נפרדת מאייזנברג: משפחת גזונדהייט מכרה 26.5% מערד ב-510 מיליון שקל

ההפצה שאותה הובילה דיסקונט קפיטל חיתום בוצעה בהנחה של כ-15% לעומת מחיר חברת ההחזקות ערד בבורסה - וצפויה להכניס את מניית ערד למדד ת"א 125 ■ ההפצה סוגרת את סכסוך בעלי המניות שפרץ בין שלמה אייזנברג לשותפיו לחברה

מיכאל רוכוורגר
שלמה איזנברג, בעל השליטה במלם תים
שלמה איזנברג, בעל השליטה במלם תיםצילום: תומר אפלבאום
מיכאל רוכוורגר

שלמה אייזנברג ביסס בסוף שבוע האחרון את מעמדו כבעל השליטה היחיד ובעל המניות הגדול והבולט בחברת ההחזקות ערד השקעות . זאת, לאחר ששושנה גזונדהייט (92) שהייתה בעלת מניות השניה בגודל בערד (כ-34.6%) מכרה במהלך יום רביעי האחרון כ-26.5% ממניות ערד וירדה להחזקה של כ-8.08% - מניות שגם הן יימכרו בהמשך. 

את המניות מכרה גזונטהייט תמורת 250 שקל למניה ובתמורה כוללת של כ-510 מיליון שקל. את גזונדהייט המתגוררת באירופה, ייצג בעסקה זו עוה"ד אליעזר יקירביץ', והיא לוותה בדרמות לא קטנות מאחורי הקלעים.

כך בתחילה, סיכמה גזונדהייט כי את הפצת המניות תבצע לאומי פרטנרס חתמים שבבעלות בנק לאומי, כשהיא דרשה פרמיה של כ-15% על מחיר מניית ערד בבורסה בהתאם למחירים של לפני כחודש. אלא שמציאת קונים במחיר גבוה כזה עבור מניות של חברת החזקות לא היתה משימה פשוטה. בהמשך התהליך נכנסה לתמונה גם פועלים אי.בי.אי חיתום שניסתה להרים את העסקה. הוצאת העסקה לפועל התעכבה בשל מחלוקת של משפחת גזונדהייט לגבי גובהה  החוב שלה לבנק הבינלאומי שהחזיק בשעבוד על מניות ערד. 

במהלך אוגוסט מניית ערד רשמה עליות ולקראת ביצועה של העסקה סוכם כי לאומי פרטנרס תהיה זו שתוביל אותה. זאת, בזמן שנכון ליום שלישי האחרון בערב היו טפסים חתומים של גופים מוסדיים - בהם אלטשולר שחם, כלל, מנורה, מגדל, פסגות, ילין לפידות ועוד, קרנות גידור ומשקיעים נוספים - במחיר של 250 שקל למניה ובהיקף של כ-1.6 מיליארד שקל.

אלא שגזונדהייט בחרה לבצע עסקה אחרת ולצאת למכרז כשהיא שכרה את שירותיה של דיסקונט קפיטל חיתום - שהיתה בסופו של דבר מי שביצעה את מכירת המניות, שנרכשו על ידי גופים מוסדיים ושחקני נוסטרו (השקעות עצמיות). המניות נמכרו במחיר הנמוך בכ-15% לעומת מחיר מניית ערד ביום שלישי האחרון בערב, וכעת ערד נסחרת לפי מחיר של 266.5 שקל למניה - מחיר המגלם לה שווי שוק של כ-2.05 מיליארד שקל.

ערד השקעות נרכשה בידי אייזנברג ומשפחות גזונדהייט ושפיצר ב-1988, אז גם נחתם הסכם שליטה ביניהם. המשפחות מנהלות ביניהן סכסוך עסקי רב שנים. זאת, בזמן שאייזנברג המחזיק ב-37.25% מערד - הוא הדמות הבולטת בקבוצה ומי שמנהל את עסקיה בפועל. משפחת גזונדהייט האשימה את אייזנברג בכך שהוא מנהל את החברה באופן המקפח את בעלי המניות של המיעוט, לא מחלק דיווידנדים במהלך השנים ומושך לעצמו שכר שנתי של כ-3 מיליון שקל.

עוד נטען בכתב תביעה שהתגלגל עד לפתחו של בית המשפט העליון שפעולותיו של אייזבנרג הובילו לדילול שליטתה של גזונטהייט בערד, כשהוא מכוון את פעולות הדירקטוריום ונושאי המשרה בחברה לטובתו האישית.

ואולם הטענות האלה באות בסתירה לכך שבעשר השנים האחרונות מניית ערד השקעות קפצה ביותר מפי תשעה והניבה למשקיעיה - בהם משפחת גזונדהייט - תשואה מותאמת דיווידנד של כ-820%. הקפיצה במניית ערד התרחשה בעיקר בשל עליית ערך משמעותית בביצועים העסקיים ובמניות של שתי החברות העיקריות של ערד - חברת הנדל"ן ישרס הנסחרת בבורסה לפי שווי שוק של 3.4 מיליארד שקל; וחברת המערכות מידע מלם תים, ששוויה בבורסה כ-1.24 מיליארד שקל. 

הקפיצה במניות ערד והחברות הבנות שלה הפכו את אייזנברג לאיש עשיר מאוד, עם החזקה נוכחית במניות שלוש החברות האלה בשווי שוק של כ-1.3 מיליארד שקל (לא כולל שכר ודיווידנדים שקיבל). בעקבות ההפצה מסתיים הסכסוך רב השנים בין אייזנברג למשפחת גזונדהייט, ומניית ערד - שהחזקות הציבור בה גדלו משמעותית - תוכל להכנס בעדכון המדדים הקרוב למדד ת"א 125 .

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ