הגירעון התייצב ברמה גבוהה: 3.7% מהתמ"ג

אלמלא דחיית תשלומי מס בסך 2.2 מיליארד שקל, היה נרשם בנובמבר לבדו גירעון בסך 1.7 מיליארד שקל - לעומת 123 מיליון שקל בלבד בנובמבר 2018 ■ הממונה על התקציבים: "אנחנו צופים ב-2020 גירעון של כ-3.8% אם לא נעשה כלום - הדבר הזה בלתי-נסבל"

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נתניהו ושר התקשורת דאז כחלון ב-2012. כחלון חסך לציבור מיליארדי שקלים, נתניהו גרם נזק כספי לציבור, פגע קשות בשירות הציבורי, בחופש העיתונות ובתחרות
נתניהו וכחלון. "מצב בלתי נסבל"צילום: אמיל סלמן

הגירעון התקציבי בסוף נובמבר 2019 הסתכם ב-3.7% מהתמ"ג (גירעון מצטבר ב-12 החודשים האחרונים). גם באוקטובר הסתכם הגירעון ב-3.7% מהתמ"ג, אבל במשרד האוצר הסבירו אז כי הוא היה עומד על 3.6% אלמלא דחייה של תשלומי מס שהיו אמורים להיעשות בסוף אוקטובר (במקום באמצעו, בגלל חגי תשרי) וגלשו לנובמבר, בסכום שהוערך ב-2.2 מיליארד שקל. בהתחשב בדחייה זו, הגירעון עלה מעט בנובמבר. 

יעד הגירעון שבתקציב ל-2019 כולה הוא 2.9% בלבד - והגירעון גבוה ממנו משמעותית מאז תחילת השנה, והגיע בשיאו ל-3.9% מהתמ"ג ביולי האחרון. הממונה על התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידור, אמר השבוע בוועידת ישראל לתעשייה של התאחדות התעשיינים: "אנחנו צופים ב-2020 גירעון של כ-3.8% אם לא נעשה כלום. הדבר הזה בלתי-נסבל, והדרך להוריד אותו עוברת דרך תיקון בצד ההכנסות וגם בצד ההוצאות. בתקציב הקרוב צריך לכנס בעיה בסדר גודל של 30-25 מיליארד שקל. זה יהיה תקציב מאתגר, אבל זה אפשרי".

לפי נתונים שפירסם היום (ד') משרד האוצר, הגירעון בנובמבר לבדו - בניכוי תשלומי המס שנדחו מאוקטובר - היה מסתכם ב-1.7 מיליארד שקל אלמלא דחיית המסים. בנובמבר אשתקד נרשם גירעון של 123 מיליון שקל. בזכות דחיית המסים בסך 2.2 מיליארד שקל, נרשם בסופו של דבר בנובמבר עודף תקציבי בסך כ-500 מיליון שקל. תשלומי מסים נוספים בסך כמיליארד שקל שהתקבלו ב-1 בנובמבר נרשמו בנתוני אוקטובר.

הגירעון המצטבר מתחילת 2019 מסתכם כעת ב-37.1 מיליארד שקל - לעומת 24.8 מיליארד שקל בלבד בתקופה המקבילה אשתקד. בתקציב 2019 תוכנן גירעון של 40.2 מיליארד שקל בשנה כולה. בדצמבר נמדד בדרך כלל גירעון גבוה, המסתכם לעתים ביותר ממחצית הגירעון בשנה כולה - כ-17 מיליארד שקל ב-2015, כ-18 מיליארד שקל ב-2016, וכ-22 מיליארד שקל ב-2017. בדצמבר 2018 דווקא היה הגירעון נמוך יחסית לחודש זה, כ-14 מיליארד שקל בלבד - מה שאיפשר לגירעון המצטבר באותו חודש לצלול באופן זמני ל-2.9% מהתמ"ג.

בסך הוצאות הממשלה (הוצאות המשרדים, תשלומי ריבית על החוב הממשלתי, ופירעון קרן וריבית למוסד לביטוח לאומי) חל גידול של 6.1% ב-11 החודשים הראשונים של 2019 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בעשרת החודשים הראשונים של 2019, הנתון המקביל היה 5.8%. התכנון בתקציב היה לגידול של 5.1% בלבד.

משרד האוצר
משרד האוצרצילום: אמיל סלמן

ההוצאות של משרדי הממשלה בלבד (ללא תשלומי הריבית והחזרי האג"ח של הביטוח הלאומי) גדלו ב-6.7% ב-11 החודשים הראשונים של 2019. בעשרת החודשים הראשונים של השנה, הנתון המקביל היה 6.5% - לעומת תכנון בתקציב לגידול של 5.1%, שעודכן ל-6.6% בעת העדכון התקציבי שהוגש לממשלה בינואר האחרון.

ההוצאות של המשרדים האזרחיים גדלו ב-8.2% - לעומת 8.5% בעשרת החודשים הראשונים של השנה, ולעומת תכנון בתקציב לגידול של 6%. הוצאות מערכת הביטחון גדלו ב-1.4% בינואר עד נובמבר - לעומת ירידה של 0.8% בעשרת החודשים הראשונים של 2019, ולעומת תכנון בתקציב לגידול של 1.7%. 

הגירעון הוא הפער בין הוצאות הממשלה להכנסותיה, והחריגה בו בשנה האחרונה נגרמה בשל הוצאות גבוהות מהמתוכנן, וגם בשל האטה בהכנסות המדינה. פקידי משרד האוצר עמלים בחודשים האחרונים על ריסון ההוצאות של משרדי הממשלה. בינואר הקרוב, בהיעדר תקציב מאושר ל-2020, תתחיל הממשלה לעבוד לפי "תקציב המשכי" - שבו היא רשאית להוציא מדי חודש 1/12 מתקציבה ב-2019, בהצמדה למדד המחירים לצרכן. החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, מופקד על ניהול התקציב ההמשכי, האיזון בין הצרכים של משרדי הממשלה השונים, והסטת כספים בין חודשי השנה השונים. 

אף שקצב הגידול בהוצאות ירד החודשים האחרונים, הכנסות המדינה עדיין נמוכות משמעותית מהצפוי. התקציב המאושר ל-2019 מתבסס על תחזית לגביית מסים ואגרות הגבוהה (נומינלית) ב-5.5% מהגבייה בפועל ב-2018. תחזית זאת עודכנה כבר פעמיים כלפי מטה על ידי משרד האוצר, ולפי העדכון האחרון, היא תהיה גבוהה רק ב-4% מהגבייה אשתקד - אבל בינתיים ההכנסות מפגרות גם אחר התחזית המופחתת. ב-11 החודשים הראשונים של 2019, גביית המסים גדלה רק ב-3.3% (נומינלית) לעומת התקופה המקבילה אשתקד, לעומת גידול של 3.1% בעשרת החודשים הראשונים של השנה, בניכוי הדחייה בגביית המסים מאוקטובר לנובמבר.

בניכוי האינפלציה, שינויי חקיקה ו"רעשים" אחרים, גביית המסים והאגרות ב-11 החודשים הראשונים של 2019 גדלה ב-2.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הגבייה של מס קנייה בגין יבוא ירדה ב-6% בתקופה זה, ל-15.2 מיליארד שקל - בעיקר בשל ירידה ביבוא כלי רכב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker