כאב הראש של חברות הביטוח הצית מחלוקת בין ברקת לגואטה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כאב הראש של חברות הביטוח הצית מחלוקת בין ברקת לגואטה

רשות ני"ע שיגרה למנהלי חברות הביטוח מכתב שבו הם נדרשים לפרט כיצד הם נערכים ליישום תקן חשבונאי חדש, שמטלטל את התעשייה ■ ברשות שוק ההון חשבו שרשות ני"ע מתערבת בעבודתם וכתבו לחברות: "פנייה לרשות ני"ע תתבצע לאחר תיאום עמנו"

ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך
אמיל סלמן

מנהלי חברות ביטוח קיבלו ביום שני בערב מכתב תמים לכאורה מרשות ני"ע. במכתב התעניינה הרשות כיצד חברות הביטוח נערכות ליישום תקן חשבונאי בינלאומי בנושא חוזי ביטוח (IFRS 17).

מנהלי חברות ביטוח התבקשו לעדכן את רשות ני"ע לגבי אופן ההיערכות שלהם למעבר לתקן החדש, אבני הדרך שקבעה ההנהלה של כל חברה, אילו יועצים החברה שכרו כדי להטמיע את התקן, וכן מהי מעורבותם של רואי החשבון המבקרים בנושא, אילו שירותים הם מעניקים לחברה ומהו היקפם.

המכתב נוסח בלשון עדינה, אך למעשה הוא מסתיר דאגה עמוקה של רשות ני"ע בנוגע למוכנות חברות הביטוח הישראליות לשינוי חשבונאי דרמטי, שישפיע לא רק על אופן הצגת הדו"חות שלהן, אלא גם על אופן הניהול שלהן. זהו מהלך שחברות הביטוח הישראליות אינן ששות לבצע.

המכתב, שמתייחס ליועצי חברות הביטוח ולרואי החשבון המבקרים, חושף את החשש של רשות ני"ע להיווצרותם של ניגודי עניינים בין רואה החשבון המבקר לשירותי הייעוץ ליישום התקן. לכן, הרשות סבורה שיש להפריד בין משרד רואי החשבון המבקר של החברה לבין המשרד שיְיַעץ כיצד ליישם את התקן.

ואולם הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, משה ברקת, חש כי רשות ני"ע מתערבת בתחום שתחת אחריותו. ברקת, שמודע לעומק השינוי ומשמעותו לענף הביטוח, שלח אתמול לחברות הביטוח מכתב תגובה למכתב של רשות ני"ע.

התקן הנוכחי מול התקן החדש, באלפי שקלים

במכתבו דורש ברקת מחברות הביטוח כי כל חומר בנושא יועבר קודם כל לרשות שוק ההון — ורק לאחר תיאום עמה יוגשו המסמכים לרשות ני"ע: "נבקשכם להקפיד שפניות או בירורים בנושאי חשבונאות וביקורת יוגשו לרשות שוק ההון ויטופלו על ידה; הגשת פנייה לרשות ני"ע בנושאים אלה תהיה לאחר תיאום עם רשות שוק ההון.

"אם בעקבות דיון עם רשות ני"ע מתכוון התאגיד לנקוט שינוי בטיפול חשבונאי, אומדן וכדומה, עליו לתאם זאת גם עם רשות שוק ההון, לפני ביצוע השינוי בפועל; אם תאגיד מתכוון להטמיע במסגרת הדיווח העיתי שלו, לרבות במסגרת דו"ח כספי, דו"ח דירקטוריון או דו"ח תיאור עסקי התאגיד, התייחסות לדרישת גילוי כללית, רחבה או תקדימית, מתבקש התאגיד לתאם את העניין מראש גם עם רשות שוק ההון".

חברות הביטוח אמורות להיערך לעמידה בתקן זה לקראת סוף 2021, אולם על פי הערכות, ידחה מועד זה לקראת 2022. תקן זה מחייב את חברות הביטוח להיערך הן מבחינה מערכות המחשוב, הן מבחינה ניהולית והן מבחינת הבקרות הנדרשות מהם — כך שמשך הזמן שנותר להתארגנות עד למועד שבו יצטרכו החברות לעמוד בתקן אינו רב. בנוסף, עלות הטמעת התקן מוערכת בשוק בעשרות מיליוני שקלים — סכומים שחברות הביטוח לא ששות להוציא.

התקן החדש הוא למעשה פרויקט דגל של IFRS, מוסד בינלאומי לתקינה בחשבונאות, שנפרש על פני כמעט שני עשורים, ויאפשר סוף־סוף למשקיעים להעריך את הביצועים העסקיים של חברות הביטוח. ב–IFRS הבינו כי דו"חות חברות הביטוח במתכונת הישנה אינם משקפים את ליבת הפעילות שלהן — ולכן, החליטו לקבוע את תקן IFRS 17.

משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון
אוליבייה פיטוסי

שינוי הקונספציה של חלוקת הרווח

בעבר כתב רו"ח שלומי שוב על הנושא ב–TheMarker: "התקן החדש משנה לחלוטין את הקונספציה של חלוקת הרווח בין התקופות תוך הסתכלות קדימה, בעוד במודל הקיים הדבר נעשה רק במקרי קצה ובהסתכלות כוללת — כמו בעקבות עלייה בתוחלת החיים או בעקבות ירידת הריבית, שהובילו לרישום התחייבות בגין הפרשות להפסד (LAT), תוך הסתכלות על העתיד".

מגרף שמציג השוואה בין המודל החשבונאי הקיים למודל החדש (ראו תרשים), על בסיס נתוני דוגמה שכוללת פרמיה שנתית קבועה, ניתן להיווכח כי המודל החדש משטח את התוצאות של חוזי הביטוח וכן את שינויי האומדן, כך שהם נראים פחות תנודתיים. הקו האדום מייצג את התקן החדש במצב שבו בתום השנה השנייה חל שינוי באומדן החזוי של העלויות לסוף השנה השלישית והרביעית. מאחר שבביטוחי חיים, בריאות, סיעוד ואובדן כושר עבודה הפרמיה עולה על פני השנים, הרי שמדובר בהקדמת רווחים ביחס למצב כיום.

לדברי שוב, "הבשורה הרעה מבחינת חברות הביטוח היא שהתקן החדש אינו מאפשר לקבץ חוזים שאינם הומוגניים, לרבות מבחינת שיעור הרווח הגלום בהם ומבחינת סמיכות הכניסה אליהם.

זוהי קביעה דרמטית שתגביל את יכולת המנהלים להעניק הנחות סלקטיביות, ותמנע מצבים שבהם ביטוחים פרטיים מסבסדים את הקולקטיביים. התקן — שצפוי להשפיע בעיקר על ביטוחים ארוכים, כמו ביטוחי חיים ובריאות — מאפשר מסיבה זאת ליישם מודל מדידה פשוט יותר, שדומה למקובל כיום לגבי חוזים עם כיסוי ביטוחי של עד שנה — כמו בחלק ממוצרי הביטוח הכללי־אלמנטרי, אם הדבר לא יוצר הבדלים משמעותיים".

ההשפעה על חישוב ההון של החברות

תקנות סולוונסי 2 מחייבות את חברות הביטוח לבחון את ההון שלהם, ורק אלה שיעמדו ביחס הלימות הון גבוה מ–100% יוכלו לחלק דיווידנד. התקן החדש ישפיע אף הוא על חישוב ההון של חברות הביטוח.

שוב כתב כי "קשה להתנבא לגבי ההשפעה החד־פעמית של המעבר לתקן החדש על ההון של חברות הביטוח. זוהי קביעה מורכבת, שתלויה בין השאר בתנאים הספציפיים של כל מוצר ביטוחי, בשיעורי ההיוון שישררו, במידת השכיחות של חוזים מפסידים — וכן באופן המדידה של מרכיב הסיכון.

"לפי הערכות של רואי החשבון לגבי ענפי הריסק בביטוחי חיים, בריאות ורכב־חובה, ההון ביום המעבר לתקן החדש עשוי לגדול. לעומת זאת, בפוליסות בעלות מרכיב חיסכון, ההשפעה ביום המעבר אינה ברורה, ואף עשויה להוביל לירידה בהון, בין השאר, כתוצאה מהכללת מִרווח הסיכון ומִרווח שירות החוזה במסגרת ההתחייבויות הביטוחיות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#