איך להציל את המשק מצמיחה עלובה? לבטל הטבות ליצואנים ולקצר חופשות בבתי ספר - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך להציל את המשק מצמיחה עלובה? לבטל הטבות ליצואנים ולקצר חופשות בבתי ספר

מפת הדרכים להעלאת פריון העבודה, שפירסם בנק ישראל, כוללת שורה של הצעות לשיפור מערכת החינוך, להשקעה בתשתיות - וגם לביטול בתי הספר בימי שישי ■ המחיר יהיה כבד - כ-45 מיליארד שקל בשנה - אבל התוספת לצמיחה אמורה להפוך אותו למשתלם

57תגובות
תומר אפלבאום

ממשלת ישראל צריכה לבטל את ההעדפה הגורפת שהיא מעניקה כיום לתעשייה ולענפים והמייצאים, ולהחליף אתה בתמיכה שוויונית בכל ענפי המשק, שתעודד אימוץ חדשנות גם בענפי המסחר והשירותים - כך ממליץ בנק ישראל לממשלה הבאה ב"מפת דרכים" להגדלת פריון העבודה בישראל, שפירסם היום (ראשון). 

ההצעה של בנק ישראל תדרוש שינוי כיוון משמעותי במדיניות הממשלה לעידוד הצמיחה במגזר העסקי, המבוססת כיום במידה רבה על הטבות מס ומענקים לתעשייה. בבנק ישראל מעריכים כי שינוי כזה יתרום להגדלת פריון העבודה, הנחשבת חיונית להעלאתם של השכר הריאלי ושל רמת החיים. 

מפת הדרכים כוללת שפע של הצעות להגדלתו של פריון העבודה בישראל, המפגר בפער ניכר אחר הממוצע במדינות המפותחות. בין השאר ממליצים בבנק ישראל על שיפור מערכת החינוך, על השקעה בתחבורה ציבורית, על שדרוג בתשתיות התקשורת הקווית והסלולרית, על קידום תוכנית אב למשק האנרגיה, על יישום רפורמה בחברת החשמל, ועל הפחתת נטל הרגולציה.

המלצה נוספת היא על ביטול הלימודים בבתי הספר בימי שישי, כדי להתאים את ימי החופשה בהם לנהוג ברוב המשק. במקביל, מוצע, יבוטלו ימי חופשה הנהוגים בימי העבודה של שאר המשק, "בהיקף שעות דומה, כך שסך ימי הלימוד לא ישתנה".

לקצר את החופש הגדול? - דלג

תוספת של כ-20% לתמ"ג

לפי חישוב שנערך בבנק ישראל, יישום של כל הצעדים המוצעים יביא להגדלה של התמ"ג לנפש בכ-20% בטווח הארוך, והעלות התקציבית לכך תהיה כ-3.3% מהתמ"ג (כ-45 מיליארד שקל בשנה, במונחים עכשוויים), עם היישום המלא של הצעדים בתוך כמה שנים. הגדלה כזאת של הפריון אמורה להספיק כדי לסגור, או לסגור כמעט, את פער הפריון בין ישראל לממוצע OECD, ולצמצם את הפער בין ישראל לקבוצה של כלכלות קטנות ומתקדמות - אירלנד, בלגיה, שוודיה, דנמרק והולנד.

בבנק ישראל מודים כי עלות הצעדים גבוהה, אך מסבירים כי היא "מצביעה על עומק הפערים שנצברו לאורך העשורים האחרונים, ועל כך שגם כיום ההוצאה הציבורית בישראל על הסעיפים תומכי הצמיחה נמוכה משמעותית מהדרוש לסגירת (ואף לשמירת) פערי הפריון, בין היתר בשל גידול האוכלוסייה המהיר בישראל. מכיוון שאנו מוציאים פחות על החינוך לתלמיד אין זה מפתיע שמיומנויות כוח העבודה נמוכות יותר; וההשקעה הציבורית הנמוכה לאורך שנים מתבטאת, בהתאמה, באיכות תשתיות נמוכה ובמלאי הון נמוך".

הדו"ח של בנק ישראל שוקל את האפשרויות השונות למימון ההשקעה המוצעת. בתחום זה מוצע לשנות את סדרי העדיפויות בתקציב, כך שהוצאות שאינן תומכות בהגדלת הפריון יוקטנו. בשנים האחרונות צומצם מעט הפער בהוצאה הציבורית האזרחית בין ישראל למדינות OECD, אבל "לאו דווקא בסעיפים תומכי צמיחה", מעירים בבנק ישראל. 

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון
אמיל סלמן

חוקרי הבנק בחנו את החיסרון האפשרי שבהעלאת מסים לשם השקעה בהגדלת הפריון - והסיקו כי גם אם היא תפגע בצמיחת המשק, ההפסד ייצא בשכרה של הגדלת הפריון. העלאת נטל המס ב-3% מהתמ"ג, לפי אחד המחקרים שנעשו בנושא זה, עלולה להקטין את קצב הצמיחה השנתי ב-0.3%-0.15% אבל במקביל, הצעדים שמציע הבנק אמורים להגדילו ב-0.5%.

עד כמה הבעיה חמורה?

פריון העבודה מוגדר כתמ"ג לעובד, או כתמ"ג לשעת עבודה. חומרת הבעיה שבה נתונה ישראל תלויה בהגדרה. בחישוב לפי התוצר לעובד, הפריון בישראל נמוך בכ-9% מהממוצע במדינות OECD, לפי נתוני 2017. עם זאת, מכיוון שישראל מתאפיינת בריבוי שעות עבודה למועסק, התמונה מחמירה כשבוחנים את הפריון לפי התוצר לשעת עבודה - הנמוך ב-24% מהממוצע ב-OECD. פער זה לא הצטמצם מאז אמצע שנות ה-70. 

"בהקשר זה יש לציין כי קצב צמיחה אטי של פריון העבודה הוא אתגר שאתו מתמודדות מדינות מפותחות רבות בשנים האחרונות", אומרים בבנק ישראל. "בין 1995 ל-2007 גדל הפריון לעובד הממוצע ב-OECD בקצב שנתי ממוצע של 1.7%, ואילו בין 2012 ל-2017, לאחר שיא המשבר הפיננסי, הוא צמח בממוצע ב-0.8% בלבד".

הבעיה בפריון העבודה בישראל אינה כלל-משקית, אלא ממוקדת בענפים מקומיים המוגנים מפני יבוא מתחרה - כגון המסחר, הבנייה, המזון וההוצאה לאור. לעומת זאת, בענפי ההיי-טק, פריון העבודה בישראל גבוה מהממוצע ב-OECD. "בהתבוננות במשק לאורך זמן, מאז אמצע שנות ה-70, הגידול בפריון של ענפי המסחר והשירותים אפסי, בעוד זה של התעשייה צומח בעקביות", כותבים כלכלני בנק ישראל.

בהתבוננות לעתיד, הפער בפריון העבודה לרעת ישראל עלול להחמיר, בתרחיש של "עסקים כרגיל", בגלל הגידול של נתח האוכלוסייה שתופסים הערבים והחרדים. בקבוצות אוכלוסייה אלה, רמת הכישורים הממוצעת (בתחומים כמו מתמטיקה, קריאה ושימוש במחשב) נמוכה, על רקע רמתן של מערכות החינוך בחברה הערבית והחרדית. לפי תחזית הלמ"ס (בתרחיש הביניים), הערבים והחרדים יהוו ב-2065 כמעט 50% מאוכלוסיית ישראל - לעומת כ-27% בלבד ב-2017. 

הגדלת הפריון, לפי הספרות הכלכלית, אמורה להיות מלווה גם בעלייה בשכר העובדים. "גידול בפריון העבודה יוביל לשיפור ברמת החיים דרך גידול בשכר הריאלי של העובדים", אומרים בבנק ישראל.

התוצר לנפש במשק מוגדר כמכפלה של סך שעות העבודה (או מספר המועסקים) בפריון ליחידת עבודה. היות ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל כבר גבוה למדי, ומספר שעות העבודה גבוה מאוד - המפתח להגדלת התוצר לנפש, כך שיתקרב לממוצע במדינות המפותחות, הוא הגדלת הפריון.

בהתאחדות התעשיינים דחו את ההמלצות של בנק ישראל, ואמרו: "ההמלצה לבטל את התמריצים לתעשייה שגויה ומסוכנת. המשמעות היא ביטול הסיבות היחידות שעוד נותרו לקיים תעשייה בישראל. הפריון והשכר בתעשייה גבוהים ב-40% מהממוצע במשק, בין היתר בזכות התמריצים להשקעות ולמחקר ופיתוח. אנו מציעים לנגיד בנק ישראל ללמוד מעמיתיו בכל העולם כיצד מחזקים את מנועי הצמיחה התעשייתיים, ולא כיצד מכבים אותם בהמלצות אקדמיות שמתעלמות מהמציאות הכלכלית הגלובלית."



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#