מתנת חג ליוצאים לחו"ל: השקל שוב שובר שיאים - היורו בשפל של שנתיים וחצי - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מתנת חג ליוצאים לחו"ל: השקל שוב שובר שיאים - היורו בשפל של שנתיים וחצי

השקל מתחזק מול סל המטבעות, שכולל את שותפות הסחר המרכזיות של ישראל - וזינק מתחילת השנה בשיעור יוצא דופן של 8.5% ■ היורו נפל 10% מתחילת 2019, והליש"ט נפלה בכ-9.4% ■ התחזקות השקל נובעת מהרחבת פערי המדיניות המוניטרית בין ישראל לעולם

10תגובות
שקלים
Bloomberg

ערב חגי תשרי, רבבות ישראלים יוצאים ליעדים שונים ברחבי העולם - והשקל שוב ממשיך להפגין עוצמה יוצאת דופן. המטבע הישראלי ממשיך להתחזק גם הבוקר (חמישי), ושובר שיא מול סל המטבעות (השער הנומינלי האפקטיבי), הכולל את שותפות הסחר המרכזיות של ישראל. מתחילת השנה התחזק השקל בכ-8.5% מול סל המטבעות – ייסוף חד.

היורו מאבד הבוקר 0.2% ונסחר לפי 3.84 שקלים – שפל של שנתיים וחצי. מתחילת 2019 צנח המטבע ב-10.3%. הדולר עולה הבוקר ב-0.3% ונסחר לפי 3.52 שקלים. מתחילת השנה צנח המטבע ב-6.6%. הליש"ט נסחרת ביציבות לפי שער של 4.33 שקלים. מתחילת השנה צנחה הליש"ט ב-9.4%.

התחזקות השקל היא בשורה ליוצאים לחו"ל, שעלות החופשה שלהם תתכווץ בשיעורים ניכרים. ההתחזקות טובה גם ליבואנים, שיכולים לרכוש יותר סחורות עבור אותה כמות שקלים ולהוזיל את המוצרים המיובאים לארץ. ההתחזקות טובה גם לישראלים שמבצעים קניות באמצעות אתרי אינטרנט בחו"ל – כמו אסוס, אמזון, eBay, עלי אקספרס וכו'. מנגד, ההתחזקות רעה ליצואנים, שיקבלו פחות שקלים על כל דולר שהם מוכרים בחו"ל.

התחזקות השקל בימים האחרונים נובעת מהעמקת המדיניות המוניטארית המרחיבה בשווקים הפיננסיים בהשוואה לזו שמנהיג בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון. התרחבות הפער עשויה לדחוף משקיעים בעולם להעדיף את השקל על פני מטבעות אחרים.

התחזקות השקל הושפעה בחודשים האחרונים גם מהכוונה של חברת המדדים FTSE להכניס את ישראל למדד האג"ח העולמי (WGBI). הכללת ישראל במדד צפויה לייצר ביקושים של 4-5 מיליארד דולרים לאג"ח של ממשלת ישראל.

סיבה נוספת להתחזקות השקל היא מכירת מט"ח על ידי גופים מוסדיים בקצב גבוה - 5.1 מיליארד דולר מתחילת השנה. במקביל, המוסדיים ממשיכים להקטין את החשיפה למט"ח נטו (כלומר, בשקלול פעולות גידור) - כנראה על רקע הערכה כי התחזקות השקל תימשך. 

התחזקות השקל ארוכת הטווח מיוחסת גם להמשך ה"אקזיטים" ולהשקעות הנרחבות בענף ההיי-טק הישראלי, שתורמים לעודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים (יותר זרמי מט"ח שנכנסים לתוך המשק, מאשר כסף יוצא). זאת, לצד נתוני המקרו החיוביים של המשק, שכוללים צמיחה בקצב של כ-3.2%-3.4% בשנה, אבטלה בשפל של פחות מ-4%, יחס חוב־תוצר נמוך של 61% ושיפור מתמשך בדירוג האשראי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#