האמת על המיליארדים שהפועלים נתן לפישמן מתחילה להיחשף - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האמת על המיליארדים שהפועלים נתן לפישמן מתחילה להיחשף

התשובה ששיגר אתמול הפועלים לביהמ"ש בתביעה הנגזרת נגדו על האשראי שהעמיד לפישמן, מגלה פרטים חדשים ■ לפי התצהיר של יעקב אורבך, העסקה למכירת ידיעות אחרונות ללארי אליסון ב-2016 היתה כמעט סגורה ■ הפועלים היה חשוף לחובות פישמן ב-3 מיליארד שקל, ומחק יותר מ-50%

43תגובות
אליעזר פישמן
מוטי מילרוד

בנק הפועלים הגיש אתמול (א') את תשובתו בנוגע לתביעה נגזרת המתנהלת נגדו אצל השופטת רות רונן. מדובר בתביעה שהגיש ב-2017 בעל המניות בבנק משה אהרוני, המיוצג בידי עו"ד תומר ברם. התביעה היא נגד הבנק ו-19 נושאי משרה לשעבר בו, על מחדלים בהעמדת האשראי הנדיב לאחד הטייקונים הגדולים במשק, אליעזר פישמן, שקרס לפני כשנתיים. בשיא, ב-2006, הסתכם היקף החשיפה של הפועלים לחברות בקבוצת פישמן ב-3 מיליארד שקל.

טענת התביעה היא שהפועלים לא טיפל כראוי בפרשת ההפסדים של פישמן בעקבות ההימור הכושל על הלירה הטורקית; טיפל בצורה לקויה בחוב של פישמן כלפיו ב-2016-2006; והעמיד לפישמן (לחברת טן) אשראי חדש, כשכבר התחילו בהליכי כינוס נכסים של קבוצת פישמן ב-2016.

גם במקרה של האשראי לפישמן, בדומה לזה של האשראי לנוחי דנקנר, נדחתה בבית המשפט העליון הבקשה של התובע לגילוי מסמכים מקדמי בידי הבנק (אחרי שאושרה בבית המשפט המחוזי), ובכל זאת הוגשה התביעה - והצדדים החלו בהליך גישור. בתיק דנקנר גישרה השופטת בדימוס הילה גרסטל, אבל רק אחרי שהגישור לא צלח הצדדים המשיכו במגעים והגיעו לפשרה.

ציון קינן, לשעבר מנכ"ל בנק
הפועלים
מוטי מילרוד

בתיק פישמן הליכי הגישור עם עו"ד רם כספי לא נשאו פרי בשלב זה, מכיוון שחברת הביטוח לא אישרה את הפשרה שעליה דיברו הצדדים. בתשובה של הפועלים, המיוצג בידי עו"ד פיני רובין, הבנק טוען כי יש לסלק את התביעה על הסף, ומצרף גם תצהירים של נושאי משרה בבנק שטיפלו באשראים של קבוצת פישמן.

אחד התצהירים המעניינים בהקשר הזה היה של יעקב אורבך, שפרש מהבנק בתחילת 2018 לאחר קריירה של 38 שנה, שבה שימש ראש החטיבה העסקית-מסחרית ב-2018-2014 ולפני כן ראש האגף העסקי. בימים אלה משמש אורבך שותף בחברת ייעוץ גיזה זינגר אבן, ומתמודד על תפקיד מנכ"ל בנק הפועלים.

התצהיר של אורבך שופך קצת אור על אופן הטיפול של הבנק בהלוואה של 1.12 מיליארד שקל שניתנה לפני 20 שנה לפישמן ולחיים בר־און, לצורך רכישת השליטה בקבוצת ידיעות אחרונות. כנגד חוב זה הפועלים מחזיק בשעבוד על 34% מידיעות אחרונות. באחרונה נכשלה העסקה, שבה אמור היה הבנק לקבל מנוני מוזס, העורך הראשי של העיתון והאיש החזק בקבוצה, ומבעלי מניות אחרים בידיעות אחרונות, 215 מיליון שקל. כלומר, למחוק סופית כמיליארד שקל.

עו"ד תומר ברם
גיל חרמוני

בתצהיר לבית משפט כתב אורבך: "הבנק לא שקט על שמריו גם בכל הנוגע לצמצום החוב בגין אשראי ידיעות אחרונות, ופעל באופן שוטף ואינטנסיבי כדי להשיא את הפירעונות בגין אשראי זה, וכן היה מעורה בניסיונות לאורך השנים למכירת מניות ידיעות אחרונות. מכירת המניות של ידיעות המשועבדות לבנק היו על השולחן זמן רב, תוך שהבנק נפגש עם פישמן ובעל השליטה בידיעות אחרונות במטרה לקדם את העסקה שתאפשר את מכירת המניות".

בהקשר הזה אורבך הסביר על העסקות, שכמעט הבשילו למכירת ידיעות: "במהלך השנים נדמה היה כמה פעמים שעסקה למכירת ידיעות אחרונות צפויה לקרום עור וגידים. כך, למשל, ב-2016-2015 קודמה עסקת חבילה שבה התכוון לארי אליסון (המייסד ומבעלי שליטה בענקית התוכנה אורקל; מ"ר) לרכוש את גרעין השליטה בידיעות אחרונות, ובכלל זה את המניות שבבעלות קבוצת פישמן. טיוטות הסכמים כבר הוחלפו, ובקשה למכירת מניות ידיעות אחרונות הובאה לאישור ועדת האשראי ואושרה, אך קשיים שונים הכשילו את העסקה. הייתי מעודכן במגעים אלה באופן אישי, ומסרתי עדכונים שוטפים לוועדה בעניין".

אופציית רכש לנוני מוזס לחצי שנה

אורבך מציין עוד בתצהיר כי "במסגרת הניסיונות לקדם עסקה בשיתוף פעולה עם מוזס בתחילת 2016 ובדרבון הבנק, העניקה קבוצת פישמן למוזס אופציית רכש לחצי שנה, שלפיה זכאי היה מוזס לרכוש את המניות בתמורה מוסכמת וראויה בעיני הבנק. האופציה הוארכה בהמשך, ועמדה בתוקפה עד 1 בספטמבר 2016. אז נראה היה שיש היתכנות טובה למימוש המניות, אך לבסוף העסקה לא יצאה לפועל. במהלך כל השנים מימוש מניות ידיעות אחרונות היה על סדר יומה של החטיבה. אני, כמו יתר ראשי החטיבה העסקית לדורותיה, היינו מעורים בכך.

"במשך שנים רבות נחשבו הקבוצה, והעומד בראשה, בעיני הגופים הפיננסיים במשק ללקוח מנוסה, בעל מוניטין מוכח, אמין ואטרקטיבי עם פוטנציאל הכנסות גבוה. בעקבות תמורות והצטברות משברים בינלאומיים בלתי-צפויים בשווקים, בהם עסקה הקבוצה, ובפרט שינויים במפת התקשורת הישראלית על רקע התפתחות העידן הדיגיטלי, צניחה של יותר מ-25% בשער הלירה הטורקית, קשיי רווחיות ותחרות בענף הטלוויזיה הרב-ערוצית, ומשברים פיננסיים ברוסיה - חלה הידרדרות משמעותית בעסקיה של קבוצת פישמן. סופה, כידוע, בהליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון שננקטו נגד פישמן וחלק מחברות הקבוצה".

יעקב אורבך
עופר וקנין

אורבך ציין כי "רוב האשראי שהועמד לקבוצה בבנק היה אשראי ששורת כהלכה ונפרע כסדרו במשך השנים, ובגינו הפיק הבנק מהקבוצה רווחים נאים, ובצדם חובות שלא נפרעו כסדרם. מקורם של חובות אלה הוא בעיקר באשראי ישן נושן שהועמד לקבוצה בסוף שנות ה-90 ועד 2006 בשלושה מקרים: אשראי ידיעות, אשראי הכבלים ואשראי הלירה הטורקית (החובות הבלתי-משורתים. בעניינם של החובות הבלתי-משורתים נקט הבנק הליכים משפטיים של כינוס נכסים ומימוש שעבודים".

"ב-2000-1997 העמיד הפועלים לשתי חברות אחזקה בקבוצת פישמן אשראי בסכום כולל של 850 מיליון שקל שנועד לרכישת חבילת מניות מיעוט בקבוצת ידיעות אחרונות. האשראי הועמד כנגד ביטחונות, שהעיקרי בהם הוא שעבוד על המניות שנרכשו בעסקה והדיווידנדים שיחולקו בגינה, וכן ערבותו האישית של פישמן. האשראי האמור ניתן, בין היתר, על בסיס היכרות עם מדיניות חלוקת דיווידנד משמעותית בידיעות אחרונות, ומתוך ציפייה שהדיווידנדים יהיו אחד המקורות העיקריים לפירעון האשראי.

"ב-2000 העמיד הבנק לשתי חברות אחזקה בקבוצת פישמן מסגרות אשראי בסך 400 מיליון שקל, שנועדו בעיקרן לרכישת מניות חלק מחברות הכבלים שהיו קיימות באותה העת. כנגד אשראי זה הועמדו לבנק בטוחות. בתחילת שנות ה-2000 חלו התפתחויות עסקיות שליליות בנוגע לאשראי של ידיעות ואשראי של הכבלים. מדובר, בין היתר, באי-עמידה בציפיות לחלוקת דיווידנדים בידי ידיעות אחרונות, ירידת קרנה של העיתונות הכתובה, עיכוב משמעותי שחל במיזוג חברות הכבלים, הערכה ביתר של שווי מנוי כבלים בידי השוק, וכן כניסתה של חברת yes. נסיבות אלה הביאו לשחיקה בשווי הבטוחות שהתקבלו כנגד האשראי של ידיעות והאשראי של הכבלים".

לפי התצהיר, "ב-2005-2001 עמדה קבוצת פישמן בתנאי האשראי של ידיעות שלהם התחייבה (לעתים לאחר דחיית מועד הפירעון) - כך שב-2005-2001 נפרעו 400 מיליון שקל באשראי של ידיעות. באופן דומה בוצעו פירעונות של קרן וריבית גם באשראי של הכבלים. לדעתי, עובדה זו תמכה במוניטין שרכש לעצמו פישמן בבנק כמי שעומד בהתחייבויותיו למערכת הבנקאות גם ביום סגריר, והעידה על כך שמדובר בקבוצה יציבה, הכוללת חברות מובילות אחרות עם יכולת טובה להכיל מהמורות בחלק מעסקים.

לארי אליסון
REUTERS

"אחד המקורות לפירעונות החיצוניים שביצעה הקבוצה באשראי של ידיעות ובאשראי של הכבלים באותה התקופה היה פעילותה הרווחית ורבת השנים של הקבוצה בחדר העסקות בבנק. לנוכח פעילות רווחית זו העמיד הבנק לאורך השנים (לפני 2006) מסגרת אשראי לחברות השונות בקבוצת פישמן לפעילות בחדר העסקות של הבנק.

"ב-2006, בעקבות משבר חריג ובלתי צפוי בלירה הטורקית, נחלו אותן חברות בקבוצת פישמן הפסדים בהיקפים משמעותיים לנוכח השקעותיהן במט"ח. בתום המשבר, וכדי לגבות את ההפסדים שספגה הקבוצה, העמיד הבנק אשראי לשתי חברות מקבוצת פישמן בסך 160 מיליון דולר. כנגד אשראי זה קיבל הבנק ביטחונות בשווי של 115 מיליון דולר, ובנוסף ערבותו האישית של פישמן שהועמדה עוד טרם המשבר".

פירעונות של 200 מיליון שקל לבנק

עוד צוין בתצהיר כי "קבוצת פישמן נחלה הפסדים כבדים ממשבר הלירה הטורקית. בתחילה נראה היה כי הקבוצה מצליחה להתתמודד עם חובותיה לבנק. כך, ב-2007-2006 נפרעו לבנק יותר מ–200 מיליון שקל מאשראי הלירה הטורקית, שועבדו עשרות מיליוני דולר כפיקדונות מט"ח להבטחת האשראי של ידיעות, והריבית בגין האשראי של הכבלים נפרעה לבנק כסדרה. ב-2010-2009 הגביר הבנק את פעולות הגבייה לכיסוי האשראים הבלתי משורתים. בתקופה זו התגבשה בבנק פרקטיקת גבייה, שעניינה נקיטת פעולות אינטנסיביות להביא לפירעונות משמעותיים בחובות הבלתי-משורתים. זאת, מחוץ לכותלי בית המשפט ובתיאום עם הלקוח. עם המינוי לכהונתי כממונה על החטיבה ב-2014 המשכתי ביישום זה".

החובות של אליעזר פישמן

לפי אורבך, "כפי שנמסר לי מגורמים בבנק, החל ב-2006 ועד לפתיחת ההליכים המשפטיים ב-2016, עלה בידי הבנק לפרוע יותר מ-800 מיליון שקל מהאשראים הבלתי-משורתים בלבד. לנוכח הפעולות שננקטו לצמצום חשיפת הבנק לקבוצה, צומצמו גם האשראים האחרים של הקבוצה במאות מיליוני שקלים.

"האופן שבו פעל הבנק לגביית החובות של קבוצת פישמן היה נכון וראוי בנסיבות העניין. אין בעובדה שהבנק לא רץ לבית המשפט, והעדיף ככל הניתן, עד שלב מסוים, לפעול בשיתוף פעולה עם הלקוח, בין היתר, לחיזוק ביטחונות, מכירת נכסים, ולהחזר החוב - כדי ללמוד על רשלנות. האינטרס היחיד שעמד לנגד עיני (ולמיטב ידיעתי גם לנגד עיני שאר נושאי המשרה בבנק), באימוץ התנהלות זו היה טובת הבנק ומקסום תוחלת הגבייה מקבוצת פישמן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#