כמה שווה הבורסה בתל אביב - ואיך יגדלו מחזורי המסחר? 5 דברים שכדאי לדעת על התשקיף - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כמה שווה הבורסה בתל אביב - ואיך יגדלו מחזורי המסחר? 5 דברים שכדאי לדעת על התשקיף

הבורסה פירסמה תשקיף לקראת הנפקה לציבור ■ האם המגרש הביתי של מגייסי ההון בישראל שווה 700 מיליון שקל? כמה צפוי לקבל המנכ"ל איתי בן זאב? וכמה מהיר המסחר בבורסה לעומת בורסות במדינות אחרות?

2תגובות
בורסת תל אביב
בלומברג

הבורסה היא המגרש הביתי של מגייסי ההון בישראל, ורבים מסתייעים בה למימון השקעותיהם ופעילותם העסקית. אך האם היא מהווה בפני עצמה יעד מעניין להשקעה? במצב הנוכחי, שכנוע המשקיעים בכך יהיה אתגר עבור מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב. אלה חמישה פרטים מעניינים מטיוטת התשקיף שאותה פירסמה הבורסה היום (א').

1. הבורסה מעוניינת להנפיק לפי שווי של 700 מיליון שקל

הבורסה שווה 700 מיליון שקל - כך לפחות חושבים מנהליה, שנמצאים ברוד שואו שבו ינסו לשכנע את הגופים המוסדיים לרכוש את 31.7 מיליון המניות המוצעות בהצעת המכר לציבור. התמורה אמורה לשמש את הבורסה להשקעה בתשתיות טכנולוגיות. כמו כן, הבורסה שמרה לעצמה את הזכות לקבוע את אופן השימוש בתמורה העודפת בהתאם לצרכי ותוכניות העבודה שלה. מהי התמורה העודפת? הכוונה לאותם 150 מיליון שקל רווח (סכום המשקף 27% על ההשקעה) שייווצרו לארבעת בעלי המניות - Sunsuper Exchange, Novo Moelis Australia, ו-Dalton Special (המוכרות בהנפקה). אותם בעלי מניות רכשו אותן בתמורה ל-550 מיליון שקל. .

אם ההנפקה תצליח לפי התמחור של 7 שקלים למניה, מדובר ברווח נאה ומהיר שיתחלק שווה בשווה בין המוכרות לבין הבורסה. למנכ"ל בן זאב הוקצו 4.25 מיליון אופציות, ששוויין ההוגן במועד ההנפקה הוא 2.7 מיליון שקל.

לאחר ההנפקה, ובדילול מלא (המניח היענות מלאה להצעת המכר, ומימוש כלל כתבי האופציה) מצבת בעלי המניות בבורסה תיראה כך: קרן ההשקעות האוסטרלית מניקיי (Manikay) תחזיק 18.45% מהמניות; ארבע המוכרות בהנפקה יחזיקו כל אחת ב-4.61% מהמניות; העובדים יחזיקו ב-5.3% מהמניות; איתי בן זאב יחזיק ב-3.92% מהמניות; בעלי המניות הקיימים - ובהם הבנקים והגופים המוסדיים - יחזיקו ב-20.55% מהמניות; נושאי משרה כפופים לבן זאב יחזיקו ב-3.85% מהמניות; והציבור יחזיק ב-29.25% מהמניות.

איתי בן זאב
ניר קידר

הבורסה, שההון המיוחס לבעלי המניות בה על פי התשקיף הוא 563 מיליון שקל, פירסמה הצעה לא-אחידה שמקנה לה שיקול דעת רחב יותר בהקצאת ניירות הערך בהיבט של הכמות הנמכרת לכל מזמין. על פי התקנות, בהצעה לא-אחידה עיקר הסחורה הולכת לגופים המוסדיים, ועד 30% מסך המניות מוצעות לציבור. כמו כן, ההצעה תהיה חייבת להיות מובטחת בחיתום של 25% לפחות מהיקפה. 

הבורסה צירפה לתשקיף הערכת שווי של PWC מיולי 2019, שבה היא מסבירה כי שווי הפעילות של הבורסה עלה מ-439 מיליון שקל בעבודה הקודמת ב-2017 - ל-507 מיליון שקל בעבודה הנוכחית בשל שני מרכיבים עיקריים: עדכון תעריפים שיגדיל את הכנסות הבורסה ב-2019 ב-12.7 מיליון שקל; והתקדמות משמעותית בפרויקטים אסטרטגיים, ובהם מאגר ההשאלות, קולקשיין, מערכת הפצת מכשירים סחירים ולא-סחירים ושיתוף פעולה עם מפיצי מידע בינלאומיים.

2. היחס בין שוק ההון הישראלי לתמ"ג נמוך ביחס למדינות המפותחות

"למרות היותו של המשק הישראלי מפותח ובעל חוסן רב, היקף הפעילות של שוק ההון הישראלי מצומצם באופן יחסי, והיחס בין שוק ההון הישראלי לתמ"ג של מדינת ישראל ל-2018 - שעומד על כ-58.5% - נמוך ביחס למדינות מפותחות" - כך מבהירה הבורסה בתשקיף. כמה נמוך? בנורווגיה היחס הוא 69.3%, בבריטניה היחס הוא 102.7% ובארה"ב היחס הוא 182%.

הבורסה נמצאת מאחורי הבורסות בעולם גם בכל הנוגע למהירות המסחר. מהירות זו נקבעת לפי היחס בין מחזור המסחר השנתי במניות/תעודות סל/קרנות סל לשווי השוק הממוצע המצרפי. אם בארה"ב היחס הוא 215.6%, ישראל נמצאת הרבה מאחור עם יחס של 36.2% - רחוק אפילו מנורווגיה, שבה היחס הוא 47.6%; אנגליה, שבה היחס הוא 49.1%; צרפת, שבה היחס 64.9%; ואוסטרליה, שבה היחס הוא 86.5%.

מעבר לכך, האמון של הציבור הישראלי בבורסה נמוך, ולכן "שיעור ההשקעה במניות על ידי הציבור הישראלי מתוך סך הנכסים הפיננסיים הוא נמוך ביחס לשיעור ההשקעה במניות מתוך סך הנכסים הפיננסיים במדינות מתפתחות", על פי התשקיף.

בניין הבורסה בתל אביב
מוטי מילרוד

כותבי התשקיף גורסים כי "שיעור ההשקעה הנמוך יחסית במניות בישראל נובע מתפישה פחות מושכלת בכל הנוגע להשקעות; מהעדפת משקיעים להשקעות פיננסיות ונדל"ן; ומשיעור מס רווחי ההון בישראל, הגבוה יותר מאשר שיעורו ברבות מהמדינות המפותחות". בפועל, הבורסה תנסה לשכנע את המשקיעים בטענה ש"הנתונים הללו דווקא אמורים להצביע על הזדמנות מבנית לצמיחה, שהיקף הפעילות של שוק ההון הישראלי יתקרב לשיעורים המקובלים במדינות המפותחות".

3. שלושה לקוחות אחראים ל-40% מהכנסות הבורסה

הכנסותיה של הבורסה בשנים האחרונות לא שופרו באופן ניכר. ב-2016 הכנסותיה היו 242 מיליון שקל, וב-2018 הגיעו ל-255 מיליון שקל. ברבעון הראשון של 2019 הבורסה רשמה הכנסות של 64.4 מיליון שקל, המשקפות מחזור הכנסות שנתי של 258 מיליון שקל ב-2019.

כ-41% מהכנסות הבורסה ברבעון הראשון של 2019 מקורם מעמלות מסחר וסליקה שהצטברו ל-26.5 מיליון שקל; מדמי רישום בדיקה ואגרות שנתיות הכניסה הבורסה ברבעון 13.4 מיליון שקל; משירותי מסלקה הכניסה 12.3 מיליון שקל; ומהפצת נתוני מסחר ומידע הכניסה 9.9 מיליון שקל. עיון בתשקיף מגלה כי הכנסותיה של הבורסה מתבססות על שלושה לקוחות מהותיים, שכל אחד מהם בנפרד מהווה נתח של 14%-13% מסך הכנסות הבורסה. מדובר בסכום שנתי של 36-34 מיליון שקל, או כ-8-9 מיליון שקל ברבעון.

חוזי העבודה שלהם כבולה הבורסה עקב ההסכם הקיבוצי של 255 עובדיה (למעט בעלי התפקידים הבכירים בהנהלה) נגסו מרווחיה 188 מיליון שקל ב-2018. ברבעון אחד בלבד מדובר על הוצאות קבועות של 50.4 מיליון שקל. 

4. האסטרטגיה: להעלות את מחזורי המסחר באמצעות רובוטים

מעבר להשקעה של 12.1 מיליון שקל לצורכי החסות שמעניקה הבורסה לליגת העל בכדורגל, את מחזורי המסחר הדלילים - שאותם מרכזות 447 החברות הציבוריות ששוויין המצרפי כ-745 מיליארד שקל - ינסה בן זאב להעלות באמצעות רובוטי מסחר.

הבורסה הבחינה כי כיום המסחר הרובוטי מהווה 51.5% ממחסור המסחר בארה"ב ו-35% ממחזור המסחר באירופה, והצהירה בתשקיף כי "פעולות החברה לשילובם של עושי-שוק אלקטרוניים בבורסה צפויות לתרום לגידול במחזורי המסחר הרובוטי, וההשקעות שביצעה החברה במהלך 2018 לשדרוג תשתיות המסחר והתקשורת - לרבות שירותים Co-location (שירות חדש של אירוח שרתי הלקוח במרכז שרתי המחשוב של הבורסה) והגדלת הקישוריות הבינלאומיות - יתמכו במגמה זו, בשל צמצום העיכוב בזרימת הנתונים והפקודות המהווה מרכיב משמעותי במסחר רובוטי".

נכון לרבעון הראשון של 2019, מחזור המסחר הממוצע במניות מסתכם ב-932 מיליון שקל; המחזור באג"ח קונצרני מסתכם ב-793 מיליון שקל; והמחזור במק"מ מסתכם בכ-3 מיליארד שקל. גם העובדה שהבורסה השיקה ב-2018 עשרה מדדים חדשים, בהמשך ל-16 המדדים שהשיקה ב 2017, לא העלתה את מחזורי המסחר. נראה שהאיום הממשי הקיים, הנובע מהליכי גלובליזציה מואצים והשתתפות ישירה של משקיעים במסחר בחו"ל, ממשיך לאתגר את המונופול - שעד היום לא יודע להתנהל בתנאי שוק תחרותיים. 

מעבר לכך, שטף החברות הנמחקות מהמסחר לא נפסק. בעליהן של חברות רבות הגיעו למסקנה שהתועלת המופקת מלהיות חברה ציבורית לא עולה על הנזק העסקי בחשיפה, ועל כאב הראש הנלווה. וכך, מינואר 2017 ועד מארס 2019 נרשמו למסחר בבורסה 31 חברות חדשות - אך באותה תקופה נמחקו 44 חברות. 

הבורסה מציינת בתשקיף שיש ביכולתה לתפעל מדי יום עד 100 מיליון פקודות. מעבר לכך היא תידרש לבצע השקעה מהותית. בפועל, הבורסה רחוקה מכך שנות אור - שכן ברבעון הראשון של 2019 מספר הפקודות היומית הממוצע הגיע ל-7 מיליון בלבד. בשוק הנגזרים הוא היה אף נמוך יותר. 

5. בוחנים אפשרות לאמץ טכנוליגה קריפטוגרפית

במארס 2019 פירסמה רשות ני"ע דו"ח סופי לבחינת אסדרה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפיים והמליצה להחיל על הנפקת נכסים מסוג זה את חוק ניירות ערך, להקל וליצור תנאים לפעילות החדשה במסגרת "ארגז חול רגולטורי". מטיוטת התשקיף עולה שהבורסה עוקבת אחר המשך ההתפתחות הטכנולוגיה בתחום הבלוקצ'יין וניירות הערך הקריפטוגרפיים, תוך בחינת אפשרות הצורך באימוץ טכנולוגיה זו בפעילותה השוטפת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#