רשות ניירות ערך ממליצה על דרכים למשוך לשוק הישראלי משקיעים מחו"ל

חוקרים ניתחו את הנסיבות שהובילו לעזיבת המשקיעים בשנים האחרונות ■ לפני נתוני OECD, ישראל נמצאת מתחת לממוצע אחוז האחזקות של מוסדיים בינלאומיים ביחס למדינות החברות בארגון

שלי אפלברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך
ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערךצילום: AMMAR AWAD/רויטרס

ברשות ניירות ערך ממליצים על דרכים שיעזרו למשוך גופים מוסדיים בינלאומיים להשקיע בחברות ישראליות. ההמלצות מבוססות על מחקר שנערך מטעם המחלקה הכלכלית של הרשות, פורסם בנובמבר ונערך על ידי אילן גילדין, ד"ר אלון זילבורג וגיא סבח.

הגופים המוסדיים החזיקו בין 2013 ל-2016 ב-45 חברות בהיקף של כ-90 מיליארד שקל, אבל לאחר מכן משקיעים בינלאומיים החלו לעזוב את השוק המקומי. חלקה של ההשקעה הפסיבית מתוך כלל ההשקעות הבינלאומיות בחברות הישראליות ירד בחדות מ-50% ב-2010 ל-23% ב-2013. ירידה זו חלה במקביל לירידה במחזורי המסחר בבורסה ומשבר כלכלי בעולם. אחת הסיבות לכך היא שב-2010 MSCI שינתה את הסיווג את השוק הישראלי משוק מתפתח לשוק מפותח. העזיבה התבצעה למרות ניסיונה של הרשות לבסס בישראל שוק שקוף בעל תמחור מהימן.

החוקרים ניתחו את ההשפעות של המשקיעים המוסדיים. השערת הבסיס שלהם היתה כי משקיעים מוסדיים בינלאומיים הם סוכנים של תהליכי שינוי ומובילים להעלאת הסטנדרטים התאגידיים בשווקים שבהם הם משקיעים. הסטנדרטים כוללים סטנדרטים פיננסיים, הנוגעים לממשל תאגידי, וסטנדרטים הנוגעים לאחריות סביבתית וחברתית. החוקרים חיפשו בנוסף תימוכין להשערה כי "אימוץ סטנדרטים בינלאומיים עולה בקנה אחד עם יצירת תשואה עודפת לכלל המשקיעים. הניתוח בוצע על שוק המניות ב-2019-2010.

לפני נתוני OECD, מ-2017 ישראל נמצאת מתחת לממוצע אחוז האחזקות של מוסדיים בינלאומיים ביחס למדינות החברות בארגון. יתרה מכך, בהתחשב בכך שחלק גדול מהחברות בעלות שווי השוק הגדול ביותר בישראל הן דואליות, ושעבורן אחוז האחזקות של מוסדיים בינלאומיים מוטה כלפי למעלה, רמת האחזקה האפקטיבית בשוק הישראלי - בנטרול החברות הדואליות - נמוכה בהרבה. בקרב חברות שאינן דואליות אחוז האחזקה הממוצע הוא כ-5% לעומת 35% בבלגיה, 32% באנגליה, 26% בשווייץ ו-12% בארה"ב.

החוקרים יצאו מנקודת הנחה כי מאז החלטת MSCI השקעת הגופים המוסדיים הבינלאומיים בישראל התבצעה דרך אפיק השקעה אקטיבי. בעקבות כך הם הגיעו למסקנה כי קיימת חשיבות רבה יותר לפרמטרים התאגידים שעליהם מבססים הגופים הבינלאומיים את האנליזה שלהם. פרמטרים שלחברות המקומיות כדאי לשים לב אליהם.

הבורסה בת"א
הבורסה בת"אצילום: בלומברג

קבוצה אחת של פרמטרים נוגעת לעלויות איסוף המידע. לכן יש לדברי החוקרים השפעה למועדי דיווח ופרסומם בשפה האנגלית. בהתאם לכך, הרשות מנסה לעודד את החברות הישראליות לפרסם צפי רווחים כנהוג בעולם, בטענה כי פרסומים אלה יעודד את המוסדיים הבינלאומיים לעקוב אחריהן.

אינדיקטור נוסף הוא מבנה הבעלות בתאגיד. החוקרים הסבירו כי מבנה ריכוזי מהווה תמריץ שלילי להשקעה ואחוז גבוה של מניות צפות מהווה תמריץ חיובי. בנוגע לממשל תאגידי, ברשות רוצים לעודד אימוץ קוד התנהלות של שווקים מפותחים במטרה לטייב את פעילות המוסדיים. הקוד מחייב את הגוף המוסדי לפרסם את המדיניות שלו בנושא ממשל תאגידי, מבנה הון ואחריות תאגידית. גוף מוסדי שבוחר לא לעשות זאת נדרש להסביר את החלטתו. "זמינות המידע בנוגע להיבטי ממשל תאגידי ואחריות תאגידים בחברה הינה תנאי הכרחי למשיכת השקעות של גופים מוסדיים המצייתים לקודי התנהלות", קובעים חוקרי הרשות.

פעולה נוספת שעליה חוקרי הרשות שמו דגש היא פיתוח קשרי משקיעים. "פעילות קשרי משקיעים אפקטיבית מגדילה את היקפי ואיכות הסיקור של החברות. סיקור שמהווה צורך משמעותי יותר עבור משקיעים בינלאומיים מול מקומיים". לפרמטרים אלה מתווספים המדדים הפיננסים הקלאסיים של תשואה ונזילות.

ביחס לסטנדרטים בינלאומיים מציינים החוקרים כי "שיעור החברות בישראל שלהן בעל שליטה מסתכם ב-88%, אחוז גבוה מאוד ביחס ל-OECD. זאת גם אחת הסיבות לכך שהמחוקק המקומי רוצה להוביל להליך של שינוי חוק החברות - שיאפשר לפזר את מבנה השליטה ולהגן עדיין על המשקיעים מהציבור". החוקרים טוענים בנוסף כי אחוז המניות הצפות בבורסה - 43% - הוא מאוד נזיל ביחס לעולם, ולכן מדאיג.

במדינות OECD למשל הממוצע הוא 70%-60%, בעוד שבארצות הברית הממוצע הוא 90%. "גם פעילות קשרי המשקיעים עדיין בחיתוליה ורק כ-30% מהחברות בבורסה מנהלות קשרי משקיעים באמצעות IR פנימי או חברה חיצונית. זאת בין היתר בגלל גודל השוק הקטן שמאופיין בקשרים אישיים מול המוסדיים המקומיים, שאינם מתרחבים מעבר לישראל", ציינו החוקרים. המשמעות היא שגופים מחו"ל מגיעים למסקנה כי אין הצדקה להשקיע משאבים ייעודיים במחקר וחדירה לשוק.  

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker