טוגדר, פאנקסיה ובזלת הגישו למשרד הבריאות בקשה לייבוא קנאביס לישראל

כדי להצליח להכניס את הסחורה לישראל, על החברה לעמוד בשני כללים: תקן הגידול GAP במדינת הייצור ובדיקות המעבדה בישראל

שלי אפלברג
שלי אפלברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קנאביס
גידולי קנאביס רפואיצילום: בלומברג

האם חברת הקנאביס הרפואי טוגדר תצליח לקבל את אישור משרד הבריאות לייבא את הגידולים שלה מאוגנדה? זאת לפחות התוכנית של החברה, שייתכן כי הפנימה שבתקופה הקרובה לא תצליח למכור לגרמניה את החומר שגידלה באוגנדה, לפחות עד שתקבל אישור רלוונטי להכנסת הסחורה מהרגולטור הגרמני.

טוגדר, המנוהלת על ידי ניסים ברכה, הסבירה למשקיעים בישראל כי היא מתכננת קטיף מסחרי ראשון של 5,000 שתילי קנאביס רפואי בחווה באוגנדה, השרועה על 30 דונם. עוד הבהירה החברה כי על אף כוונתה, היא מודעת לכך שהדין בישראל לא מאפשר ייבוא של קנאביס רפואי לצורך מכירה מסחרית למטופלים.

מניית טוגדר

טוגדר אינה חברת הקנאביס הרפואי היחידה שמעוניינת להכניס סחורה מחו"ל לישראל. ל-TheMarker נודע כי שלוש בקשות נוספות לייבוא מונחות על שולחן משרד הבריאות וממתינות לאישור: חברת פאנקסיה, שלה מפעל בלוד; חברת בזלת, שמחזיקה במפעל השני הכי גדול בישראל; וקבוצת משקיעים פרטיים בהובלת עו"ד שגיא בנאו, שהגישו בקשה לאשר לייבא סחורה לישראל.

העובדה שיש כיום מחסור ניכר לספק את צרכיהם של 60 אלף המטופלים בישראל, והרפורמה החדשה שהובילה את החולים לשלם פי שלושה על מוצרי הקנאביס, הובילו את משרד הבריאות למסקנה כי יש לפתוח את שערי ייבוא הקנאביס לישראל.

כדי להצליח להכניס סחורה לישראל, על החברה המייבאת לעמוד בשני כללים עיקרים: תקן הגידול GAP במדינת הייצור ובדיקות המעבדה בישראל. כדי לוודא שהצמח גודל בתנאים נאותים של מים ואוויר, המעבדה תבדוק האם קיימים חומרי הדברה בצמח, אם הוא מכיל מתכות כבדות או רעלנים, ואיזה חיידקים מיקרוביולוגיים מצויים בו, אם בכלל. בדיקה זאת מאפשרת למשרד הבריאות לוודא את איכות המים שהזינו את הצמח - סוגיה שעשויה להטריד לא מעט חולים שיחששו שהמים באוגנדה עשויים לסכן את בריאותם.

בפועל, נראה שלטוגדר יהיה הרבה יותר קשה לשכנע את משרד הבריאות שהם עומדים בתנאי התקינה הישראלית או האירופית, שקובעות את תנאי הגידול הנאותים של הצמח המיועד לשימוש רפואי. המאמץ שיידרש ממנה כדי לייבא את הקנאביס מאוגנדה לישראל יהיה גדול הרבה יותר מזה של חברות שינסו לייבא חומר שגודל באירופה, תחת כללי האיחוד האירופי.

לאוגנדה אין הסכם הכרה הדדית עם ישראל, כך שמשרד הבריאות ומשרד החקלאות יצטרכו להשתכנע שטוגדר גידלה את הסחורה בתנאים הנאותים. בדיקה כזאת תדרוש מגורם ממשרד הבריאות או גוף אחר בסמכותו לנסוע לאוגנדה, ולבדוק את הסחורה טרם הבאתה לישראל.

ניר סוסינסקי, מבעלי השליטה, בטוגדר: "יש שתי אפשרויות שדרכן החומר יוצא מאוגנדה. האחת יוצא במודל של החוות הישראליות באריזות של חצי קילו למפעל מאושר GMP, נארז ב-10 גרם ומגיע לצרכן הסופי. בעצם בפועל מהחווה באוגנדה התפרחות יעברו למפעל בישראל ויעבירו לצרכן. אופציה שניה היא שמשרד הבריאות יאפשר להכניס בתקנים מקומיים ויש חותמת של GMP ממשרד הבריאות האוגנדי אני יכול להכניס את זה לארץ.

"קונטרול יוניון העולמית שעובדת גם עם סקאל בישראל, הגיעה לאוגנדה , והסמיכה את חוות הגידול ל-GACP. דיווחנו על כך בעבר. בשביל להכניס את החומר לארץ אנחנו נציג את התעודות הרלוונטיות ואת בדיקות המעבדה ואז אפשר לייבא. המעבדות צריכות להיות מאושרות בתקן בינלאומי. אם משרד הבריאות יבקש לעשות בדיקה נוספת בארץ אין שום בעיה. התקן האירופאי שאנו עובדים לפיו באוגנדה בודק את המים האוויר התוצרת לפני ואחרי הפרחה. יש לנו תעודות על כל חלק מהתהליך".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker