תחרות לקרנות הסל הישראליות: בלאקרוק רשמה למסחר 15 קרנות חדשות

חברת ניהול הנכסים הפיננסים הגדולה בעולם רשמה למסחר בבורסת תל אביב קרנות סל זרות, שיהיו זמינות לרכישה בשקלים ■ איגוד קרנות הנאמנות התנגד למהלך ■ בכיר בענף: "האיגוד ניסה בעיקר להגן על עצמו ולא על הצרכן הישראלי"

ג'ניה וולינסקי
ג'ניה וולינסקי
בניין קרן בלאקרוק
בניין קרן בלאקרוקצילום: בלומברג

חברת בלאקרוק רשמה הבוקר (ראשון) למסחר בבורסה 15 קרנות סל זרות, לאחר שקיבלה אישור לכך מרשות ניירות ערך. מדובר בקרנות סל זרות ראשונות שיהיו זמינות לרכישה בשקלים. עד כה, מי שרצה לרכוש קרנות סל זרות נאלץ לרכוש אותן בדולרים או ביורואים.

בלאקרוק היא חברת ניהול הנכסים הפיננסיים הגדולה בעולם, המנהלת נכון לסוף יוני נכסים בשווי של 6.8 טריליון דולר. הקרנות שיירשמו למסחר בישראל הן אותן קרנות שבהן משקיעים לקוחותיה של בלאקרוק בעולם ובאותם תנאים, לרבות דמי הניהול.

חלק מהקרנות הזרות שנרשמו כעת יתחרו באופן ישיר בקרנות סל של בתי ההשקעות בישראל, ובהן קרנות סל העוקבות אחר מדדים, כמו S&P 500, נאסד"ק 100; וכן קרנות סל מגזריות על S&P 500, כמו מגזר הפיננסים, הבריאות וטכנולוגיית המידע. חלק אחר של הקרנות לא היו קיימות עד כה בישראל, למשל, קרן סל העוקבת אחר המדד האירופי MSCI Europe ואחרי איגרות חוב של ממשל בארה"ב קצרות טווח (שנה עד שלוש שנים).

קרנות סל - מניות

דמי הניהול בקרנות של בלאקרוק נעים בין 0.07% בקרן סל העוקבת אחר S&P 500 ל–0.6% בקרן העוקבת אחר מדד MSCI ACWI, הכולל 23 שווקים מפותחים ו–26 שווקים מתפתחים. לשם השוואה, דמי הניהול בקרנות על S&P 500 הישראליות הם 0.5% בהראל, קסם ומיטב, ובפסגות הם 0.6%. עם זאת, לפני כחודשיים השיקה חברת קסם חמש קרנות סל עם אפס דמי ניהול, שלוש מתוכן עוקבות אחרי מדדי אג"ח בארה"ב ושתיים עוקבות אחרי מדדי אג"ח בארה"ב מנוכי אינפלציה. גם פסגות השיקה חמש קרנות מחקות עם אפס דמי ניהול, כששלוש קרנות עוקבות אחר מדדי משנה של מדד S&P 500 (צרכנות, בריאות ופיננסים) ושתיים אחר מדדים אירופיים. הן מצטרפות לכמה קרנות מחקות שהושקו בתחילת השנה עם אפס דמי ניהול, כמו אי.בי.אי, שעוקבת אחר מדד מניות ארה"ב, ושתיים של הראל, שעוקבות אחרי מדדי נאסד"ק 100 ו–S&P 500.

ההשקעה בשקלים מתאפשרת באמצעות חברת Flow Traders ההולנדית, שהצטרפה באחרונה כחבר רחוק לבורסה בתל אביב, ותפעל כעושה שוק בקרנות של בלאקרוק. בכוונת בלאקרוק ובית ההשקעות אלטשולר שחם, המשווק שלה בישראל, לרשום קרנות סל זרות נוספות למסחר בעתיד הקרוב. בין הקרנות שצפויות להירשם למסחר בהמשך יהיו קרנות שיאפשרו להשקיע במגה־טרנדים, כמו חידושים רפואיים או שינויים דמוגרפיים.

תחרות או הגנה על היצרנים המקומיים?

בשבועות האחרונים היתה התנגדות של איגוד קרנות הנאמנות למהלך של בלאקרוק, בטענה שהקרנות החדשות מכילות ארביטראז' רגולטורי שפוגע במנהלי הקרנות הישראליים. לטענת האיגוד, היתרון העיקרי של בלאקרוק הוא שקרנות הסל שלהם רשומות באירלנד, ולכן הן נהנות מהטבת מס שאינה ניתנת לקרנות הישראליות, על אותם המדדים. כך למשל, בבלאקרוק יכולים להציג ביצועים טובים יותר מהקרנות הישראליות, אף שמכשירי ההשקעה למעשה זהים. האיגוד פנה במכתב הכולל טענות אלו למנהלת קרנות נאמנות ברשות ניירות הערך.

בכיר בענף אמר: "אנחנו מברכים על תחרות, אך כל עוד היא תהיה הוגנת והתנאים יהיו זהים לכולם, ולא יהיה מצב בו צד יש מתחרה עם ידים קשורות מאחורי גבו".

קרנות סל - אג"ח

בכיר נוסף מהענף אמר כי "התחרות כרגע אינה הוגנת, משום שבלאקרוק נהנית מהטבת מס ביחס לקרנות הישראליות, כמו גם מפטור מהאגרות לרשות ניירות ערך". עוד ציין אותו בכיר, כי אין פה בשורה צרכנית — כי רוב הקרנות החדשות הם מוצרים שקיימים כבר בישראל: "בישראל יש כבר מגוון מוצרים אדיר, בהם יותר מ–650 קרנות סל, והתחרות הקיימת ביניהן היא מטורפת. הכניסה של חברות מחו"ל עם ארביטראז' רגולטורי יכולה להביא נזק לתעשייה המקומית, וגם המדינה תפסיד את תשלומי המס על הרווחים שמשלמים הגופים המקומיים". מנגד, ציין בכיר אחר בענף כי "האיגוד ניסה בעיקר להגן על עצמו, ולא על הצרכן הישראלי".

התיקון שאיפשר את הכניסה לישראל

המחלוקת בעניין החלה עם רפורמת הקרנות הזרות של רשות ניירות ערך ב–2016. אז בוצע תיקון חקיקה (תיקון 23 לחוק השקעות משותפות בנאמנות), שאיפשר את כניסתן של קרנות זרות לישראל. האיזון שקבע המחוקק ורשות ניירות ערך בין ההגנה על היצרנים המקומיים לבין פתיחת השוק הישראלי לתחרות בינלאומית, היה בהטלת מגבלות על הקרנות הזרות. אחת המגבלות היתה חסימת האפשרות להנפיק קרן זרה נקובת שקלים, כשהרשות ציינה אז כי הדברים ייבחנו בעתיד. הקרנות החדשות של בלאקרוק אינן יוצאות מהכלל במובן זה, משום שהן נסחרות במטבע זר. הרישום הכפול בבורסה בתל אביב הוא שמאפשר את הרכישה שלהן בידי הצרכן בשקלים.

עוזי יצחק, מנהל הפעילות של פרנקלין טמפלטון בישראל — חברת ניהול ההשקעות הבינלאומיות מהגדולות בעולם, שהחלה את פעילותה בישראל לפני כמה שנים — אמר כי יש חשיבות גדולה לאפשרות של הלקוח לרכוש קרנות בשקלים: "בכל מקום בעולם שאליו נכנסנו כגוף השקעות, אם ניתן היה לרכוש את הקרנות במטבע המקומי, זה מה שהפך אותן למצליחות. קרנות הנאמנות האקטיביות שרשמנו בישראל, יחד עם כמה שחקנים בינלאומיים נוספים, כמעט שלא נמכרו עד כה. זאת, משום שהן נסחרות בדולרים או ביורואים, בהתאם לאישור רשות ניירות ערך. זה לא מונגש ללקוח הקצה, כי זה הופך את תהליך הרכישה למסורבל ויקר יותר ללקוח".

יצחק ציין כי התחום של קרנות הסל הוא יחסית תחרותי, כשרוב הכסף נמצא דווקא בקרנות נאמנות אקטיביות, שבהן דמי הניהול מאוד גבוהים בכל מה שקשור לחו"ל כי אין תחרות אמיתית. "היועץ בבנק אמור להציע את המוצר הכי טוב ללקוח, וכדי שיעשה זאת צריך שיהיה לו את תפריט המוצרים הכי מגוון, כולל אפשרות לקרן נאמנות זרה שתיסחר בשקלים. זה יאפשר לצרכנים את הגיוון של התיק בניהול מקצועי, שכל העולם פתוח אליו. אלה אפשרויות השקעה שקיימות גם למוסדיים בישראל אבל לא לצרכנים", הוסיף יצחק.

בנוגע לטענות לפגיעה בשוק המקומי, ענה יצחק: "למקומיים יש כבר הגנות של הרגולטור, וההצהרות שהם בסכנה קיומית מרחיקות לכת. הם עדיין פעילים ודומיננטיים. הזרים אינם יכולים להציע קרנות שמשקיעות בישראל. זה שוק שלא נוכל לחדור אליו. יש עלינו גם מגבלות לגבי סוג הקרן שניתן להשיק. אבל ייתכן בהחלט שכתוצאה מהתחרות, השחקנים הישראליים יצטרכו לשנות את התמהיל שלהם — בין אם במחיר, בין אם במקצועיות".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker