מכה לרשות התחרות ולכחלון: "ההחלטה להתנגד למיזוג אגוד ומזרחי - מבוטלת"

השופט עודד שחם החליט כי הגדרת השוק עליה התבסס הניתוח של רשות התחרות, שהתנגדה למיזוג, "מעוררת קשיים מהותיים ואינה יכולה לעמוד" ■ המפקחת על הבנקים, חדוה בר, תמכה במיזוג, ושר האוצר משה כחלון התנגד לו נחרצות ■ מניות מזרחי ואגוד מזנקות

שלי אפלברג
שלי אפלברג
מיכל הלפרין
מיכל הלפרין, הממונה על ההגבלים העסקייםצילום: אוליבייה פיטוסי
שלי אפלברג
שלי אפלברג

השופט עודד שחם קיבל את ערעורם של בנק מזרחי ובנק איגוד להתנגדות של רשות התחרות (לשעבר הרשות להגבלים עסקיים) למיזוג בין שני הבנקים. בהחלטתו קבע כי "הגדרת השוק שעליה התבסס הניתוח בהחלטת מ"מ הממונה מעוררת קשיים מהותיים, ואינה יכולה לעמוד. בחינת המעברים בין הבנקים, אשר היוותה נדבך מרכזי בהתנגדות למיזוג, מעוררת גם היא קשיים, הן במישור המושגי, הן במישור היישומי והמתודולוגי". בעקבות ההחלטה מזנקת מניית מזרחי ב-5.8%, ומניית אגוד קופצת בכ-15%.

השופט, בשבתו בבית הדין לתחרות בירושלים, המשיך וכתב כי "בהתחשב במאפייניו של בנק אגוד, בדרכי פעילותו, בקשיים העומדים בפניו, לרבות במישור היעילות, ובהעדר אינדיקציה משמעותית בדבר השפעה של הבנק על השחקנים האחרים בשוק, אין בסיס לקביעה כי גריעתו של הבנק צפויה לפגוע באופן משמעותי בתחרות. מסקנה זו עומדת בעינה גם לנוכח רפורמות בענף הבנקאות, המצויות בשלבי התהוות שונים. נוכח כל אלה, עמדת מ"מ הממונה, כי המיזוג מעלה חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות, בכל הנוגע לסל השירותים הבנקאי, אינה יכולה לעמוד, על פי התשתית הנרחבת שהוצגה".

ההחלטה של בנק מזרחי טפחות ב-2018 לרכוש את בנק אגוד ולהתמזג אתו תמורת הקצאה של מניות מזרחי בשווי של 1.4 מיליארד שקל הניבה שתי תגובות סותרות: מתנגדי העסקה - ובראשם 1,200 העובדים ושר האוצר, משה כחלון - טענו כי המיזוג יפגע בתחרות. לעומתם, המפקחת על הבנקים, חדוה בר, טענה כי מיזוג כזה עשוי דווקא לתרום לתחרות, מכיוון שבנק ממוזג יוכל לתת פייט לשני הבנקים הגדולים — הפועלים ולאומי.

אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי טפחות
אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי טפחותצילום: תומר אפלבאום

לדברי השופט אמנם יש יסוד לקביעת הממונה על ההגבלים העסקים בדבר חשש סביר לפגיעה בתחרות בכל הנוגע לאשראי בתחום היהלומים, אך " לא הונחה תשתית בדבר אפקט פרו תחרותי של המיזוג, העשוי להוות משקל נגד הולם לפגיעה זו".

בית המשפט החזיר את ההכרעה בעניין זה לממונה וקבע שהוא יידרש לתת מענה לשאלה האם ניתן להפיג חשש זה באמצעות קביעת תנאים אחרים שיאפשרו את המיזוג. השופט גם דרש מהממונה להתייחס לשאלה אחרת הנוגעת לחששו מדפוסי פעולתו הצפויים של בנק מזרחי - אם סך הנכסים המאזניים יתקרבו ל-20% מסך הנכסים במערכת הבנקאית, ואיך עניין זה ישפיע על התחרות.

השופט הוסיף כי "יש ממש בטענת הממונה, כי ההחלטה מושא העררים נשענה על מסד נתונים מקיף ונרחב. עולה גם, כי בוצעה עבודה נרחבת ויסודית. צודקת הממונה גם בטענה, כי נקודת המוצא היא שמדובר ברשות בעלת מומחיות ומקצועיות, להם יש לתת את המשקל הראוי. ההחלטה מושא העררים הייתה שקולה ומפורטת. ברם, אין בכל אלה כדי לגרוע מן הקשיים המפורטים לעיל. שלא כנטען, אין מדובר בקשיים הנוגעים להיבטים שוליים בהחלטת מ"מ הממונה, כי אם בנדבכים מרכזיים של החלטה זו.

התוצאה של כל האמור היא, כי העררים מתקבלים. ההחלטה להתנגד למיזוג מבוטלת בזה. העניין מוחזר למ"מ הממונה, על מנת שישלים את החלטתו "קבע השופט והשית על הממונה הוצאות של 50 אלף שקל". 

בנק מזרחי יוצג על ידי עורכי הדין גיורא ארדינסט, דוני טולידאנו, מיכל רוטשילד ונוספים ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות'.

את בנק אגוד ייצגו עורכי הדין צביקה אגמון, מתן מרידור, רם שחורי, ג'ואי לייטסטון ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

עורכות הדין ניבה ברג לבנת ודליה טל ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל, ייצגו את בעלי השליטה בבנק אגוד.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ