פרשת משככי הכאבים הנרקוטיים: פסיקה תקדימית בארה"ב

השופט הרשיע את ג'ונסון אנד ג'ונסון והטיל עליה קנס של 572 מיליון דולר - בטווח הנמוך של תחזיות וול סטריט ■ הדבר עשוי להשפיע על גובה הקנס שיוטל על יצרניות משככי הכאבים הנרקוטיים וחברות ההפצה במשפט שיתנהל באוהיו באוקטובר 2019

יורם גביזון
משכך הכאבים אוקסיקונטין
משכך הכאבים אוקסיקונטיןצילום: Jessica Hill/אי־פי
יורם גביזון

בית משפט באוקלהומה פסק פסיקה תקדימית בפרשת משככי הכאבים הנרקוטיים שמסעירה את ארה"ב. השופט ת'ד בלקמן פסק שמאמצי השיווק הבלתי נלאים של ג'ונסון אנד ג'ונסון, היו הטריגר למגיפת משככי הכאבים הנרקוטיים (אופיואידים) שגרמה למוות ממנת יתר של 200 אלף אמריקאים בין השנים 1996 ל-2017. עוד פסק השופט שעל ג'ונסון אנד ג'ונסון לשלם קנס של 572 מיליון דולר. קנס זה נחשב ברף הנמוך של התחזיות בוול סטריט, שצפו לקנס של 500 מיליון דולר עד 5 מיליארד דולר. 

ג׳ונסון אנד ג׳ונסון מתכוונת לערער על ההחלטה. בחברה רמזו שיערערו לא רק לבית המשפט העליון של אוקלהומה, אלא לבית המשפט העליון הפדרלי לערעורים. ג׳ונסון אנד ג׳ונסון טוענת כי בית המשפט חרג מפרשנות החוק, וכי אוקלהומה לא הציגה ראיה לעבירה שבוצעה על ידה. עוד טוענת החברה כי בית המשפט פירש שלא כהלכה את החוק בנוגע למטרד לציבור. בחברה התחמקו מהשאלה אם השופט הושפע מהסערה הציבורית, וכן טענו כי החזיקו בנתח של פחות מ-1% מהאופיואידים, לכן לא נכון ולא הוגן לטעון שהם גרמו למגיפת משככי הכאבים.

אוקלהומה תבעה מג'ונסון אנד ג'ונסון ושתי יצרניות אחרות של משככי כאבים נרקוטיים, פרדו וטבע, שבינתיים הגיעו להסדר מבלי להודות באשמה, סכום של 17.5 מיליארד דולר. הקנס ישמש כעוגן לדיונים על פשרות נוספות בתיק מאוחד של 2,000 תביעות שיתנהל החל באוקטובר 2019 בקליבלנד, אוהיו. השופט דן אהרון פולסטר שמנהל את המשפט באוהיו, לוחץ על הצדדים להגיע לפשרה. מניית ג'ונסון אנד ג'ונסון עולה במסחר המאוחר ב-3.3% לאחר שעלתה ב-0.8% במהלכו. מניית טבע עולה במסחר המאוחר ב-5% לאחר שעלתה במסחר ב-5.25%.

התובע הכללי של אוקלהומה, מייק האנטר, טען בכתב התביעה שמדיניות השיווק של יצרניות התרופות הגזימה בערכם של משככי הכאבים הנרקוטיים (אופיואידים) והמעיטה בתיאור תופעות הלוואי של השימוש בהם, ובראשן ההתמכרות להם, העלייה במינון והחשיפה לסיכון של עצירת נשימה. אוקלהומה טענה בכתב התביעה שהוגש ב-2017 ש-5% מתושבי המדינה מעל גיל 12 משתמשים לרעה במשככי כאבים אלה. 

אוקלהומה תבעה 17.5 מיליארד דולר בהתבסס על תוכנית שפיתחו מומחים בבריאות הנפש ובהתמכרות, ונועדה לצמצם את מגפת האופיואידים. ג'ונסון אנד ג'ונסון טענה שעלותה המוערכת של התוכנית היא הגזמה פראית. לטענתה, אוקלהומה מנסה להטיל עליה את האחריות לנזקים מבלי שתספק עדות לכך שג'ונסון אנד ג'ונסון גרמה למשבר האופיואידים.

הפסיקה של השופט בלקמן היא הפעם הראשונה שבה תביעה משפטית בנושא מגפת משככי הכאבים הנרקוטיים מגיעה להכרעה משפטית. ג'ונסון אנד ג'ונסון נותרה כנתבע היחיד במשפט באוקלהומה לאחר שחברת טבע וקודם לה חברת Purdue - שנתבעו לצד ג'ונסון אנד ג'ונסון - הגיעו להסדר. במסגרתו טבע שילמה 85 מיליון דולר ופרדו שילמה 270 מיליון דולר, מבלי שאף אחת מהן הודתה בעבירה כלשהי.

ג'ונסון אנד ג'ונסון העדיפה לנהל את ההליך המשפטי עד סופו, אף שהסתכנה בכך שתידרש לשלם בעצמה את מלוא סכום התביעה - 17.5 מיליארד דולר - לאחר שטבע ופרדו הגיעו להסדר. הסיבה לכך היא ככל הנראה שג'ונסון אנד ג'ונסון, שנסחרת בשווי של 336 מיליארד דולר, העריכה שיש לה הגנות טובות, ומשום שהעריכה שהשופט שמנהל את המשפט יושפע פחות מחבר מושבעים ההיבטים הרגשיים של התביעה. זו נוגעת לאחת הטראומות הקשות של מערכת הבריאות האמריקאית, ומשום ששופטים נוטים להיות קשובים יותר לטענות חברות וארגונים מחבר מושבעים. 

אוקלהומה לעומת אוהיו: הסיכון של טבע

תוצאות המשפט באוקלהומה נחשבות כאינדיקציה לגובה הקנסות שיוטלו במשפט גדול יותר, שייערך החל ב-21 באוקטובר בקליבלנד. בו יידון תיק שאוחד מ-2,000 תביעות שונות של ערים ומחוזות מ-40 מדינות בארה"ב נגד יצרניות משככות הכאבים, המקוריות והגנריות, וחברות השיווק וההפצה של תרופות אלו. עם זאת, יש הבדלים משמעותיים בין המשפט שנוהל באוקלהומה לבין התיק שיתנהל באוהיו.

התביעה באוקלהומה התמקדה בטענה שהיצרניות של משככי הכאבים גרמו למטרד ציבורי שעלותו מיליארדי דולרים, ושבהן נשאו מערכות הבריאות ואכיפת החוק של אוקלהומה. זאת כתוצאה מאשפוז של פגים, טיפול במרכזי גמילה, אימוץ תינוקות שהוריהם מתו מהתמכרות, וכן טיפול בפשיעה מוגברת כתוצאת לוואי של מגפת ההתמכרות למשככי הכאבים הנרקוטיים. 

ההתבססות של אוקלהומה על טענה זו, היא הרחבה משמעותית של השימוש בעילת התביעה של גרימת  מטרד לציבור. התביעה באוהיו מבוססת על כמה עילות תביעה ועל כן הסיכוי שאחת מהן תתקבל גבוה יותר. טבע נתבעת במשפט זה, הן כיצרנית של משככי הכאבים הנרקוטיים המקוריים Actiq ו Fentora באמצעות החברה הבת ספלון, הן כיצרנית של גירסאות גנרית של משככי כאבים כמו אוקסיקונטין, המיועד במקור לטיפול בכאבים מתפרצים בחולי סרטן סופני, והן כמפיצה של תרופות אלו באמצעות החברה הבת Anda.

מצבה של טבע בתיק המאוחד באוהיו אינו קל, משום שעל פי דו"ח של הרשות האמריקאית למלחמה בסמים (DEA) חברת אקטוויס פארמה שבבעלותה המלאה של טבע ייצרה 26 מיליארד גלולות של משככי כאבים נרקוטיים בין השנים 2006-2012, כלומר 34.5% מהמספר הכולל של משככי כאבים אלה שנמכרו באותה תקופה בארה"ב. העובדה שאקטוויס פארמה החזיקה באותה תקופה בנתח השני בגודלו מבין יצרניות התרופות - לאחר חברת SpecGx שהיא חברה בת של החברה האמריקאית Mallinckrodt - עשויה להשפיע על גובה הקנס הכספי שיוטל עליה.

הקנס עלול להחמיר את מצבה הפיננסי של טבע ומדגיש את גודל הטעות שברכישת אקטוויס פארמה תמורת 39 מיליארד דולר, שלא רק העמיסה עליה חוב שספק אם ביכולתה לפרוע, אלא גם סיבכה אותה במשפט שיגרום לה נזק כלכלי ותדמיתי עצום על מעשים שלא היא עשתה. עילות התביעה באוהיו כוללות בנוסף לעילת המטרד לציבור גם פגיעה בחוק נגד סחיטה ושחיתות שנועד במקור להילחם בארגוני פשיעה ומאפשר לתבוע אישית מנהלים שהורו לבצע עבירות על החוק למרות שהם עצמם לא ביצעו אותה. עילות תביעה במשפט באוהיו הן  קשר לביצוע עבירה ורשלנות. הבדל נוסף בין התביעה באוקלהומה לתיק המאוחד באוהיו הוא שהתביעה באוהיו התמקדה בשלוש יצרניות של משככי הכאבים הנרקוטיים בעוד שהתיק המאוחד עוסק לא רק ביצרניות התרופות אלא גם במפיצים שלהן. 

ממסמכים שהוגשו לבית המשפט במחוז צפון אוהיו עולה שטבע וחברות תרופות אחרות התרשלו בפיקוח על מספר משככי הכאבים הנרקוטיים שייצרו ושיווקו, ולא עמדו בדרישות החוק בנוגע לייצור והפצה של תרופות שאחזקתם והשימוש בהן מפוקחים בידי רשויות הבריאות (Controlled Substances). על פי החוק, נדרשות היצרניות והמפיצות של תרופות, שהשימוש בהן עלול לגרום להתמכרות, לייצר מנגנונים שימנעו את הסטת התרופות לגורמים שישתמשו בהן לרעה, ויזהו הזמנות חשודות - כמו הזמנות גדולות באופן חריג, הזמנות שחורגות משמעותית מהדפוס הרגיל של המזמין והזמנות שתדירותן גבוהה.

החברות נדרשות לדווח לרשות למלחמה בסמים האמריקאית (DEA) על הזמנות חשודות, ולהימנע מלספקן - אלא אם ביכולתן לוודא שלא יגיעו לשוק השחור. התובעים טענו שהמחדלים של החברות בזיהוי הזמנות חשודות לא היה מקרי, אלא היווה את ליבת המודל העסקי של חברות אלה. הן התעלמו והגדירו את עצמן חברות שעוסקות במשלוחים, ללא כל אחריות לגבי מה שנכלל במשלוחים אלה ולמי הם נמסרים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ