פרמיית הסיכון של ישראל לא מתרגשת מההסלמה הביטחונית

מחיר חוזי הביטוח מפני חדלות פירעון של האג"ח הממשלתיות הישראליות (CDS) הוא 55.1 נקודות בסיס, והרמה הנמוכה ביותר בעשור האחרון היתה 54.9 נקודות בסיס ■ המשמעות היא שהשוק משקף אמון גבוה בכלכלה הישראלית

אסא ששון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רקטות נורות מרצועת עזה לכיוון ישראל
רקטות נורות מרצועת עזה לכיוון ישראלצילום: Hatem Moussa/אי־פי
אסא ששון

המתיחות הביטחונית בדרום מעלה חשש בקרב המשקיעים, מכיוון שהם מקבלים בזמן אמת תזכורת לסיכון החבוי בישראל, מעבר לסיכון העסקי. אחד האמצעים להתגונן בפני סיכון זה הם חוזי ה-CDS.

נגזרי CDS הם חוזי ביטוח מפני חדלות פירעון האג"ח של מדינות. אם המשקיע רכש אג"ח ממשלתיות, ולאחר מכן הממשלה שהנפיקה את האג"ח פשטה רגל - השקעתו מוגנת. אחד היתרונות של ה-CDS הוא הסחירות. חוזי הביטוח נסחרים בין גופים פיננסיים, וערכם נקבע בהתאם להסתברות שהמנפיק ייקלע למצב של חדלות פירעון. כשההסתברות לכך עולה - מחיר החוזה עולה, ולהפך. לפי המחיר המשתנה ניתן לעמוד על פרמיית הסיכון של המדינה.

מבדיקה של השוק הזה עולה כי מחיר חוזי הביטוח מפני חדלות פירעון של האג"ח הממשלתיות הישראליות הוא 55.1 נקודות בסיס, והרמה הנמוכה ביותר בעשור האחרון היתה 54.9 נקודות בסיס. כלומר, שוק הביטוח לאג"ח הממשלתיות משקף אמון גבוה בכלכלה הישראלית - למרות ההתפתחות הביטחונית.

"ה-CDS נותן פרמיה לחדלות הפירעון של הממשלה, ולכן מה שחשוב זה המצב הפיסקלי של המשק ופחות איומים חיצוניים, כמו החיזבאללה", הסביר בעבר הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות, אורי גרינפלד.

שוק ה-CDS החל לפעול לפני 20 שנה, וצבר מאז פופולריות רבה. בדומה לשוקי האופציות והחוזים העתידיים (שערכם נגזר מניירות ערך אחרים), רבים מהסוחרים בשוק ה-CDS אינם עושים זאת למטרות ביטוח, אלא למטרת ספקולציה. רכישת CDS היא מבחינתם הימור על פשיטת רגל של גוף או של מדינה.

שוק ה-CDS אינו מתנהל באמצעות בורסה, אלא באמצעות מסחר ישיר בין המנפיקים (בנקים וחברות ביטוח גדולות) לרוכשי ה-CDS - בעיקר גופי השקעה, קרנות גידור, חברות ביטוח ובנקים שמהמרים נגד המבטחים. בתקופות שבהן ישראל היתה בעימותים צבאיים עלה מחירם של חוזי ה-CDS על האג"ח של ממשלת ישראל. העלייה נבעה בעיקר מהעצבנות של סוחרים.

בתקופת המשבר הפיננסי של 2008 ניצב שוק ה-CDS במוקד, מכיוון שחברות ביטוח רבות שמכרו חוזים כאלה נאלצו לפתע לשלם בשל קריסתם של מנפיקים רבים. אחד הגופים שהסתבכו הוא חברת הביטוח האמריקאית AIG, שביטחה חלק מהחובות של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, שקרס. ב-2011 עלה שוק ה-CDS פעם נוספת לכותרות, בעקבות כניסתה של יוון למצב של חדלות פירעון. בשל כך ספגו חברות הביטוח הפסדים.

כדי שחוזי CDS ימומשו נדרשת החלטה של ארגון ISDA - International Swaps and Derivatives Association. תפקידו של ארגון זה הוא לקבוע אם מנפיק אכן נקלע לחדלות פירעון שמחייבת הפעלה של חוזה הביטוח. בארגון חברים יותר מ-800 מוסדות פיננסיים, והוא הוקם כדי לשמור על עלויות אחידות בשוק ה-CDS ולהסדיר את המסחר בו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker