המסר מתיק ההלוואות לדנקנר: בנקאים בכירים שווים יותר - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המסר מתיק ההלוואות לדנקנר: בנקאים בכירים שווים יותר

סכומי הקנסות לבנקאים אינם מייצגים את הפגיעה בשמה הטוב של המדינה, או את הנזק שנגרם בהקצאת מקורות מעוותת ■ הרגולטור צריך לאמץ את הפרקטיקות המחמירות יותר הנהוגות בעולם

2תגובות
נוחי דנקנר מגיע לכלא מעשיהו לתחילת ריצוי עונשו
עופר וקנין

בשבוע שעבר ניתן פסק דין על ידי השופטת רות רונן, בתובענות ייצוגיות שהוגשו על ידי שי נשר נגד נושאי משרה בבנק הפועלים, בעניין ההלוואות שניתנו לנוחי דנקנר ולחברות הקשורות אליו. בחלקן הגדול, הלוואות אלה לא נפרעו והושתו על בעלי המניות של הבנק - שכוללים את הציבור הרחב, דרך הפנסיות. פסק הדין אישר הסכם פשרה, שלפיו הבנקאים יפצו את בעלי המניות על מקצת הנזק שנגרם להם עקב ההלוואות הכושלות לדנקנר ולקבוצתו.

אישור הסכם פשרה זה רק מנציח את חוסר לקיחת האחריות על ידי הבנקאים המנהלים את כספנו, והוא חסר אפקט מרתיע ומחנך כלפי נושאי משרה בהווה ובעתיד. כמו כן, אין בהסכם פשרה זה תקדים. פסק הדין הוא "העתק-הדבק" של פסק דין שניתן על ידי השופט חאלד כבוב בעניין מעללי בנק לאומי בארה"ב - פרשה שבעטיה שילם הבנק קנס עתק של 400 מיליון דולר ועוד 65 מיליון דולר הוצאות - על חשבוננו.

בשני המקרים ביצעו הבנקאים, המנהלים את כספנו, פעולות בלתי-ראויות עד פליליות, ונושאי המשרה (דירקטוריון והנהלה) היו שותפים פעילים למעשים או שלא פיקחו כראוי על מעשי הכפופים להם. בשני המקרים הסתיימה התביעה בהסכם פשרה חלבי ביותר, שלפיו הבנקאים לא הודו בדבר ולא לקחו אחריות.

בשני המקרים נגרם לציבור נזק עצום, ולמרות זאת השבת הנזק מאלה שהזיקו לא נעשתה ביוזמת הבנק הנפגע - כפי שניתן היה לצפות - אלא באמצעות "אכיפה אזרחית" בדמות תובענה ייצוגית של אזרחים מן השורה. יתרה מכך, שוב הפיצוי לבנק יינתן ברובו המכריע מפוליסות הביטוח של נושאי המשרה, ולא מכיסם של המזיקים.

מעבר לנזק הכספי הישיר, גם האינטרס הציבורי נרמס. סכומי הקנסות שמושתים על הבנקאים אינם מייצגים את הנזק המשקי שנגרם בהקצאת מקורות מעוותת (במקרה של דנקנר) או את הפגיעה בשמה הטוב של המדינה (במקרה של פרשת הסיוע להלבנת הון). סכומי הקנסות חושבו רק על פי הנזק הישיר לבעלי המניות, וגם זאת במתינות רבה ביותר. על כן, חבל מאוד שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, המייצג את הציבור, לא התנגד להסכמי הפשרה האלה.

זהו מסר בעייתי ביותר לציבור, לפיו השוויון בפני החוק אינו תקף במקרה של בנקאים בכירים. אין דין בוזגלו כדין גליה מאור וציון קינן. עובד רגיל שסרח ישלם את המחיר על פועלו ועל מחדליו, אולם הבנקאים לעולם יוצאים נקיים, למרות מעשיהם הרי האסון.

מצער משהו, אולם נדמה כי אין לצפות מבתי המשפט לחנך את מערכת הבנקאות לנורמות ראויות, בוודאי לא כשהדיון מוגבל רק לנזק לבעלי המניות. מי שכן אחראי בהחלט לקביעת הנורמות הוא הרגולטור - הפיקוח על הבנקים.

ולגבי הפיקוח, נאמר זאת כך: ממש בימים אלה פירסמה רגולטורית אחרת, רשות ניירות ערך, מסמך מדיניות אכיפה. מסמך חשוב זה מגדיר באילו מקרים יש לנקוט צעדי אכיפה נגד נושאי משרה, והוא הבסיס שעליו ניתן להשית אחריות באופן שישרת לא רק את בעלי המניות - אלא את כלל הציבור. לפיקוח על הבנקים אין מסמך מדיניות אכיפה כזה. אנו קוראים לפיקוח לאמץ את הפרקטיקות המחמירות יותר הנהוגות בעולם ולקחת דוגמה מעמיתתו, רשות ני"ע.

גונן וד"ר פרימק הם יו"רים משותפים של עמותת צדק פיננסי לקידום התחרותיות וההוגנות במערכת הפיננסית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#