ענת גואטה: "ישראל היא סטארט-אפ ניישן, אבל תיק ההשקעות של הציבור - אולד-פאשן"

יו"ר רשות ני"ע בוועידת ההשקעות המוסדית של די.סי.פייננס: "אזרחי ישראל זכאים וראויים ליהנות מהפירות של משאב הטבע המרכזי שלנו וסיפור הצלחת ישראל כאומת הסטארט-אפים" ■ יש לה גם הצעות שיעזרו לגב' כהן מחדרה ליהנות גם היא מיתרונות תעשיית ההיי-טק

ערן אזרן
ראש רשות ניירות ערך, ענת גואטה
ראש רשות ניירות ערך, ענת גואטהצילום: אמיל סלמן
ערן אזרן

"אזרחי ישראל זכאים וראויים ליהנות מהפירות של משאב הטבע המרכזי שלנו וסיפור הצלחת ישראל כאומת הסטארט-אפים - ולא רק משקיעים אמידים או זרים שמממנים כיום את הפעילות הזו, והם השותפים העיקריים של הצלחתה הכלכלית", כך אמרה היום (ג') ענת גואטה, יו"ר רשות ני"ע, בוועידת ההשקעות המוסדית של די.סי.פייננס בתל אביב.

"איך ניתן לחבר את ישראל ההיי-טקיסטית, הטכנולוגית, התל אביבית, ולאחרונה גם הבאר-שבעית והגלילית, לשוק ההון הציבורי בישראל, ולא רק לשוקי ההון בחו"ל, או למשקיעים הכשירים? כיום החיבור בין ההיי-טק הישראלי לשוק ההון הישראלי לא קיים, כך שבפועל, חברות בענף ההיי-טק מגייסות כספים בעיקר ממקורות זרים", אמרה גואטה.

"שיעור אחזקות גופים מוסדיים בחברות הנכללות במדד ת"א גלובל-בלוטק , היה נכון לסוף 2018 כ-17 מיליארד שקל (ללא מניית טבע), שהם כ-8.5% משווי המדד או כ-1% מסך הנכסים המנוהלים על ידם. אם נסתכל על היקף ההשקעה של הגופים המוסדיים בקרנות הון סיכון נראה נתון נמוך יותר שעומד על כ-0.26% מסך הנכסים המנוהלים על ידם. להבדיל, נדל"ן מהווה 11% מסך התיקים המנוהלים על ידם, בערך פי 40.

"אלה העובדות, ומהן עולה כי מתעשיית ההיי-טק הישראלית נהנים בעיקר מספר מועט יחסית של עובדים, של מייסדים מוכשרים, של אנג'לים; משקיעים כשירים ומוסדיים – בעיקר זרים - באמצעות קרנות הון סיכון; ומשקיעים זרים בהשקעה ישירה", הדגישה גואטה. "כמו במשחק הילדים הידוע 'סבתא בישלה דייסה', נחשו 'למי לא נשאר'? לציבור הישראלי. ישראל היא אולי הסטארט-אפ ניישן, אבל תיק ההשקעות של הציבור בה נשאר אולד-פאשן".

גואטה הדגישה כי אינה מתכוונת לחסום את ערוצי המימון שמציע השוק הפרטי לחברות היי-טק, או אולי להקשות על רישומן למסחר בחו"ל כדי לדחוק בהן להירשם למסחר בישראל. "אין בכוונתי גם ליזום או לתמוך בתיקון חקיקה שיחייב משקיעים מוסדיים להשקיע בחברות היי-טק, כי אני מאמינה שהשוק הרבה יותר חכם מאיתנו", אמרה.

גואטה מנתה את הדרכים שבהן פועלת הרשות כדי לחבר את ענף ההיי-טק לשוק ההון: "לפני כחודש וחצי פתחנו את האפשרות לגיוס הון בבורסה לשותפויות בתחום המחקר והפיתוח. ההחלטה הזו מאפשרת לראשונה לרשום למסחר בבורסה בתל אביב שותפויות שישקיעו בחברות טכנולוגיה. ההחלטה הזו התקבלה מתוך ההבנה שבתחום הזה, כמו למשל לתחום הגז והנפט, יש הכרח לאפשר לגייס הון בשיעור משמעותי תוך שימור שליטה, באופן שניתן לעשות בשותפות.

"לשותפויות האלה יש פוטנציאל להפוך למעין קרנות הון סיכון ציבוריות שבהן גם לציבור הרחב תהיה אפשרות להשתתף בסיכוי, אך גם כמובן בסיכון, של פעילות חברות הפורטפוליו. אני יכולה לומר שלרשות כבר הוגשו כמה בקשות של תשקיפי שותפויות בתחום המו"פ", אמרה.

"בנוסף, לפני כשבועיים הקמתי ועדה מייעצת לרשות שתפעל לחיבור תחום ההיי-טק לשוק ההון. לשמחתי, נרתמו למשימה הלאומית הזו אנשים ממובילי תעשיית ההיי-טק שמכירים היטב את התעשייה מלפני ולפנים ושישראל חשובה להם, וכן את שוקי ההון בעולם על מגוון הערוצים שקיימים בהם. הנושא הראשון שאני מתכוונת להעלות על שולחן הוועדה יהיה האתגר שציינתי – איך ליצור ערוצי מימון אטרקטיביים לחברות טכנולוגיה בשוק ההון הציבורי.

"מעבר לכך, ברור לכולנו שאין פתרון אחד מוחלט, ולכן אנחנו פועלים במקביל בכמה מישורים. אנחנו מבינים שכדי שחברות ייסחרו פה – נדרשת מומחיות בצד המשקיעים כדי לתמחר אותן כראוי, וגם כדי לייצר את המידה הנכונה והביטחון העצמי הנדרש בקבלת החלטות השקעה על ידי גופים מוסדיים. בישראל צריך לייצר את המומחיות הזו מאפס, מאחר שהיא אינה קיימת וזו אחת מבעיות היסוד שצריך לפתור", הסבירה.

חלוקת הקשב של הציבור - לא אופטימלית

גואטה טענה כי כשמסתכלים על התמונה המלאה, "מבינים שחייבים לשלב ידיים עם גופים נוספים, וביחד עם רשות החדשנות ורשות שוק ההון אנו בוחנים שילוב של אנליסטים המומחים בניתוח ותמחור של חברות טכנולוגיה בקרב הגופים המוסדיים, כך שבסופו של דבר נצליח לגרום ליצירת המומחיות הנדרשת בתוך הבתים של הגופים המוסדיים".

במה משקיעה רשות החדשנות?
צילום:

היא הסבירה כי "חלוקת הקשב בתחום ההשקעות של הגופים המוסדיים בכללותם אינה אופטימלית מבחינה ציבורית. ההעדפה הרווחת היא להשקיע באזורי הנוחות ולא באזורים שאמורים לאתגר יותר כמנהלי השקעות, כמו למשל תחום ההיי-טק. כי עולם הידע של השקעה בחברות היי-טק הוא שונה מעולם הידע בהשקעה בחברות נדל"ן או בחברות מהתעשייה המסורתית. הדבר הזה לא קרה עד היום, מה שמעיד, לדעתי, על כשל שוק מסוים.

"רכיב נוסף הוא הפרויקט של הקמת בורסה משנית בישראל. דובר על בורסה לחברות קטנות ובינוניות, ואני רוצה שהבורסה הזו תהיה אטרקטיבית גם לחברות מתחום ההיי-טק. זו ההזדמנות שלנו לייצר פתרון טוב לבעיה שתיארתי קודם. אז בכוונתי לדייק את המבנה של הבורסה הזו כך שתתאים גם למאפיינים ולצרכים של חברות כאלה. כי אני רוצה שחברות היי-טק בישראל יראו בבורסה המשנית כחלופה מועדפת ויבינו שהבית שלהן הוא כאן, בישראל.

"אמצעי אחר הוא קרנות הטק-עלית. אני יודעת שהבון-טון הוא להשמיץ את הפרויקט הזה ולחבוט בו, ולומר שרק קרן אחת הצליחה לגייס את הסכום הדרוש ולצאת לדרך. מבחינתי זו לא 'רק' קרן אחת, אלא פשוט קרן אחת. אבל הקרן הזו מייצגת כיום את תחילתו של מסע כדי לאפשר לגב' כהן מחדרה ליהנות מה-UPSIDE של תעשיית ההיי-טק המקומית", סיכמה גואטה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ