יוחננוף תנסה לגייס 400 מיליון שקל לפי שווי שאפתני של 1.8 מיליארד שקל - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יוחננוף תנסה לגייס 400 מיליון שקל לפי שווי שאפתני של 1.8 מיליארד שקל

רשת הקמעונות של משפחת יוחננוף, שמתרחקת ממרכזי הערים, סירבה עד עתה להיות מעורבת במכירות מזון באינטרנט ■ הרשת מציגה לפני הנפקתה צמיחה חריגה של 11.6% בחנויות הוותיקות, שבאה על חשבון שחיקה חריגה ברווחיות הגולמית

7תגובות
איתן יוחננוף, מנכ"ל יוחננוף
אילן אסייג

אחת ההנפקות הגדולות של 2019 יצאה לדרך, כשחברת הקמעונות יוחננוף פירסמה טיוטת תשקיף. על פי הערכות, יוחננוף תנסה לגייס 350–450 מיליון שקל, כתלות בשווי חברה של 1.6–2.0 מיליארד שקל לפני הגיוס.

ההנפקה, שאותה תוביל אוריון חיתום, מכוונת כנראה לרף מחירים שאפתני. שכן גם הרף התחתון של טווח השווי — 1.6 מיליארד שקל — משקף מכפיל שווי פעילות (שווי מניות בתוספת חוב פיננסי נטו) לרווח תפעולי תזרימי (Ev/EBITDA) של 8.7. חברת רמי לוי, למשל, נסחרת לפי מכפיל Ev/EBITDA של 6.4.

יוחננוף הוקמה ב–1988, והיא מפעילה 26 חנויות בשטח מכירה נטו כולל של 63 אלף מ"ר. החברה צופה שתפתח חנות נוספת במושב מבקיעים במחצית הראשונה של 2020. אם תושלם ההנפקה, תצטרף יוחננוף לחמש קמעוניות אחרות, שנסחרות בבורסה: שופרסל, רמי לוי, ויקטורי, טיב טעם ופרשמרקט.

יוחננוף מציינת שהאסטרטגיה העסקית שלה היא להרחיב את מחזור הפעילות ולשפר את הרווחיות, באמצעות פתיחה של חנויות חדשות ורכישת חנויות מחברות אחרות; לשפר את חוויית הלקוח באמצעות הטמעת טכנולוגיות, כמו קופות בשירות עצמי ומכירת אוכל מוכן; ולהגדיל את מספר המשתמשים באפליקציה.

יוחננוף אינה מפעילה, לפי שעה, שירות קנייה מקוונת, משום שלהערכתה אינו כדאי כלכלית עבורה, וגם מפני שאינו נדרש בשל כך שטרם מיצתה את פוטנציאל הגידול במכירותיה באמצעות החנויות הפיזיות.

סופרמרקרט יוחננוף
אילן אסייג

יוחננוף, שסובלת מפרישה גיאוגרפית לקויה, מתכננת להגדיל את נוכחותה הדלה או הבלתי מספקת בצפון הארץ ובגוש דן. עם זאת, החברה אינה מתכננת לפתוח חנויות במרכזי הערים, כפי שעשו, למשל, ויקטורי ורמי לוי, משום שאסטרטגיית הצמיחה הנוכחית שלה מבוססת על מכירה במחירי דיסקאונט ובהיקפי קנייה גדולים.

בניגוד לרמי לוי, שנשען על ניסיון עקבי להיות הקמעונאי הזול ביותר, יוחננוף מתאימה את החנויות לקהל היעד, למשל, צרכני מחיר, צרכני חוויה וצרכני מגוון — ורואה במדיניות זו את אחד מגורמי ההצלחה החשובים שלה.

יוחננוף צמחה במהירות בשנים האחרונות כתוצאה מרכישת שבע חנויות מרשת מגה כשעמדה על סף סוף דרכה הכלכלית ב–2015. רכישה זו תרמה משמעותית לגידול בהכנסותיה וברווחיה של החברה. צמיחתה של יוחננוף הסתייעה גם בפתיחה מואצת של חנויות חדשות: שבע חנויות חדשות ב–2017 ושלוש חנויות חדשות ב–2018.

יוחננוף הציגה צמיחה של 26.5% בהכנסותיה במחצית הראשונה של 2019 בהשוואה לתקופה המקבילה ב–2018 — בשל פתיחת שלוש חנויות ב–2018, שהיתה להן תרומה חלקית בלבד במחצית הראשונה של 2018; פתיחת חנות נוספת ב–2019; וגידול חריג של 11.6% במכירות של חנויות זהות (חנויות שפעלו במתכונת מלאה הן במחצית הראשונה של 2019 הן במחצית הראשונה של 2018). הצמיחה החריגה הזו בחנויות זהות הושגה, בין היתר, באמצעות שחיקת הרווחיות הגולמית, שירדה ל–23.7% במחצית הראשונה של 2019, לעומת 25.0% מהמחזור בתקופה המקבילה.

השחיקה ברווחיות הגולמית בולטת לרעה בהשוואה לשיפור ברווחיות הגולמית שהציגו כל רשתות הקמעונות הציבוריות הגדולות במחצית הראשונה של 2019, לנוכח התמתנות התחרות במשק וזחילת מחירי המזון כלפי מעלה. החברה מסבירה את השחיקה ברווחיות הגולמית בהנחות שקיבלה מספקיה ב–2018 — בגין פתיחת חנויות חדשות, וכן בשל קו הפעולה שבו נקטה לנוכח התחרות החזקה שבה נתקלה.

הצמיחה במכירות של החנויות הזהות בולטת על רקע נתונים מתונים בהרבה אצל שתיים מהמתחרות העיקריות — שופרסל ורמי לוי — שהציגו צמיחה של 0.6% ו–2.5% בהתאמה במכירות של חנויות זהות במחצית הראשונה של 2019 בהשוואה לתקופה המקבילה.

מעניין יהיה לראות אם יוחננוף תצליח לשמור על הצמיחה המהירה במכירות של חנויות זהות גם לאחר ההנפקה. יוחננוף הציגה רווחיות תפעולית גבוהה של 6.2% מהמחזור במחצית הראשונה של 2019 (לעומת רווחיות תפעולית של 3.3% ברמי לוי) ורווחיות תפעולית של 5.0% בניכוי השפעת התקן החשבונאי IFRS 16. נראה שהאסטרטגיה של החברה להעדיף רכישת נכסים על פני שכירות, תסייע לה להציג רווחיות משופרת בשנים הקרובות — בהתחשב בהשפעה השלילית שהיתה ליישום תקן IFRS 16 על רווחיותן של קמעוניות המזון.

כמו רשתות אחרות שהחלו את דרכן כחברות משפחתיות, למשל רמי לוי, גם ביוחננוף מועסקים רבים מבני המשפחה. הרשת העסיקה, בין השאר, חמישה בעלי עניין: מרדכי יוחננוף, היו"ר ובעל 38% ממניותיה של החברה; איתן יוחננוף, המנכ"ל ובעל 24% מהחברה; גיורא יוחננוף, מנהל סחר ורכש ירקות; חלי יוחננוף, בעלת 19% מהחברה ויועצת בכירה ליו"ר; ושרית יוחננוף, המשנה למנכ"ל ובעלת 19% מהחברה. עלות השכר ששולמה לחמשת בעלי העניין הסתכמה ב–8.5 מיליון שקל ב–2018 וב–5.5 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2019. גיורא יוחננוף וחלי יוחננוף התפטרו מתפקידם בסוף יוני 2019.

לא בטוח ששוק ההון יתלהב לאורך זמן ממצב שבו בעל השליטה בן ה–78 משמש גם יו"ר חברת קמעונות שפועלת בשוק תחרותי, בשכר של 200 אלף שקל בחודש — גם אם החברה מעריכה שניסיונו בן עשרות השנים בשוק הקמעונות הופך אותו לאיש מפתח.

יוחננוף לא הסבירה מדוע החברה הבת מ.ג.ל מכרה תמורת 1.2 מיליון שקל למנכ"ל ואחד מבעלי השליטה, איתן יוחננוף, אופציה לרכישת קרקע בתל אביב בתוספת מימוש של 47.5 מיליון שקל, והסתפקה בכך שהאופציה נמכרה במחיר זהה למחיר הרכישה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#