הדולר והיורו בצניחה חופשית; השקל התחזק ב-7% מול סל המטבעות מתחילת 2019

הדולר יורד ב-0.95% ונסחר ברמה של 3.49 שקלים ■ הליש"ט בשפל של 25 שנה - נפלה ל-4.25 שקלים בעקבות בחירתו של בוריס ג'ונסון לראשות הממשלה ■ פרופ' ליאו ליידרמן: "תהליך הייסוף של השקל עלול להעצים את עצמו בתקופה הקרובה"

ערן אזרן
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירוןצילום: אמיל סלמן
ערן אזרן

המטבעות המרכזיים קורסים היום (ג') במסחר מול השקל. הדולר מאבד 0.95%, ונסחר לפי 3.49 שקלים - שפל של שנה. מתחילת 2019 איבד הדולר 6% מול השקל. במקביל, היורו נחלש ב-0.7% ויורד לשער של 3.89 שקלים - שפל של שנתיים. מתחילת 2019 איבד המטבע האירופי קרוב ל-9%. החולשה בדולר וביורו תורמת להמשך הייסוף בשקל מול סל המטבעות, שצנח ב-7% מתחילת 2019 לשפל היסטורי.

"תהליך הייסוף של השקל עלול להעצים את עצמו בתקופה הקרובה. אמנם שווקים פיננסיים נוטים להתנהג לעתים קרובות ב'אובר-שוטינג (תגובת יתר, ע"א), אך התחזקות השקל היא תהליך מתמשך, והמעבר אל מתחת לרמת ה-3.50 הוא רק חלק מהתהליך", אמר פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים.

"להערכתנו, מגמת הורדת הריבית המחודשת בעולם תומכת בהתחזקות השקל ויחד עם המדד הנמוך לא תאפשר לבנק ישראל להעלות את הריבית בחודשים הקרובים. יותר מכך, סביר שנראה את בנק ישראל חוזר גם להתערב בשוק המט"ח בקרוב", ציין הבוקר עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים.

שער הלישט

התחזקות השקל ארוכת הטווח מיוחסת בעיקר להמשך האקזיטים ולהשקעות הנרחבות בענף ההיי־טק, שתורמים לעודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים (יותר זרמי מט"ח שנכנסים לתוך המשק מאשר מט"ח יוצא), בצד נתוני המקרו החיוביים של המשק, ובהם צמיחה יוצאת דופן של 5% ברבעון הראשון (בחישוב שנתי), אבטלה בשפל של פחות מ-4%, יחס חוב־תוצר נמוך של 61% ושיפור מתמשך בדירוג האשראי.

פרט לגורמים הבסיסיים החיוביים, לייסוף בשקל מיוחס גורם נקודתי: שונות הכוונות המוניטריות בין בנק ישראל לבנקים מרכזיים אחרים בעולם – כלומר, ריסון מוניטרי בישראל מול הרחבה בעולם באמצעות הפחתת ריבית והרחבות כמותיות. מחלקת המחקר של בנק ישראל צופה שלוש העלאות ריבית עד סוף 2020, בעוד בארה"ב הצפי הוא שהבנק הפדראלי יפחית את הריבית ביום רביעי הקרוב.

לדברי ליידרמן, "גורם מרכזי בהתפתחות האחרונה הוא פעולת המשקיעים המוסדיים בכיוון של הגדלת ההגנות שלהם על הפוזיציות במט"ח בפני אפשרות של ייסוף נוסף של השקל.  מבחינת השוק, הגנה כזאת כמוה כמכירת מט"ח ורכישת שקלים, דבר שתורם להתחזקות השקל. ייתכן והפעולה הזאת של המוסדיים טרם מיצתה את עצמה. מעבר לכך, גם המשקיעים הפרטיים עשויים להרגיש בשוליים מעט יותר בטוחים עם השקל לעומת מט"ח.

"פסיכולוגיית המשקיעים מושפעת מהמומנטום בשווקים, והמומנטום הוא לשקל חזק. בבנק ישראל מודעים לכך שקשה לבנק מרכזי לפעול נגד המגמה הנגזרת מהגורמים הבסיסיים. אני מניח גם שבבנק ישראל מודעים לרצון של המוסדיים להגן יותר על פוזיציות המט"ח שלהם. התפיסה כיום היא שהתערבות בשוק מט"ח מוצדקת יותר בזמנים של חוסר נזילות או של התנהגות חריגה בשווקים", הדגיש ליידרמן.

בוריס ג'ונסון
בוריס ג'ונסוןצילום: EDUARDO MUNOZ/רויטרס

בנק אוף אמריקה: מדיניות ניצית של הנגיד

בנק אוף אמריקה פירסם היום סקירה ביחס השקל – מהמטבעות החזקים בעולם – ובה העריך כי בנק ישראל, תחת הנגיד פרופ' אמיר ירון, ינקוט במדינות מוניטרית ניצית, שעשויה לתמוך בשקל: "גישתו הניצית של הבנק משאירה את הדלת פתוחה להעלאות ריבית נוספות, אך האינפלציה הנמוכה תקשה להעלות ריבית", נכתב בסקירה. בבנק ציינו כי הנגיד ממעט מאוד להתערב במסחר במט"ח, ואף הפסיק תוכנית רכישות המט"ח לנטרול השפעת הפקת הגז בישראל.

בבנק ציינו מספר גורמים נוספים שתומכים בשקל: הרחבת פערי הריביות עם ארה"ב, לצד המדיניות המוניטרית המרחיבה בגוש היורו; העודף במאזן התשלומים שמקורו בסקטור ההייטק; תחילת הפקת הגז ממאגר לוויתן לקראת סוף 2019; ופעילות הגופים המוסדיים שהקטינו בכ-4.5 מיליארד דולר את אחזקותיהם במט"ח מתחילת השנה. גורם נוסף הוא ההחלטה הצפויה בספטמבר להכניס את ישראל למדד האג"ח הממשלתי העולמי WGBI של חברת המדדים FTSE.

כספים ומטבעות דולר
דולר אמריקאיצילום: AP

התחזקות השקל היא בשורה מצוינת ליוצאים לחו"ל, משום שעלות החופשה שלהם מתכווצת בשיעורים ניכרים. ההתחזקות טובה גם ליבואנים, ובזכותו הם יכולים לרכוש יותר סחורות עבור אותם שקלים ולהוזיל את המוצרים המיובאים לישראל. ההתחזקות טובה גם לישראלים שמבצעים קניות באמצעות אתרי אינטרנט בחו"ל, בהם אסוס, אמזון, איביי ועלי אקספרס. מנגד, ההתחזקות, כידוע, רעה ליצואנים, והם יקבלו פחות שקלים על כל דולר שהם מוכרים בחו"ל.

הליש"ט בשפל של 25 שנים

גם הלירה הבריטית ממשיכה להיחלש מול השקל, בעקבות בחירתו של בוריס ג'ונסון לראשות הממשלה. ג'ונסון צפוי להאיץ יציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי (בקרזיט). הליש"ט נפלה אתמול לשפל של 25 שנה מול השקל – ונסחרת היום (ג') לפי מחיר של 4.25 שקלים. החולשה בליש"ט תורמת להמשך הייסוף בשקל מול סל המטבעות, שצנח ב-7% מתחילת 2019.

ג'ונסון הציג כמה עקרונות ביחס לברקזיט: התחייבות לעזוב את האיחוד ב-31 באוקטובר - באופן אידיאלי עם עסקה, אך במידת הצורך, גם ללא עסקה; התנגדות לכל עסקה שתכלול את הנושא האירי, תוך יצירת גבול קשיח ותחנות מכס בעת המעבר מבריטניה לאירלנד; התנגדות למשאל עם חוזר; ואיסור על בחירות כלליות, אלא לאחר השלמת הברקזיט.

מאז שהתפרסמו הידיעות על מינויו של ג'ונסון, החלו מכירות בחסר של הליש"ט – במטרה לרשום רווח מהירידות בערך המטבע. ביום חמישי תתפרסם החלטת הריבית בבריטניה. למרות החוזקה בתעסוקה, ההערכות הן שיציאת בריטניה מהאיחוד ללא הסכם בסוף אוקטובר צפויה להוביל את הבנק המרכזי לאותת שגם הוא קרוב למועד הפחתת ריבית.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ