אפליה בחסות החוק: מה מסתירים הבנקים ממבקשי האשראי - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אפליה בחסות החוק: מה מסתירים הבנקים ממבקשי האשראי

כדי להתחרות בגופים חוץ-בנקאיים, הבנקים יסבסדו את פעילותם בעזרת עמלות גבוהות בפעילויות הלקוח האחרות

3תגובות
שקלים
Bloomberg

כשנתיים לאחר פרסומו, בסוף אוגוסט עתיד להיכנס לתוקף התיקון לחוק "אשראי הוגן" (תשע"ז — 2017), שנועד לתקן את חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות (התשנ"ג — 1993). מדובר בחוק צרכני במהותו, שחוקק מתוך רצון להגן על הלווים, אך במקביל ניתן לראות בו תכליות נוספות, והבן גם יצירת תחרות הוגנת ושוויונית במתן אשראי בין מלווים מוסדיים למלווים שאינם מוסדיים, דוגמת חברות למתן אשראי חוץ בנקאי.

ההיגיון אומר שיש ליצור סט כללים אחיד בין המלווים, גם על ידי קביעת תקרת ריבית שוויונית ואחידה לכל הגופים שמעמידים אשראי, באופן כזה שיאפשר לגופים החוץ מוסדיים להתחרות באופן יעיל בבנקים. לשם כך, הבנקים, שעד כה הוחרגו מהחוק, נכנסו פנימה בתיקון האחרון. עד כאן נשמע מצוין. ואכן, חוק אשראי הוגן הוא קפיצת מדרגה של ממש בשוויון המהותי שנדרש בין הבנקים לבין הגופים החוץ בנקאיים, אלא שבמציאות, כפי שיודע היטב כל מי שעוסק בתחום האשראי, החוק רחוק מאוד מהשגת המטרות שלשמן נחקק. בפועל, הלווה עדיין לא מסוגל להבין באופן אמיתי מהי הריבית האמיתית שהבנק גובה ממנו.

בשונה מנותני אשראי אחרים, הבנקים קשורים עם הלקוח בפעילויות נוספות: הלקוח מנהל בבנק חשבון עו"ש, חשבון מט"ח, חשבון ניירות ערך ושלל פעילויות שנותני אשראי אחרים אינם יכולים לבצע. את כל זה מנצלים הבנקים לטובתם באופן מאוד פשוט — כדי להתחרות בגופים החוץ בנקאיים המפוקחים, יוזיל הבנק את עלויות הריבית בעת העמדת האשראי, אולם יסבסד את פעילותו זו באמצעות גביית עמלות גבוהות יותר בשאר הפעילויות של הלקוח (עמלת משמרת, עמלת קנייה ומכירה של ני"ע ועוד).

איך זה מתאפשר? אף שהבנק מחויב בתקרת ריבית מכוח אותו חוק אשראי הוגן, ואף מחויב לגלות ללקוח את עלויות מתן האשראי, הרי שבמצב שבו אותן עלויות מסובסדות באמצעות ריביות ועמלות אחרות, הלקוח — וגם הפיקוח על הבנקים ושוק ההון — לעולם לא יקבלו תמונה מלאה ואמיתית ביחס לעלות קבלת האשראי.

מדובר בכשל שוק דרמטי המחייב פתרון אמיץ ואחראי, שכן, הבנקים יטענו, "אנו פועלים בחסות החוק ובהתאם להוראותיו".

העיוות אותו תיארתי, לפיו הבנקים אינם מחויבים בגילוי של כלל העלויות המושתות על הלקוח, מפלה בצורה בלתי הוגנת את נותני האשראי הממוסדים, ולמעשה אף חותר תחת כל תכליות החקיקה תוך שהוא שומט את קרקע התחרות השווה מתחת רגליהם של השחקנים השונים בשוק.

כדי להבטיח שוויון מהותי בין חברות האשראי לבין הבנקים, אך לא פחות חשוב מכך, להגן על ציבור הלווים, יש לקבוע כי על הבנקים ייאסר לבצע סבסוד צולב של עלויות העמדת אשראי באופן המפר ביודעין את האיזון התחרותי. פתרון אפשרי נוסף: חיוב הבנקים לסווג את לקוחותיהם בהתאם למדרגות של עלות אפקטיבית הנגבית מהם בקשר לכלל פעילויותיהם בבנק — לרבות אשראי. כך יוכל הלקוח לערוך השוואה הוגנת ויעילה בקשר לעלויות האשראי שאותו הוא מבקש, בהתאם לעלות האפקטיבית שקבע עבורו הבנק.

האם יעלה על הדעת שהבנקים, התאגידים הפיננסיים החזקים והעשירים ביותר במשק, לא יהיו מחויבים בגילוי מקיף ושוויוני כלפי לקוחותיהם? בוודאי שלא. אך ראוי שתשובה זאת תהיה ברורה גם לרגולטור. ויפה שעה אחת קודם.

הכותב הוא מייסד קבוצת פנינסולה ויו"ר איגוד חברות האשראי בישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#