח"כ שמולי הגיש לפני כשנה הצעה לתיקון חוק הגנת הצרכן, שלפיה אם קבעה הרשות להגנת הצרכן שחברת טלמרקטינג ביצעה הפרה של החוק - חברות האשראי יפסיקו את סליקתה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker