אקסלנס: "ריבית בנק ישראל תרד בראשונה מתחת לאפס בעוד שנה" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אקסלנס: "ריבית בנק ישראל תרד בראשונה מתחת לאפס בעוד שנה"

אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של אקסלנס, צופה שהריבית תרד לרמה שלילית של 0.4% בעקבות שתי הפחתות - ותצטרף לסביבת ריבית שהולכת ויורדת בעולם ■ לדבריו, "במקום לדבר על הריבית, בנק ישראל מדבר על מט"ח, אבל זה לא מועיל - ואפילו מזיק"

14תגובות
אמיר כהנוביץ
עודד קרני

האם הריבית של בנק ישראל בדרך להיות שלילית? לפי אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של אקסלנס, התשובה היא חיובית. לדבריו, בעוד כשנה ריבית בנק ישראל תהיה מינוס 0.4%. "בנק ישראל מפרסם טבלה של תחזית הריבית לפי שוק ההון, והשוק צופה כי תהיה הפחתת ריבית אחת לפחות. להערכתנו, אם תהיה הפחתת ריבית אחת, תבוא לפחות עוד אחת בעקבותיה - והדבר יוביל לריבית שלילית", אומר כהנוביץ.

אם התחזית הזאת אכן תתממש, תהיה זו הפעם הראשונה שריבית בנק ישראל תהיה שלילית. עם זאת, ריבית שלילית כבר קיימת כיום בשוק איגרות החוב הממשלתיות.

כהנוביץ מודע לרגישות השיח על הריבית: "מאז שנגיד בנק ישראל אמר שהוא לא יעלה את הריבית, בנק ישראל לא מדבר על הנושא. במקום זה, מתמקד הבנק בדיבורים על שוק המט"ח. אבל זה לא יעיל, לא מועיל ואפילו מזיק. בלי התערבות בשוק המט"ח השקל ימשיך להתחזק, ולבנק ישראל לא תהיה ברירה - הוא ייאלץ להפחית את הריבית".

ישראל לא נמצאת לבד בסביבת ריבית שהולכת ויורדת, זהו המצב גם באירופה ובארה"ב. כהנוביץ מסביר כי "ריבית היא מחיר הכסף בין ההווה לעתיד, ומכיוון שיש עלייה בתוחלת החיים וגידול בהיקף האוכלוסייה המבוגרת, יחד עם ירידה בילודה - הדבר מביא לכך שהחיסכון הפנסיוני גדל ומחיר הכסף יורד".

מהו הצידוק הכלכלי לכך שמחיר הכסף נהפך להיות שלילי?

"האוכלוסייה הצעירה מאופיינת בחיסכון שלילי. לצעירים יש הלוואות שהם נוטלים עבור לימודים, משכנתא וכדומה. לעומתם, המבוגרים כבר גמרו לשלם את המשכנתא והם חוסכים לפנסיה. ב-2015, סך החיסכון העולמי לפנסיה היה 70 טריליון דולר, ב-2050 הוא עתיד להגיע ל-400 טריליון דולר - לא מעט בזכות הסינים וההודים, שמתחילים לחסוך לפנסיה. כשיש חיסכון רב יותר, מחיר הכסף נהפך להיות שלילי.

בנק ישראל
אמיל סלמן

"בנוסף, חברות לוות כיום פחות כסף, מכיוון שכדי להקים חברה צריך פחות הון מבעבר, גם בזכות התפתחות הטכנולוגיה, והדבר מקטין את הזדמנויות ההשקעה. במקביל, בכל שנה ממשיך לזרום כסף לחיסכון הפנסיוני, שמחפש אפיקי השקעה. התוצאה היא שאם בעבר ציפינו לתשואות דו־ספרתיות גבוהות משוק המניות (10%) - הרי שכיום אנחנו מצפים לתשואות של 5%–6%".

שוק ההון מפעיל לחץ על הבנק המרכזי באירופה (ECB) כדי שיפחית את הריבית: "אם הבנק האירופי המרכזי יודיע על הפחתה אחת של הריבית וישיק תוכנית רכישת ני"ע קטנה מ-40 מיליארד יורו, השוק יתאכזב - שכן הוא מגלם בסבירות של 100% ש-ECB יפחית ריבית השבוע, ובסבירות של 45.9% הפחתה כפולה (20 נקודות בסיס). מה שנראה כעת ברור ומתבקש, היה מגולם במאי בסבירות נמוכה. לכן, להערכתנו, הסיכוי להפחתה כפולה הוא גבוה יותר. לא סביר שיו"ר הבנק האירופי, מריו דראגי, ירצה כעת לאכזב את השוק".

פוטנציאל הצמיחה במשק נמוך

לפני כשבועיים פורסמו נתוני התעסוקה בישראל, והצביעו על כך שמספר המועסקים לא גדל. כהנוביץ מסביר כי "המשמעות היא שפוטנציאל הצמיחה של ישראל יהיה מתחת ל-3%. נתוני הלמ"ס על מספר משרות השכיר הציגו תמונה דומה, עם שינוי שנתי של 1.4%. השינוי נשען ברובו על העלייה ברבעון הרביעי של 2018. כששיעור האבטלה מגיע לתחתית (אבטלה חיכוכית), הצמיחה נשענת בעיקר על גידול האוכלוסייה (ולא על חזרת מובטלים לעבודה). ואולם נראה כי לנוכח הנתונים האחרונים, יהיה קשה לצפות אפילו לגידול של מספר העובדים בקצב גידול האוכלוסייה, שהוא 1.7%–1.8% בשנה. כלומר, אם נשאר בקצב גידול מועסקים של 1.1%, יהיה קשה לראות את הצמיחה במשק עולה בשנים הקרובות בפוטנציאל של יותר 3%, בלי להביא בחשבון השפעות חד־פעמיות של יצוא נפט מלווייתן".

כהנוביץ אומר כי "החברות בארה"ב מדווחות על המצב הכלכלי הגרוע ביותר מאז המשבר הכלכלי ב-2008. אינדיקציה לכך היא הצמיחה ברבעון השלישי, שירדה מתחת ל-1.5%.

"בתקופה האחרונה קיבלנו שורה של אינדיקטורים שלפיהם החולשה הבולטת מענפי התעשייה והסחר העולמי מתפשטת לענפים נוספים בכלכלה. האינדיקטורים הבולטים הם: נפילה חריגה בסקר אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן, לרמה של 92.1 נקודות - השנייה הנמוכה ביותר מאז 2016.

"גם סקר מנהלי הרכש במגזר השירותים של Markit ירד באוגוסט ל-50.7 נקודות, כשהצפי היה ל-52.9 נקודות (מדד של יותר מ-50 נקודות מצביע על התרחבות של הפעילות הכלכלי; א"ש). מצד שני, סקר מקביל של ISM מתאר עדיין התרחבות יציבה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#