משה ברקת: "שוק החיתום מלא בכשלים; על המוסדיים לצמצם השקעות בחו"ל" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משה ברקת: "שוק החיתום מלא בכשלים; על המוסדיים לצמצם השקעות בחו"ל"

הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, אמר בוועידת ההשקעות המוסדית של די.סי.פייננס: "הגופים המוסדיים מניעים את גלגלי הבורסה - ולכן אני מתכוון להשמיע את קולם ולהגן עליהם"

7תגובות
משה ברקת
אוליבייה פיטוסי

"הגופים המוסדיים מניעים את גלגלי הבורסה בישראל – ולכן אני מתכוון להשמיע את קולם. אם יש כל מיני גורמים בשוק שפועלים על חשבון המוסדיים או מובילים לתשואות נמוכות על חשבון העמיתים – מישהו צריך להגיד את דברו בעניין", כך אמר הבוקר משה ברקת, הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, בוועידת ההשקעות המוסדית של די.סי.פייננס בתל אביב.

ברקת הדגיש כי בכוונתו לבצע מהלכים שיגנו על המשקיעים המוסדיים - אחד מהם בענף החיתום, שבו הוא זיהה כשלים מהותיים: "אם החיתום בישראל לא נעשה כמו בעולם – אז מישהו צריך לבוא ולשנות את זה. אם בארץ היום אין חיתום, אלא הפצה בלבד של ניירות ערך – זו בעיה", הדגיש ברקת.

לדבריו, "במצב הקיים היום בשוק החיתום, אין עם מי לבוא חשבון. צריך שיהיה למי לבוא בטענות. צריך שהחתמים יבצעו בדיקות נאותות (לחברה המנפיקה; ע"א), צריך שיהיה הון עצמי לחתמים - וצריך שיהיה חיתום משפטי. אנחנו נעודד שינויים, כדי שהדברים יעבדו לטובת המשקיעים בשוק ההון", אמר ברקת.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב
מוטי מילרוד

ברקת הדגיש כי מוסדיים חייבים להשתתף באסיפות הכלליות ולא להסתפק בשירותי חברת הייעוץ אנטרופי – וזאת במטרה למקסם התשואות לעמיתים: "מי שחושב שהמוסדיים יכולים להתנער מהאחריות ולתת לאחרים לשלוט בהשקעות ובהצבעות – טועה. מי שמשלם את המחיר זה הציבור. הגופים המוסדיים צריכים לקחת חזרה את האחריות לידיהם, לטובת העמיתים. יש להם אחריות כבדה – והיא לא נגמרת בבחירת מניה או אג"ח", אמר ברקת.

"ההצבעה באסיפות היא אחריות אינטגרלית של המוסדיים. כמו שלא מעבירים למיקור חוץ ניהול תיק אג"ח – כך גם לא נכון להעביר למיקור חוץ הגעה להצבעות חשובות. עצם זה שאנחנו מדברים על גוף אחד שמחליט עבור המוסדיים (אנטרופי, ע"א) - זה מראה כמה הבעיה גדולה. מה שמעניין אותי זה לא גוף ייעוץ כזה או אחר (אנטרופי, ע"א) – אלא הצבעת המוסדיים", הדגיש ברקת.

"המשקיעים המוסדיים צריכים להופיע להצבעות שבהן יש להם אינטרס השקעתי –  והם לא צריכים להגיע להצבעות שאינן רלוונטיות עבורם. הם לא צריכים למלא משבצת כדי להיות שוטר של שוק ההון. הכלל המוביל הוא מיקסום ההשקעה לעמיתים - כל שיקול אחר הוא זר. גם ועדת חמדני הכירה בעניין - וזה העיקרון שלפיו צריך להתנהל. זה המקום שהמוסדיים צריכים להיות בו", אמר.

בהמשך ביקר ברקת את ההעדפה הגוברת של  הגופים המוסדיים להשקעות מעבר לים: "המטוטלת נעה יותר מדי לכיוון חו"ל – צריך לחשוב על תמהיל ההשקעות הנכון מחדש. לא צריך להיות מוטים להשקעות בישראל בגלל שהן בישראל, אבל לטעמי המטוטלת נעה יותר מיני לכיוונים של השקעה בשווקים אחרים", הוסיף.

לדבריו, "ההחלטה לגוון את תיקי ההשקעות ולעשות קלאסיפקציה לחו"ל היתה נכונה. סיכון הריכוזיות בניהול ההשקעות בישראל היה גדול מדי. אני מברך על המהלך הזה - אבל צריך לזכור שבחו"ל יש סיכונים לא מעטים, כולל בקרה על ההשקעות. משמעות ההשקעות של המוסדיים בחו"ל היא בכך שהמשק עשוי לשאת בסיכון, אבל לא בתועלת. המוסדיים צריכים להביא זאת בחשבון.

"אם יהיה משבר עולמי כמו הסאב-פריים, המוסדיים יפנו לממשלה כדי שתיתן להם רשת ביטחון להשקעות. אבל אני לא בטוח שהמדינה תיתן רשת ביטחון כזאת. המדינה יכולה להחליט לתת למוסדיים להתמודד עם ההשקעות שביצעו. מנגד, אם משקיעים בתשתיות או בהייטק בישראל – המשק מפיק מכך תועלת, גם אם היא אינה מיידית. כלומר, יש תועלת בנוסף לסיכון, ואם יש משבר – אז אפשר לעשות פעולות שיתמכו בהשקעות", אמר ברקת.

סיכון שחייבים לנטר

ברקת ציין כי הבקרה על ניהול השקעות המוסדיים היא קריטית ומהותית עבורו: "אני מחזק את מחלקת ההשקעות ומביא אנשים מהשוק כדי להגביר את מערך הביקורת. אני מקווה שיתנו לי את התקציבים הנדרשים לכך. יש המון כסף אצל המוסדיים – ולכן אנחנו חייבם לבחון היטב מה שנעשה בשוק, ברמת המקרו, ברמת המיקרו, ברמת האכיפה וניגודי הענייניים", אמר ברקת.

לשיטתו של ברקת, אחד מניגודי העניינים שיוצר מבנה תמריצים בעייתי הוא מגבלת שכר הבכירים בגופים פיננסיים: "עובדתית, מגבלת השכר משתרשרת למטה – והיא יוצרת בעיה של תמריצים. אני חושש שזה פותח פתח לניגודי עניינים. זה איום על המערכת - וצריך לטפל בזה בצורה ברורה. אני מתכוון להעביר כללים לגבי כל מי שמעורב בניהול בהשקעות – יש פה סיכון שחייבים לנטר.

"אני חושב שצריך להתאים את עולם התמריצים למציאות המודרנית. דמי ניהול משתנים אינם מילה גסה. אני רוצה שהגופים המוסדיים, שיש להם ניסיון, יתנהלו כפי שמחויב מגוף שמנהל כסף גדול. אם הם מנהלים כסף בצורה נכונה ואחראית - יש בכך יתרון ברור לציבור", אמר ברקת.  



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#