"רקפת הפתיעה אותי; חוק שכר הבכירים הוא מיטת סדום": יו"ר לאומי דוד ברודט פורש - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראיון

"רקפת הפתיעה אותי; חוק שכר הבכירים הוא מיטת סדום": יו"ר לאומי דוד ברודט פורש

אחרי 9 שנים ו-25 מיליון שקל: יו"ר לאומי, דוד ברודט, מתאר את פרישתו כחמוצה־מתוקה ■ בראיון ל-TheMarker הוא אומר כי "פעילות פפר אמנם צומחת לאט - אך היא פוליסת ביטוח מול פייסבוק, גוגל ואמזון" ■ אין לו חרטות לגבי החקירה בארה"ב או מתן האשראי לטייקונים

49תגובות
דוד ברודט
אוליבייה פיטוסי

דוד ברודט, היו"ר הפורש של בנק לאומי, אינו נוטה להיות רגשן, אך בראיון הפרישה ל-TheMarker, שהתקיים עמו בלשכתו בתל אביב, ברודט - שעוזב את הבנק עם חבילת תגמול מצטברת של כ-25 מיליון שקל - נראה ונשמע נרגש. "אעזוב את המשרד הזה בעוד כמה שעות ואין לי בינתיים תוכניות אחרות. הגיע הזמן לנסות את טעמו של החופש", מספר ברודט.

הוא הוסיף כי "בתור מי שמחובר לתרבות הסינית, אני יכול להגיד שאני מרגיש חמיצות ומתיקות גם יחד. חמיצות מכיוון שנגמרה תקופה מרתקת, ומתיקות משום שזו היתה תקופה של עשייה רבה. אני נקשרתי לארגון ואני אעקוב אחריו באדיקות. פגשתי אנשים מיוחדים, ולפחות עם חלקם אשמור על קשר. אני גאה בכך שביקרתי בכל אחד מהסניפים של לאומי והכרתי את האנשים בשטח - זה נתן את הכוח ליישם את המהלכים שביצענו".

במקביל לעזיבתך פורשת גם המנכ"לית הדומיננטית רקפת רוסק-עמינח. עד כמה עזיבה של יו"ר ומנכ"לית כמעט באותו הזמן תשפיע על לאומי?

"הופתעתי כשרקפת הודיעה לי ברגע האחרון, כמה שעות לפני שדיווחה לכולם, שגם היא עוזבת. ואולם ההחלטה שלה לפרוש לא היתה קפריזה, היא חשבה על כך היטב. היא הסבירה שלא רצתה להיות מקושרת לבחירה של היו"ר החדש בלאומי, ולכן העדיפה להודיע על פרישתה לפני שיוודע מי היו"ר החדש. חשבתי שהיא תישאר לפחות עוד קצת, אבל הבנתי את השיקולים שלה. בכל מקרה, הבנק חזק מספיק והיו"ר החדש שנבחר, סאמר חאג'י יחיא, כבר נמצא בלאומי חמש שנים. הוא מכיר את כל הוועדות החשובות ואת הסוגיות המהותיות שהבנק יצטרך להתמודד עמן בשנים הקרובות".

בעד מי הצבעת שיחליף אותך בתפקיד היו"ר?
ברודט מחייך ועונה: "זו היתה הצבעה חשאית ונשאיר אותה כך". 

מהלכים בולטים בלאומי בתקופת ברודט

האם יו"ר פורש צריך בכלל להשתתף בהצבעות מסוג זה?
"לפי הפרשנות המשפטית שקיבלתי הבנתי שבתור דירקטור פעיל אני חייב להצביע - וכך עשיתי".

מה אתה ממליץ ליו"ר החדש בנושא זהות המנכ"ל החדש - האם הוא צריך להיות מתוך הבנק או מבחוץ? מהם הקריטריונים שהוא צריך לעמוד בהם?

"היו"ר החדש עומד בראש ועדת האיתור. הוא לא צריך לקרוא מעל דפי העיתון את ההמלצות שלי. אומר לו את הדברים בפורום אחר".

"שכר הבנקאים עיצבן את הפוליטיקאים"

בשבוע שעבר מונה דב קוטלר לתפקיד מנכ"ל הפועלים ואורי לוין מונה לתפקיד מנכ"ל דיסקונט. אלו מנכ"לים ראויים. אולי האיום שנשמע מהבנקאים שלפיו החוק להגבלת שכר בכירים במערכת הבנקאות לא יאפשר למנות מנהלים טובים - אינו נכון?

"ההתערבות בקביעת שכר של סקטור מסוים אינה טובה, ולכן החוק אינו מוצלח. החוק פגע ביכולת הבחירה של מנכ"לים לתפקיד כי הוא גורם להעדפה שלילית לסקטור שנפגע. נוצר גם מצב שדומה למיטת סדום - אין הבדל בין שכר בבנק גדול לשכר בבנק קטן, לא ניתן תמרוץ על ביצועים עודפים. במידה מסוימת הרושם הוא שהחוק הזה היה חוק יצרי של פוליטיקאים. מערכת פוליטית לא צריכה להתנהל ככה, אלא להיות מקצועית. פוליטיקאים צריכים לדעת להבחין בין עיקר לטפל ולא ליצר חוק פופוליסטי מכיוון שבתקופה מסוימת שכר הבנקאים היה גבוה מדי ועיצבן אותם".

האם יתקנו את החוק הזה?
"אני לא יודע, אבל צריך לתקן אותו. אני לא אומר שאין יותר מועמדים ראויים לנהל בנקים, אבל נוצר מצב שמנהלים טובים מסוימים לא הסכימו להיענות להצעה לנהל בנקים בגלל החוק הזה. ככלכלן למדתי שככל שמנהל טוב יותר הכנסתו צריכה להיות גבוהה יותר - אחרת, הדבר יפגע במערכת הבנקאות. לא מספיק שיהיו מנכ"לים חזקים במערכת, סביבם צריכים להיות סמנכ"לים וראשי אגפים חזקים. ואולם כשאותם מנהלים בדרג הביניים רואים שהכנסתם נפגעת באופן יחסי - הם יעדיפו עם הזמן לעבור לסקטורים אחרים".

מה עדיף בעיניך - בנקים עם או בלי גרעין שליטה? 

"לאורך כהונתי התנהלנו כבנק ללא בעל שליטה. בהתחלה עבדתי עם המנכ"לית גליה מאור, אך מרבית הקדנציה שלי היתה עם רוסק-עמינח. שתיהן מנהלות דומיננטיות ושונות שהטביעו כל אחת בתקופתה חותם על בנק לאומי. אני יכול לומר שהתפקוד של לאומי מעיד על כך שבנק ללא גרעין שליטה יכול לעבוד מצוין. אנחנו עוזבים כשהבנק השלים שורה של מהלכים מורכבים ונהפך לבעל שווי השוק הגבוה במערכת הבנקאות. לאומי מייצר למשקיעים את החזר ההשקעה הגבוה במערכת ומוכן להתמודד עם האתגרים הרבים שניצבים בפניו. אין זה אומר שמודל של בנק עם בעל שליטה הוא פסול. הדבר תלוי באופן ההתנהלות של ההנהלה והאינטרקציה שלה עם הדירקטוריון".

רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית בנק לאומי היוצאת
מורג ביטן

כיצד היתה חלוקת העבודה בינך לבין רוסק-עמינח? היא היתה שרת הפנים שניהלה ותיפעלה הכל ואתה היית בעיקר שר החוץ?

"היתה בינינו שותפות טובה. צריך לזכור שהתפקיד של היו"רים זה לא להיות מנכ"ל שני - בארגון יש רק מנכ"ל אחד. אבל היו"ר צריך לתכנן את האסטרטגיה ואת קווי הפעילות העיקריים, לפקח על ההנהלה ולאשר מינויים מרכזיים - כמו מנכ"ל. בנוסף, מכיוון שהמנכ"ל מטבע הדברים הוא איש עסוק, צריך לשחרר אותו מביצוע חלק מהמשימות שניתן. למשל, לנהל את חלק מהמגעים עם הרגולטורים בארה"ב, כדי להראות לכולם שבימים הכי קשים עבורו, לאומי עומד מאחורי לאומי ארה"ב. צריך לזכור שלמנכ"ל יש רגעים רבים של בדידות והוא צריך להתייעץ לעתים באופן דיסקרטי, עם שקיפות ואמון. כך איפשרתי דיון פתוח ואמיתי, ולתהליך הזה בינינו היתה תשואה חיובית".

"קיבלנו הנחה בקנס בגלל התנהגות טובה"

הזכרת את החקירה בארה"ב. כשמשלמים מכספי בנק שמוחזק בידי הציבור סכום של כ-400 מיליון דולר - כיצד ניתן לראות בכך הישג?

"אני רואה בכך הישג, אף על פי שכשההסדר נחתם בסוף 2014 זה נראה בלתי נתפש. היינו הבנק הישראלי הראשון שחתם על הסדר. היתה לי, לרוסק-עמינח ולדני צידון (משנה למנכ"לית דאז, ומי שטיפל בפועל בחקירה בארה"ב; מ"ר) החלטה ברורה לשתף פעולה עם הרגולטורים האמריקאיים, לא לתחמן אותם, להפריש סכומים גדולים בדו"חות ולנהל את המגעים מולם בשקיפות. הרגולטורים ציינו בדו"ח הסופי במפורש כי לאומי לא עבר על עבירות פליליות, כך שלא הורשענו בעבירה פלילית. קיבלנו על תנאי לשנתיים וגם הנחה בקנס בגלל התנהגות טובה. אני לא רוצה להגיד מה קורה בבנקים אחרים בארץ ובעולם".

עוד הוסיף ברודט כי "פגשתי יו"רים של בנקים ששילמו סכומי עתק בהיקף של מיליארדים על עבירות מס. הפקנו לקחים תוך כדי תנועה - וסגרנו את כל הפעילות של הבנקאות הפרטית הבינלאומית שלנו. אנחנו מקפידים בכל הסוגיות שקשורות לציות ולניהול סיכונים. השארנו את הפעילות העסקית בארה"ב ובבריטניה, מכיוון ששם אנחנו מאמינים שנוכל לצמוח ולהרוויח יותר, וגם את הנציגות בסין שהיא אחת הכלכלות הגדולות ובולטות כיום בעולם והראוי שלאומי יהיה שם".

"רשמנו את המחיקות הנמוכות ביותר" 

מניית לאומי

הופעת בפני ועדת כבל לחקר התנהלות הבנקים בהעמדת האשראי ללווים הגדולים במשק. ספגתם ביקורת על כך שבחרתם באסטרטגיה של חיסיון בנקאי ולא עניתם לשאלות. עד כמה היתה הוועדה נחוצה - והאם היא השיגה את מטרותיה?

"הוועדה רצתה לדעת כמה מחקנו אצל לווים ספציפיים, כמו אליעזר פישמן, נוחי דנקנר, יצחק תשובה ולב לבייב. וזה לא שהתחמקתי. אמרתי שלאומי לא מחק, אלא גבה חובות בהיקפים גבוהים ושבעשור שנבחן על ידי הוועדה, שיעור ההפרשות להפסדי אשראי מפעילות עסקית היה נמוך, מתחת ל-0.2%. זה אומר שאם הייתי מוחק סכומי עתק על השמות האלה, זה לא היה נגמר בהפרשות כה נמוכות. מבין הבנקים רשמנו את המחיקות הנמוכות ביותר בישראל. בעולם, ברוב המקרים, גבינו את הקרן של החוב ורק לא את כל הריביות. ללאומי יש תיק אשראי בעל איכות גבוהה - אין לבנק כיום לווה שסכום ההלוואה שלו הוא יותר מ-10% מהונו העצמי של הבנק".

לא השבתם מדוע לא גביתם יותר מאליעזר פישמן - ורק ב-2015 נזכרתם לפתוח בהליכים משפטיים נגדו. בנוסף, לא הסברתם למה נסוגתם מהסדר חוב שגובש ב-2013 עם נוחי דנקנר ושותפו דאז אדוארדו אלשטיין.

"לגבי הסדר החוב של דנקנר, אני מודע לרחש הציבורי, אבל הדבר אינו נכון עובדתית. החלפנו הצעות, אבל הן לא הבשילו להסכם מחייב כי השותף של דנקנר לא היה בשל לעשות את ההחלטות הנדרשות. לגבי פישמן, היינו הראשונים שפנו לבית משפט והתחלנו בהליכים. כל תהליך הכינוס כבנקאי מביא למחשבות מהו העיתוי הנכון לעשות זאת. אני לא יודע אם עשינו את ההסדר הטוב ביותר. ידענו שבתהליכים כאלה יש שיבושים, אבל עשינו דברים וניסינו - בזמן שהבנקים האחרים ישבו בחיבוק ידיים". 

ברודט הסביר כי "לא היתה לי בעיה להופיע בפני ועדת כבל והייתי גאה להציג בפניה את מה שהצגתי. ועדת כבל באה עבורנו באיחור, מכיוון שהבנק כבר עשה עוד קודם לכן את המהלכים הנדרשים: הפסקנו מימון אמצעי שליטה והפסקנו מימון פירמידות. אנחנו מממנים רק חברות ריאליות תזרימיות. בנוסף, גבינו חובות רבים. למשקי בית ולעסקים קטנים מחקנו יותר מאשר לטייקונים".

אתם לא חושפים מספרים של פפר ובמערכת נשמעים קולות כי הדבר נובע מכך שפפר לא מצליח להתרומם. האם זה באמת המצב? 

סאמר חאג' יחיא
אמיל סלמן

"אנחנו גורם עסקי שפועל בעולם שבו האיומים והתחרות גדלים, וזה לא שאין לנו נתונים להציג ולהתגאות בהם, להפך. הקמת פפר היא חלק מהתמורות הטכנולוגיות שקורות בעולם, ואנחנו בין הבודדים בעולם שהקימו פלטפורמה כזו כבנק דיגיטלי. בלי להשתחצן זה מעורר התפעלות בעולם בפגישות שלי עם בנקאים בכירים. יש דור חדש שרוצה בנקאות דיגיטלית ללא סניפים עם אפשרות לעשות פעולות בבית, והדור הזה גדל והולך. בכשש שנים נוצר כאן פונטציאל לכמיליון צעירים שירצו בנקאות מסוג זה. זהו מנוע צמיחה עבורנו. קצב הצטרפות הלקוחות יפה. זוהי אמנם פעילות אטית, בדומה לריצה למרחקים ארוכים, אבל היא תניב את הפירות שלה". 

עוד אמר ברודט כי "באמצעות פפר אנו עושים את ההכנות שלנו להחלפת מערכות הליבה של הבנק וזה נותן מקדם סיכון רציני, שמקטין את הסיכונים בהחלפת מערכות ליבה. זהו אתגר גדול עם סיכונים. על מערכת הבנקאות מרחף סיכון גדול מכיוונן של ענקיות גלובליות כמו פייסבוק, גוגל ואמזון. פפר היא פוליסת ביטוח שלנו לאיומים האלה. אמנם לא בטוח שזוהי פוליסה שתכסה על הכל, ואנחנו משלמים עליה פרמיה ככל שעוברים השנים, אבל הריצה של פפר היא ריצה למרחק ארוך".

"יש סנטימנט שלילי נגד הבנקים"

הייתם הראשונים שמכרתם את מקס (לשעבר לאומי קארד). כיצד הבנק נערך לעולם החדש של כרטיסי אשראי ותשלומים? עד כמה הציבור נהנה מהרפורמה הזאת והאם היא בכלל נחוצה? 

"בינתיים הצרכן לא נהנה מכך ואנחנו רואים שחברות כרטיסי אשראי מעלות את מחירי האשראי ואת מחירי העמלות. אמרנו לחברי ועדת שטרום שזה מה שצפוי לקרות, אבל זה לא עזר - כי יש סנטימנט שלילי נגד הבנקים. ברגע שהבנו שזו המציאות פעלנו לפיה וניסינו למצות את התהליכים לטובת הבנק ובעלי המניות שלו. אני יודע שיש בנקים בעולם שעדיין שולטים בחברות כרטיסי אשראי. פעילות כרטיסי אשראי היא פעילות סינרגטית לפעילות הליבה הבנקאית, אבל זה מה שהמחוקק רצה ואנחנו פועלים לפי המלצתו ועושים עבודה גדולה כדי להכין את הבנק לעולם התשלומים וכרטיסי אשראי העתידיים".

אליעזר פישמן
מוטי מילרוד

מה ההישג הגדול ביותר שתזכור מתשע שנותיך כיו"ר לאומי?

"אין הישג בולט אחד. אם למנות חמישה הישגים בולטים, לאו דווקא לפי סדר החשיבות, הייתי אומר שמדובר בהקמת לאומיטק - זרוע ההיי-טק; ביצוע התייעלות גדולה ומקיפה שהביאה לשינוי מבנה ארגוני; השקת הבנק הדיגיטלי פפר; סגירה של חקירת המסים בארה"ב; ומיקוד עסקי, שכלל יציאה מהשקעות ריאליות בולטות ומהותיות, כמו החברה לישראל ומגדל, והתמקדות בפעילות הליבה הבנקאית, תוך פתרון בעיות הון וביצוע השקעות ריאליות מדודות יותר. אירוע מכונן נוסף הוא טיפול באיומי הסחיטה של עובדי לאומי קארד לשעבר, שקרה בסוף אוקטובר 2014, ביום ההולדת שלי. זה היה אירוע מורכב שבו טיפלנו במשך יותר משבועיים - והוא כלל בתוכו אספקטים שלאחר מכן נלמדו לא רק אצלנו ובבנק ישראל אלא גם במשטרה, פרקליטות וארגוני אכיפה גדולים נוספים".

מה היתה האכזבה הגדולה מהתקופה הזאת?

"לא היו אכזבות בולטות. לא הספקנו להשלים את החלפת מערכות הליבה המחשוביות. זהו פרויקט מורכב וחשוב שהבנק יתמודד עמו בשנים הקרובות"

מימין: דוד ברודט ורקפת רוסק-עמינח, בוועדה הבוקר
אמיל סלמן


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#