"צעד שממשיך קו של החלטות לא ברורות": בשוק ההון מגיבים להחלטת הריבית

החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית במשק ללא שינוי עוררה שלל תגובות ופרשנויות בשוק המקומי ■ יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו: "חודשים ספורים עד שהריבית תופחת גם כאן"

ערן אזרן
נגיד בנק ישראל, אמיר ירו
נגיד בנק ישראל, אמיר ירוןצילום: אמיל סלמן
ערן אזרן

החלטת בנק ישראל היום (ב') להותיר את הריבית במשק ברמה של 0.25%, ללא שינוי, עוררה תגובות ופרשנויות שונות בשוק. רבים מהם העריכו כי למרות ההחלטה הנוכחית, לא יהיה מנוס מהורדת ריבית בקרוב.

צילום: יונתן בלום

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, העריך כי הגורמים המרכזיים שתרמו להחלטת בנק ישראל היו "שוק העבודה ההדוק, היציבות בפעילות הכלכלית וההפוגה שלקחו הבנקים המרכזיים בעולם בהפחתת הריבית" עם זאת, להערכת קליין, "הסיכוי להפחתת ריבית בחודשים הבאים, כמו גם רכישת מט"ח, עדיין משמעותי - במיוחד אם נחזור ונראה ייסוף מהיר של השקל".

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של אי.בי.אי, הוסיף: "ההחלטה הנוכחית ממשיכה קו של החלטות לא ברורות בחודשים האחרונים. קו זה התחיל ביולי, עם איתות על העלאת ריבית; והמשיך במסר של התערבות בשוק המט"ח ברמות יותר חלשות של השקל, שכמעט ולא קרתה. בשתי ההחלטות האחרונות שלחה הוועדה סיגנל 'יוני' מאוד, בפרט בהחלטה האחרונה, עם האיתות להפחתת ריבית כדרך להתמודדות עם המצב. זאת, למרות המוגבלות של כלי זה על רקע הריבית האפסית. הוועדה בחרה להותיר את הריבית ללא שינוי - למרות איתותים אלה".

לדברי גוזלן, "ההחלטה על הותרת הריבית ללא שינוי יכולה להיות מובנת רק אם הבנק יחל להתערב באופן אגרסיבי יותר בשוק המט"ח, שכן זה הכלי הרלוונטי ביותר שיש בידי הבנק, בהתחשב בריבית הנמוכה ממילא". גוזלן מוצא איתות המחזק את דבריו בדברי הוועדה המוניטרית: "הוועדה נוקטת, על פי הצורך, צעדים נוספים כדי להרחיב את המדיניות המוניטארית". ואולם, לפי גוזלן, "לא ברור אם התייחסות זו משמעותה חזרה למדיניות התערבות אגרסיבית יותר. אם כך הדבר - הוועדה קיבלה החלטה נכונה, אך רצוי שהיא תתוקשר באופן ברור יותר".

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, הוסיף ברוח דומה כי "קודם בנק ישראל לא הוריד ריבית כשהשוק לא ציפה להורדה, ובכך פיספס את אפקט ההפתעה. עכשיו הוא לא הוריד, למרות שבפעם הראשונה בשנים האחרונות הקונצנזוס בשוק דווקא ציפה להורדת הריבית. לא פלא שבנק ישראל נערך לתגובת השוק והתערב בשוק המט"ח מייד אחרי ההחלטה, לפי הדיווחים.

"ההחלטה התקבלה אף שגם מהודעת בנק ישראל ניתן להבין שהפעם היו יותר סיבות שתומכות בהורדת הריבית מאשר בפעם הקודמת. ניתן להעריך בזהירות ששוב נראה בפרוטוקול ישיבת הריבית בעוד שבועיים שההחלטה היום התקבלה תוך חילוקי דעות בוועדה המוניטארית". זבז'ינסקי הוסיף: "אנו מעריכים שבסיכוי די גבוה בנק ישראל יוריד ריבית בחודשים הקרובים".

יונתן כץ
יונתן כץצילום: מוטי מילרוד

יונתן כץ מלידר שוקי הון העריך כי "ייתכן מאוד שבנק ישראל מעדיף לחכות להחלטת הריבית הבאה (ב-13.1.20) עם מסיבה העיתונאים כדי להוריד את הריבית, ואולי גם לחכות להתבהרות המצב הפוליטי. בכל מקרה, אנחנו סבורים שצפויה הורדת ריבית בתחילת 2020. בנוסף, בנק ישראל צפוי להגביר את רכישות המט"ח בתקופה הקרובה".

יוסי פריימן
יוסי פריימןצילום: ללא קרדיט

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו, אמר: "נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ממשיך זה שנה להשאיר את הריבית באותה רמה, אך מרבית האנליסטים מסכימים שבסביבת אינפלציה יורדת ובעולם של ביקושים חלשים - מדובר בעניין של חודשים ספורים, לכל היותר, עד שהריבית תופחת גם כאן. בנק ישראל פועל לשמירה על יציבות מחירים במשק ותומך בצמיחה, ולשם כך ארגז הכלים המוניטרי שברשותו מכיל מספר אפשרויות ובהן התערבות ישירה בהיצע הכסף או שינוי שער הריבית".

לדברי פריימן, "השליטה על היצע הכסף בשקלים ובמטבע זר מופעלת באופן מוגבל. על רקע אינפלציה שנתית של כ-0.5% בישראל (ב-12 החודשים האחרונים המדד עלה ב-0.4% בלבד), הריבית כיום הינה היא למעשה ריבית ריאלית שלילית. באירופה, הבנק המרכזי קובע ריבית שלילית של 0.5% בעוד האינפלציה מסתכמת ב-0.7%, ואין בה כדי לאושש את הכלכלה ולהזניקה. בארה"ב הריבית היא 1.5%-1.75% והאינפלציה כ-1.7%. גם שם קורא הנשיא, דונלד טראמפ, להוזלה אגרסיבית של הריבית, במטרה לעודד פעילות כלכלית ולשמור על תנאי הסחר של התעשיה והמשק בארה"ב".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ