הצעירים לא יודעים לחסוך

ניתן למצוא מידע רב ברשת על חיסכון, השקעות ושוק ההון - אך רבים מהצעירים אינם מבינים את משמעותו

רונן עצמון
רונן עצמון
קניות בקניון
אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לכתבהצילום: Carmine Galasso/The Record of Be
רונן עצמון
רונן עצמון

"אבא, איך אני יכול להגדיל את החיסכון בקרן הפנסיה שלי?". בני הבכור, בן 22, עדיין לא הפנה אלי את השאלה הזו, וחבל. לדעתי, מדובר באחת השאלות החשובות ביותר בחיים הכלכליים של הצעירים במדינה. אבל כמה צעירים יודעים לשאול את השאלה הזו? ולכמה הורים יש הידע המתאים כדי להשיב עליה?

יש אוכלוסייה גדולה, המונה 1.3 מיליון אזרחים, שאיש אינו מלמד אותה את הידע הכלכלי הדרוש לה — בני 20–30. מצד אחד, הם כבר לא נמצאים במערכת החינוך הפורמלית, ולכן כבר לא יזכו להשתתף בשיעורי אוריינות פיננסית. מצד שני, רוב בני ה–20–30 גרים עם הוריהם או בדירות שכורות עם שותפים, הכנסתם מספיקה לכיסוי מרבית הוצאותיהם, וחובותיהם עדיין אינם גדולים. לכן, אף אחד לא דואג להם, ואין מי שמלמד אותם כיצד יהיה עליהם להתנהל לכשיקימו משפחה, והוצאותיהם יגדלו פי כמה.

ההתעלמות מצרכיה של קבוצת הצעירים נובעת אולי מהתפישה שהם אנשים בוגרים ועצמאיים שיכולים ללמוד בכוחות עצמם כיצד להתנהל, וכי צריך להיות גבול להתערבות של המדינה בחייהם. אולי מניחים שהם כבר יסתדרו, כפי שהסתדרו הוריהם.

אני סבור כי הגיעה העת לשנות את התפישה לגבי החינוך הכלכלי של הצעירים שלנו. גם הם זקוקים להדרכה מהימנה ולתמיכה. ההורים אינם מקור ידע מספק בתחום הכלכלי — רבים מהם מתקשים בעצמם בניהול תקציב המשפחה, והכלים הפיננסיים המעטים שאליהם נחשף דור ההורים שונים מהעולם הכלכלי המגוון והמסובך שפתוח היום בפני הצעירים.

אמנם באינטרנט אפשר למצוא מידע רב על חיסכון, השקעות ושוק ההון — אך רבים מהצעירים אינם מבינים את משמעותו של המידע, ואינם יודעים איך להפוך אותו לידע מעשי, ולהשתמש בו בתבונה.

להיעדר תבונה פיננסית יש מחיר כבד, גם במישור האישי וגם במישור החברתי והציבורי. במישור האישי, צעירים בני 20 חווים בלבול וחוסר־אונים למול המגוון הגדול והמורכבות הרבה של המערכות הפיננסיות המודרניות. מחקרים מראים שבנסיבות כאלה אחת התוצאות היא שיתוק והימנעות מהחלטות ומפעולות חשובות.

צעירים מסגלים לעצמם הרגלי צריכה לא אחראיים, אינם חוסכים ואף מתחילים לצבור חובות — אלה יקשו עליהם בעתיד לנהל משק בית מאוזן ומאושר, להשיג יעדים כלכליים, כמו דירה ורמת חיים רצויה, ויגדילו את הסיכון לחרדות, דיכאון וגירושים. חלק מהטעויות הפיננסיות שמבצעים צעירים, כמו עבודה ללא תנאים סוציאליים וצבירה לא מיטבית לפנסיה, אי־אפשר לתקן.

חוסר ידע פיננסי מוביל גם להגדלת פערים ואי־שוויון בין אלה שיודעים כיצד להגיע לרווחה כלכלית לבין אלה שאינם יודעים זאת. עוני מועבר מדור לדור והמוביליות החברתית נפגעת. מי שייקלע למצוקה כלכלית יהיה לנטל על רשויות הרווחה ועל מערכת המשפט, והמצוקה הנפשית שתתלווה לחובות הכספיים תתבטא בעלייה בצריכת שירותי בריאות, בירידה בפריון העבודה, ובצמצום היצירתיות והיזמות.

מה צריך לעשות? תחילה יש לשנות את התפישה שלפיה בוגרי מערכת החינוך יידעו כיצד להתנהל כלכלית. יש להעלות את המודעות בקרב מקבלי ההחלטות בכל המגזרים לצורך בחינוך פיננסי לצעירים ולחשיבותם של מקורות ידע מהימנים. נדרשת מעורבות רבה יותר של גופים ממלכתיים בהקניית ידע כלכלי־מעשי לצעירים, ובהם היחידה להכוונת חיילים משוחררים, מרכזי הצעירים של הרשויות המקומיות, המוסדות להשכלה גבוהה, קורסים של משרד העבודה והרווחה ומכוני ההכשרה המקצועית.

גם המגזר השלישי צריך להשקיע משאבים, לא רק בבני נוער ובמי שכבר נקלע למצוקה, אלא גם בבני ה–20 שעדיין לא הסתבכו בחובות כבדים. שהרי כל שקל שיושקע במניעת חובות, יחסוך שקלים רבים שמושקעים כיום בטיפול במצוקה ובסגירת החובות, וגם ימנע את עוגמת הנפש, ואת הפגיעה בערך העצמי ובתחושת המסוגלות הנלוות לאותם חובות. צריך לכוון את הצעירים למקומות שבהם יוכלו להשיג את הידע המהימן והכלים הדרושים להם לניהול חיים מאוזנים ומאושרים.

הכותב הוא שותף־מייסד במיזם תבונ"ה — תכנון, בנייה, וניהול החיים כבוגרים — המקנה כלים מעשיים לצעירים בתחום הכלכלי ובתחומים נוספים

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ